שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון, גזרה חמישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך 5,000 שקלים, על עובד של חברה שעוסקת במוצרי סלולר שגנב ממנה סחורה בשווי של כ-120 אלף שקלים. השופטת רון גם הורתה לו לפצות את החברה ב-40 אלף שקלים.
כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם עבד בחברה העוסקת ביבוא, שיווק וממכר סיטונאי של מוצרים סלולריים. הוא הועסק בחברה במשך כשנתיים, בתפקיד סוכן שטח, והיה אחראי על ביצוע הזמנות ומתן שירות ללקוחות החברה באזור מרכז הארץ. כחלק מתפקידו, היה הנאשם מגיע לחנויות השונות, מזמין עבורן סחורה, משיב מהן סחורה למחסני החברה ומשמש איש הקשר בין החברה ללקוחותיה. את ההזמנות עבור לקוחות החברה הזין הנאשם במערכת הזמנות וירטואלית, באמצעות הטלפון הנייד שהיה ברשותו. כדי להיכנס למערכת, הזין הנאשם קוד אישי שקיבל מהחברה מתוקף תפקידו כסוכן שטח.
במשך מספר חודשים, גנב העובד מהחברה סחורה בשווי כ-120 אלף שקלים, תוך הונאה וניצול יחסי האמון שבין החברה ללקוחותיה. את ההונאה ביצע הנאשם בשתי דרכים עיקריות, כאשר היה מזמין בכזב סחורה במערכת ההזמנות הממוחשבת של החברה, לכאורה עבור לקוח. כדי להימנע ממעורבות חברת השליחויות וקבלת הסחורה לידיו, היה הנאשם מסמן בהזמנה שבכוונתו לאסוף את הסחורה באופן עצמאי מהמחסן, בפועל, היה הנאשם ניגש למחסן, אוסף את הסחורה, ובמקום למסרה ללקוח, היה מוכרה לצד שלישי שזהותו אינה ידועה למאשימה ומשלשל את הכספים לכיסו. שיטה נוספת היתה "ניפוח הזמנות"- הנאשם היה מזמין בכזב עבור הלקוח סחורה בהיקף ובמפרט שלא תואם את דרישותיו. כאשר הלקוח היה מבקש להזדכות עבור הסחורה, היה הנאשם אוסף אותה מהלקוח, אך במקום להשיבה למחסן, היה מוכרה לצד שלישי שזהותו אינה ידועה למאשימה ומשלשל את הכספים לכיסו.
מעסיקו של הנאשם בחברה, טען כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגנבו לו סחורות במאות אלפי שקלים, סחורות אותן לא יכול היה לספק ללקוחותיו. לדבריו נגרם נזק תדמיתי לעובדי החברה ולחברה בכלל, בעיני ספקים ולקוחות. לאחר המעשה הוא חווה תקופה ממושכת של אי אמון בעובדיו, לרבות בעובדיו הנאמנים ביותר. אף תקופת ההבראה של החברה הייתה ממושכת, שכן לקח זמן רב, עד אשר הצליח להחזיר את האמון של הלקוחות בחברה. עוד מסר כי נפגע נפשית כתוצאה ממעשיו. לטענת המעסיק, הוא הלווה כספים רבים לנאשם באופן פרטי לסגירת חובותיו.
הנאשם, בדברו האחרון הביע צער וחרטה עמוקים על מעשיו, טען כי נוטל אחריות מלאה על מעשיו, נהג בחוסר שפיות מוחלט עת ביצע את העבירה, עבר הליך גירושין ולא ראה את בנו. הנאשם סיפר כי מעביר הרצאות והוא מקווה להישאר נקי, הוא משתדל לכפר על מעשיו בעשייה טובה.
השופטת רון כתבה בגזר הדין, כי עבירה של גניבה ממעביד היא עבירה קשה הן בשל ההיבט הרכושי הגלום בה והן בשל המעילה באמון. "קל יותר להתגונן כנגד גנבים מבחוץ", כתבה בגזר הדין, "קשה להתגונן כאשר הגנב מצוי בביתך שלך. מעביד רשאי לסמוך על עובדיו ולצפות כי לא ישלחו ידם ברכוש שהופקד בידיהם מכוח תפקידם. הנאשם מעל באמון שניתן בו במסגרת תפקידו וגנב בסך 120,000 שקלים שנגנבו טיפין טיפין במשך מספר חודשים".
השופטת הוסיפה: "אין מחלוקת כי השיקום אותו עבר ועובר הנאשם הינו שיקום משמעותי ועל כך יש לברך. המלצת שירות המבחן חשובה היא, אך בעוד שבפני שירות המבחן עומדים האינטרסים של הנאשם הספציפי, הרי שעל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים, בהם הרתעת הרבים, הפגיעה בקורבן העבירה, תוך שרשמתי בפניי כי נפגע העבירה שלח לנאשם הודעה שלפיה הוא סולח לו, ועל כן השיקום אינו השיקול היחיד אשר עומד בפני בית המשפט, אך יש להתחשב בו במסגרת גזירת הדין".
___________________________________________________
