לבית משפט השלום בהרצליה, הוגשה תביעת לשון הרע על ידי תושב העיר, בסך 200 אלף שקלים, נגד בני זוג שארגנו חתונה בבית כנסת בו הוא מתפלל בעיר ופגעו בשמו הטוב, לאחר שגידפו אותו בעת שהוא ביקש לשמור על תקנות הקורונה. התובע גם ביקש שבית המשפט יצהיר כי הנתבעים או מי מהם פעלו בתקופת הקורונה בניגוד לתקנות הקורונה תוך פגיעה בשמו הטוב של התובע.
על פי התביעה, התובע מתפלל מזה כ- 26 שנים בבית הכנסת שבהרצליה פיתוח ותרם כ -1.5 מיליון שקלים. לפני כחודש וחצי קיימו הנתבעים ואישרו בניגוד לדין, חתונה לנישאים תושבי חולון אשר אינם באי בית הכנסת כאמור ואינם מתוך קהילת בית הכנסת תוך עשיית עושר שלא כדין, ללא סמכות ובזמן שמדינת ישראל מצויה בסגר עקב התפרצות נגיף הקורונה. במסגרת זו אף אפשרו הנתבעים לבאי החתונה כאמור להחנות מעל 15 כלי רכב על המדרכה שליד בית הכנסת, בצפיפות ובהתקהלות. לחתונה אסורה זו, הגיעו למעלה מ-60 אורחים וגם זאת בניגוד לתקנות הקורונה ובניגוד למלחמה הננקטת ביחס לנגיף המתפשט על המוטציות והווריאנטים השונים.
כתוצאה מכך הוגשה תלונה למשטרת ישראל נגד הנתבעים ביחס למעשיהם ואלה בזדון, טפלו ברבים על התובע כאילו הוא התלונן נגדם במשטרה – דבר שלא היה ולא נברא. במסגרת ההכפשות כאמור, כך נטען בתביעה, הם קיללו וגידפו אותו ברבים, בפני בני הקהילה. באי בית הכנסת "על לא עוול בכפו". כך גם המשיכו אלו לגדף, למחרת בבוקר, בתפילת השחרית.
לטענת התובע, אשר תרם כספים לנתבעים עצמם והשיג עבורם גרייס של שנה בתשלום שכר דירה – דבר אשר איפשר לנתבעים לחזור לשלום בית הוא "לא ציפה לכפיות טובה שכזו". אחת מבאות בית הכנסת עשתה מאמץ נוסף בכדי להקטין את נזקי ההכפשות כאמור, התקשרה לנתבעת, אשר חזרה ואישרה בפניה את ההכפשות המגמתיות כאילו התובע הוא "מלשן", "טינופת" ו"סכסכן".
"בעשותם כן השפילו הנתבעים את התובע בעיני הבריות, ביזו אותו והוציאו דיבתו רעה, תוך הפרה של דיני איסור לשון הרע לרבות חוק איסור לשון הרע. התובע נתן בידי הנתבעים אפשרות לחזור בהם במכתבו אליהם אך אלה נמנעו לחזור בהם מההכפשות הבלתי פוסקות. במעשיהם אלה לא רק פגעו הנתבעים בתובע אלא גם פגעו בסביבה הקרובה קרי קהילת באי בית הכנסת", נכתב בתביעה.
