המפקחת על מקרקעין בחיפה, יעל ליבוביץ, הורתה לשכן שנתבע, לבנות מחדש קיר חיצוני שהרס ולהתקין מעליו חלונות כפי שהיו והוציאה נגדו צו מניעה שאסר עליו לבצע שינויים ברכוש המשותף כל עוד לא קיבל לכך את הסכמת בעלי הזכויות בבית בהתאם להוראות הדין.
התובעות טענו כי מאז שנבנה הבית, קומת העמודים הייתה תחומה מכל עבריה באמצעות קירות אשר מעליהם היו מותקנים חלונות. זכות השימוש בשטח קומת העמודים חולקה בין התובעת לנתבע בהתאם להסכם השיתוף. הנתבע הוריד את הקיר והחלון שהפרידו בין חלק קומת העמודים שבשימושו לבין החצר שצמודה לו. בנוסף, טענו התובעות כי הנתבע התקין בחלק קומת העמודים שבשימושו מערכות ביוב, מים וחשמל, על מנת להכשיר את השטח שבשימושו לשמש יחידת מגורים נפרדת.
עבודות אלו, נטען, נעשו ללא היתר בנייה וללא הסכמות של יתר בעלי הדירות בבית, וקיים חשש אצל התובעות כי הסרת הקיר בין קומת העמודים לחצר תגרום ל"פגיעה קונסטרוקטיבית במבנה".
מנגד טען השכן, כי הקיר שהוסר על ידו אינו מהווה רכוש משותף, שכן אף לשיטת התובעות הוא מפריד בין היחידה שבשימושו הייחודי לבין החצר הצמודה לו, כי היתר הבנייה המקורי של הבית מציג קומת עמודים פתוחה ללא קירות התוחמים אותה, ועל כן הסרתו מהווה, לכל היותר, השבת המצב לקדמותו, למצב כפי שהיה במועד קבלת היתר הבנייה של הבית. עוד טען הנתבע, כי הסרת הקיר אינה גורמת לפגיעה קונסטרוקטיבית כלשהי, כפי שעולה מאישור המהנדס שצורף לתגובת הנתבע לבקשה למתן צו מניעה זמני.
המפקחת על מקרקעין, יעל ליבוביץ, קיבלה את התביעה והורתה לנתבע לבנות מחדש קיר וחלון שהסיר בין שטח שבשימושו הייחודי לבין חצר הצמודה לו, בקבעה כי "הגם שמדובר בקיר המצוי בין שטח פרטי לשטח פרטי אחר של הנתבע, הוא מהווה רכוש משותף ונדרשת הסכמת בעלי הדירות בבית לשם הסרתו".
