מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שהגיש שר המשפטים, בני גנץ, לתיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מטרתה של הצעת החוק היא להתמודד עם עלייה צפויה בהיקף החייבים שיבקשו לפתוח בהליכים לגיבוש הסדר חוב או בהליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים שגרמה מגפת הקורונה, ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלו. זאת, על ידי עידוד החייבים לפנות להליכים של הסדר חוב כדי לאפשר להם לטפל בחובותיהם ולשוב לפעילות כלכלית מלאה.
הצעת החוק מאפשרת לחייבים פרטיים ולתאגידים לקבל "עיכוב הליכים" לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא ומתן עם הנושים ולגבש הסדר חוב, וכל זאת מבלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ומבלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה. הכל תוך מתן הגנות מאזנות לנושים.
בשל מגבלות התנועה, המגבלות על הפעלת עסקים וההגעה למקומות עבודה ומסחר שהוטלו בידי הממשלה לטובת מניעת התפרצות נגיף הקורונה, חל שינוי חד ובלתי צפוי בפעולתו של המגזר העסקי. כן, השינוי משליך על הכנסות והוצאות של משקי בית רבים ועל יכולתם לעמוד בהתחייבויות כלכליות.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק בשנת 2018 ויצר רפורמה מקיפה בדיני חדלות הפירעון, מבקש לתמרץ יחידים ותאגידים לטפל בקשיים כלכליים בשלב מוקדם, שכן טיפול בשלב מוקדם משפר את הסיכוי לשיקום כלכלי ואת שיעור החוב שייפרע לנושים. לכן, החוק יוצר שני הסדרים – הליך חדלות פירעון מלא במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים והוא כולל כלים ייחודיים להפעלת התאגיד בתקופת ההליכים, כאשר השליטה בנכסי החייב ובתכנית השיקום עוברת לנאמן חיצוני, והליך אישור הסדר חוב שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של החוב, שרובו נעשה מחוץ לבית המשפט.
המצב הייחודי שיצר משבר הקורונה הוביל למסקנה שאין די בכלים ובמסלולים שקבועים בחוק הקיים. יש צורך בקביעת מסלולים ייחודיים לעת הזאת. עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל הגבלת הפעילות, אשר בימים כתיקונם יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות השוטפות, לא יכלו לצפות את המשבר ותוצאותיו ולהיערך אליו מבעוד מועד. זאת, שכן סיבות המשבר חיצוניות, ובמקרים רבים הבעיה התזרימית אינה נובעת מניהול לקוי או מתכנית עסקית פגומה.
בשלב זה, לנוכח התקדמות מבצע החיסונים הארצי, והצפי לחזרה הדרגתית של פעילות המשק בחודשים הקרובים, נראה שישנם עסקים ויחידים שארגון מחודש של חובותיהם יאפשרו להם לחזור למסלול עסקים תקין, וזוהי אוכלוסיית היעד שהצעת החוק שאושרה אתמול בוועדת החוקה מבקשת לסייע לה.
הצעת החוק מציעה ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה מוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים, אם ניתן, שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק. אישור הסדר חוב כחלופה להליך חדלות פירעון לגבי חייב יחיד יכולה להועיל גם לשיקומו הכלכלי בשל ההשתתפות הפעילה הנדרשת לעיצוב ההסדר.
שינויים בהרגלי חדלות הפירעון
חייב המעוניין לגבש הסדר חוב עם נושיו רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש "עיכוב הליכים" – הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגדו, כדי לאפשר מרחב נשימה לגיבוש הסדר החוב. תקופת עיכוב ההליכים היא עד 3 חודשים, בית המשפט יהיה רשאי להאריך אותה לעד 4 חודשים אם הדבר נדרש להשלמת ההסדר.
עיכוב ההליכים מגביל את הנושים מלגבות את חובותיהם ולכן מציעה הצעת החוק הגנות כדי לוודא שזכויותיהם יישמרו.
בהליכי חדלות פירעון בהם ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב או הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים , ההגנה העיקרית היא מינוי נאמן על נכסיו של החייב, והפקעת השליטה בענייניו הכלכליים מידיו. בשל הנסיבות הייחודיות של המשבר, ובהתבסס על ההנחה שהקושי הכלכלי נובע מנסיבות חיצוניות, הצעת החוק מציעה שהחייב ישמור את השליטה בנכסיו בתקופת עיכוב ההליכים. לכן, ההסדר המוצע כולל הגנות חלופיות לנושים, שעוצבו בהתחשב בתנאי הכניסה להליך, בתקופת עיכוב ההליכים המוצעת ובנסיבות הייחודיות שבגללן הגיע החייב לקושי כלכלי.
ההגנות העיקריות לנושים מבוססות על מינוי של מנהל הסדר שיסייע לתאגיד ולנושים בגיבוש הסדר החוב ויהיו לו סמכויות קבלת מידע ופיקוח על עמידתו של התאגיד בתכנית ההפעלה שאושרה לו.
גם בהליכים של חייב פרטי (שכיר או עוסק אבל לא חברה), מנהל ההסדר יגיש סיוע מקצועי בגישור בין החייב לנושים ובגיבוש הסדר החוב, והצעת החוק יוצרת עבורו מערך תמריצים ראוי.
בתום תקופת עיכוב ההליכים, יגיש החייב לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב המוצע. הצעת החוק מציעה הקלות באישור הסדרי חוב לגבי חייבים שסכום חובותיהם נמוך, כך שנושים שלא יביעו את דעתם לגבי הסדר החוב בצורה אקטיבית, ייחשבו כמסכימים לו.
