המפעלים בחיפה דרשו לדחות על הסף את הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדם על כך שהם מזהמים את הסביבה, בטענה כי זו הדרך לנהל את ההליך. בבקשה שהגישו לבית המשפט הם טענו לא ניתן לנהל תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מאירוע זיהום סביבתי המוני כתובענה ייצוגית. אולם, שופט בית משפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, דחה את בקשתם וקבע דיון ראשון בבקשה לייצוגית.
הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה על ידי עמותת אזרחים למען הסביבה. על פי הבקשה, שהוגשה נגד 30 מפעלים מזהמים בחיפה, חלק מהמפעלים פולטים לאוויר, במהלך פעילותם, חומרים שנטען כי הם מזהמים וגורמים לתחלואה מוגברת במחלות סרטן שונות של תושבי האזור. בבקשה נטען, כי על פי מחקרים וחוות דעת שצורפו, נמצא כי בקרב התושבים, העובדים והשוהים באזור הסמוך למפעלים, המוגדר כנפת חיפה, נמצאה תחלואה עודפת במחלות סרטן ריאה וסרטן מסוג Non-Hodgkin's.
בבקשה עותרת המבקשת לאשר הגשת תובענה בשמם של מי שנפגעו וחלו כתוצאה מהחשיפה המוגברת לחומרים המזהמים הנפלטים לחלל האוויר על ידי המשיבות. הבקשה לאישור מוגדרת כבקשה ראשונית מסוגה בישראל, בגדרה מתבקש בית המשפט להכיר כתובענה ייצוגית בעוולת נזיקין המונית.
המבקשת טענה כי כל אחת מהמשיבות הפרה במהלך השנים הוראות דין שונות בנוגע להיקף פליטת החומרים המזהמים לאוויר. כן טענה כי "המשיבות לא עמדו בהוראות הדין, התקנות והתקנים לגבי פליטת חומרים מסוכנים וניטורם". בבקשה נטען כי המשיבות "הפרו במשך שנים רבות את הוראות הדין, חרגו מכמויות פליטת החומרים כפי שנקבעו בתקנות השונות, פלטו לאוויר חומרים מסוכנים שסיכנו את האוכלוסייה המתגוררת, עובדת ומבקרת בנפת חיפה וגרמו לנזקים גופניים חמורים לרבים מהם".
מנגד פנו המפעלים לבית המשפט ועתרו לסילוק בקשת האישור על הסף. בבקשות מועלות טענות שונות כשהעיקרית שבהן היא כי על פי דין וחוק תובענות ייצוגיות בפרט, לא ניתן לנהל תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מאירוע זיהום סביבתי המוני, כתובענה ייצוגית. כן נטען כי המבקשת אינה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשמם של מי שנטען כי נפגעו וחלו בשל החשיפה לחומרי הפליטה. בנוסף לטענות עקרוניות אלו הועלו טענות נוספות, חלקן בשם כלל המשיבות וחלקן טענות פרטניות של מי מהמשיבות.
השופט סוקול דחה את בקשת הסילוק על הסף וקבע דיון לקדם משפט. זאת, בין השאר בשל העובדה שהתובענה הייצוגיות מהווה גם "כלי לאכיפה פרטית של אינטרסים ציבוריים וחברתיים וממלאת חסר בכלי אכיפה אפקטיביים חלופיים".
השופט הדגיש כי בתי משפט חזרו וקבעו כי בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף רק במקרים חריגים וקיצוניים, בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום. "תכלית הוראת החוק", כך כתב, "היא להרחיב את היקף עילות התביעה בגין מפגעים סביבתיים כנגד גורמי המפגעים, ולאפשר הגשת תביעות ייצוגיות בעילות רחבות ולא רק בעילות המצומצמות שבחוק למניעת מפגעים. כך ברי כי אם הפרת הוראת חוק סביבתי (כגון חוק אוויר נקי) גרמה למפגע סביבתי, תקום לחברי הקבוצה הנפגעים עילת תביעה על פי חוק תובענות ייצוגיות. הם לא יוגבלו במגבלות של החוק למניעת מפגעים או בסעדים הקבועים בו, ויהיו רשאים להגיש גם תביעה לפיצויים בעילות על פי פקודת הנזיקין או בעילה על פי מקור אחר".
עוד נכתב בהחלטה: "לאחר שבחנתי את הטענות השונות לסילוקה על הסף של בקשת האישור, הגעתי למסקנה כי דינן להידחות. כמובן שההחלטה שלא לסלק על הסף את בקשת האישור אינה אומרת מאום לגבי אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, ולכל הצדדים יישמרו מלוא הטענות שיתבררו בגדרה של בקשת האישור".
__________________________________________________________
