הגברת הרגולציה בתחום תאונות העבודה:
לאחרונה, גוברת הרגולציה בתחום הפיקוח על עבודות הבנייה. הגברת הרגולציה מתאפיינת ע"י אכיפה מאסיבית של חוקי הבטיחות בפן הפלילי. כיום, קיימת מגמה הולכת וגוברת לפתוח בחקירה פלילית בכל תאונת עבודה המתרחשת באתרי בנייה ומפעלים. ראו בנושא, דו"ח מבקר המדינה משנת 2018 ולפיו: "מספר ההרוגים בענף הבנייה זינק בשנים האחרונות ולפיכך ראוי שהמשטרה, הפרקליטות ומנהל הבטיחות יוסיפו ויפעלו לגיבוש תשתית ראייתית בתיקי תאונות עבודה וזאת להגברת אפקטיביות האכיפה".
הגברת האכיפה הפלילית באה לידי ביטוי בהקמת יחידת חקירות חדשה בלהב 433 אשר תתמקצע באופן מובהק בנושא תאונות עבודה כן, בהגברת כמות מפקחי הבטיחות במשרד התמ"ת ובנוסף, בהחלטת הרשות לני"ע לחייב כל חברה ציבורית לדווח לציבור משקיעיה על תאונת עבודה כאירוע מהותי המצדיק דיווח בורסאי.
הנה, כל הרשויות המנהליות הנוגעות בדבר התאחדו והקשיחו את עמדתם בנושא האחריות הפלילית בתאונות עבודה. הדבר מוביל להגברת האינטרס הציבורי בהעמדה לדין בתיקי תאונות עבודה, כזה שיוביל לריבוי כתבי אישום בנושא, הקשחת העמדות העונשיות מצד הפרקליטות והחמרת הענישה מצד בתי המשפט – מטוטלת של ממש. אם בעבר, הסתפקו בפעולות של הסרת המחדל, פיצויי הנפגעים וענישה סמלית וחינוכית, כיום, המצב הוא שונה לחלוטין ולהערכתנו, לא רחוק היום שינסו להוציא את העבירות הנ"ל מתחום עבירות הרשלנות על מנת שיוכרו כעבירות של מחשבה פלילית ועד עבירות הריגה !!
שלבי הליכי האכיפה בתאונות עבודה:
כאשר מתרחשת תאונת עבודה באתר בנייה או במפעל כלשהו, המקרה מדווח מיידית למשטרת ישראל ולמקום מוזמנים חוקרי משטרה, אנשי זיהוי פלילי ומפקחי בטיחות של משרד התמ"ת. שני הגופים משלבים כוחות וחוקרים את כל המעורבים בתאונה. באופן מידי נחקרים גם נושאי המשרה בחברה, יועץ הבטיחות, סמנכ"ל, מנכ"ל ולעיתים גם בעלי החברה. כולם יחקרו בפלילים תחת אזהרה ובגין חשד לגרם חבלה או גרם מוות ברשלנות. החשיפה – עונשי מאסר. נושאי המשרה יחקרו בדבר פיקוחם על העובדים, פיקוחם על העבודה ועל אתר העבודה החוק מאפשר לחוקרים לסגור את אתר הבנייה לאלתר, לדרוש מסמכים, לתפוס מחשבים וכלי עבודה ולהיעזר במומחים לצורך חקירת נסיבות התאונה. לעיתים, המקרה יצריך בקשה למעצרם של החשודים והמנהלים כדי למצות את פעולות החקירה ולמנוע את החשד בשיבושה ויתכן כי האירוע יקבל סיקור תקשורתי נרחב.
לא די בכך שהתאונה תגרום לטלטול התאגיד, עובדיו ומנהליו, המעצר והחקירה יוסיפו על כתפיהם של המעורבים משקל כבד מנשוא. כך גם משפט פלילי ממושך, והפגיעה התדמיתית יגרמו לנזקים קשים.
יתכן ובמשפט ידרשו להטיל אחריות אישית על על המנהלים ועל התאגיד עצמו וזאת לפי האמור בסעיף 222 לפקודת הבטיחות בעבודה: "חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם שעברו אחת מהעבירות לפי פקודה זו רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט באמצעים סבירים למניעת העבירה."
מהם האמצעים הסבירים למניעת החשיפה הפלילית:
כל אלו הנ"ל מלמדים כי החברה ונושאי המשרה בה חשופים לאחריות פלילית ממשית בגין כל תאונת עבודה וכדי להימנע מכך, עליהם לפעול לצמצום מרחב הרשלנות ולנקוט באמצעים סבירים אשר יניחו את דעת הרשויות בדבר חפותם ופעילותם התאגידית התקינה.
כדי לנקוט באמצעים סבירים ממשיים, כל חברת בנייה נדרשת לפעול בגישה של BEYOND THE LAW ולהקים מנגנון פיקוח חיצוני ונפרד למניעת תאונות עבודה. מוצע שכל חברה בתחום תאמץ תוכנית למניעת החשיפה לאחריות פלילית בתחום תאונות העבודה. מנגנון הפיקוח החיצוני ילווה ע"י עורכי דין ומומחים בתחום אכיפת תאונות העבודה ויהיה אמון על הדרכת העובדים, הכרת החקיקה והפסיקה הפלילית בתחום תאונות העבודה ותיעודם. מנגנון הפיקוח יוקם ע"י הבעלים ונושאי המשרה בחברה ויתדרך את העובדים על מקרי עבר והסקת לקחים ומסקנות אשר יגרום לשיח בטיחותי רב גווני ומתמשך בחברה אשר ישרת גם שיקולים עסקיים וחברתיים.
מנגנון הפיקוח החיצוני יהיה אמון על ניסוח קוד בטיחות לחברה אשר יאפשר למנהליה להעריך את רמת הסיכון ועקרונות הבטיחות בכל אתר בנייה ובכך גם יענה על הציפיות מאחריות תאגידית וחברתית תקינה.
מנגנון הפיקוח יכלול בנוסף מחלקת ציות פנימית אשר תחשוף ותברר מיוזמתה מקרים של כמעט ונפגע ותכלול ענישה פנים ארגונית ותקים מאגר נתונים להערכת כשל בטיחותי באתרי הבנייה. בכך, החברה ומנהליה ינהגו מעל המצופה מהם למניעת עבירת הבטיחות ונוכל לצמצם באופן משמעותי את תאונות העבודה ואת חשיפת החברה, המנהלים והעובדים לפלילים.
המאמר באדיבות עו"ד ארז אבוהב, משרד עורכי דין ארז אבוהב עוסק בתחום הצווארון הלבן, מייעץ ומייצג תאגידים ונושאי משרה בכירים בתחום המשפט הפלילי, צווארון לבן ואכיפה מנהלית.
