שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, דורון חסדאי, אישר הסדר פשרה בבקשה לתביעה ייצוגית, במסגרתה נטען כי קנקון מוצרים בע"מ, הפרה את הוראות חוק התקשורת, עת שלחה לחברי מועדון הלקוחות שלה דברי פרסומת חוזרים, במסרון קצר ובהיעדר הסכמה מצדם. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות. במסגרת ההסדר תתקן חברת קנקון את המערך האלקטרוני והשיווקי שלה ותעניק פיצוי לחברי הקבוצה, בדמות הטבות בסכום של מיליון שקלים.
על פי הבקשה המבקשת היא אדם פרטי, אזרחית ישראל והחברה עוסקת בשיווק מוצרי דגים ופירות ים. במסגרת בקשת האישור נטען כי המבקשת רכשה בעברה מוצרים מהחברה ובמעמד הרכישה שוכנעה המבקשת להצטרף למועדון הלקוחות זאת כדי לקבל הטבות. במעמד ההצטרפות היא התבקשה למסור את מספר הטלפון הסלולרי שלה. לטענת המבקשת, המשיבה החלה לשלוח לה דברי פרסומת חוזרים, במסרון קצר, ללא הסכמתה, תוך שההודעות חורגות מהתנאים הקבועים לחוק התקשורת. בין היתר מדובר היה בהודעות המעדכנות לעניין מבצעים שונים שהמשיבה ערכה.
המבקשת, כך לפי עמדתה בביהמ"ש, השיבה בהודעה ובמסגרתה ביקשה להסיר אותה מרשימת התפוצה. אולם, גם לאחר משלוח הודעה המשיכה המבקשת לקבל הודעות. המבקשת אף פנתה למשיבה באמצעות דף הפייסבוק, בבקשה להסיר את פרטיה מרשימת התפוצה אך ללא הועיל. עוד נטען כי החברה אף לא טרחה ליצור קשר עם המבקשת.
במסגרת תשובתה טענה החברה כי המדובר בעסק צנוע שלצד פעילותו כיבואן מפעיל מעדניה בעיר מודיעין ולאחר חודשיים, החלה פעילותו של מועדון הלקוחות. המשיבה טענה כי כאשר לקוח מבצע רכישה בחנות מוצעת לו האפשרות להצטרף למועדון הלקוחות של המשיבה. כחלק מהליך ההצטרפות מתבקש הלקוח למסור את מספר הטלפון הנייד וזאת על מנת לקבל עדכונים והטבות. מיום פתיחת החנות הצטרפו למועדון כ-8,437 חברים.
המשיבה ציינה כי החל מיום פברואר 2016 הופעל אמצעי טכנולוגי שנועד לאפשר למי שבחר בכך להסיר את שמו מרשימת התפוצה. בעקבות כך בחרו 880 חברי מועדון להסיר את פרטיהם, ביניהם גם המבקשת אשר הוסרה מרשימת התפוצה באופן ייזום. נטען כי על אף העובדה שמרבית מחברי המועדון בחרו להסיר את פרטיהם, הרי שנכון למועד הגשת התשובה מספר חברי המועדון עומד על 9,320 חברים, אשר ממשיכים לקבל הודעות בדבר מבצעים שנערכים בחנות. מכאן שגודל הקבוצה הוא לכל היותר 900 איש.
לטענת החברה ההודעות שנשלחו הן כלי שימוש לחברי מועדון שכן עניינם הטבות ומבצעים. עוד נטען כי יש לדחות את הטענה בדבר היעדר הסכמה מצד המבקשת לקבלת הודעות מהמשיבה, שכן אחרת אין הסבר אחר מדוע מסרה את פרטי הטלפון הנייד שלה במעמד ההצטרפות למועדון. עוד נטען כי אין מקום להגיש תובענה ייצוגית מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת, שכן תביעה אישית היא יעילה יותר ויש מקום להתיר הגשת תובענה ייצוגית רק במקרים יוצאי דופן וחריגים בהיקפם.
על פי הסדר הפשרה שאושר, הגדרת הקבוצה שתפוצה היא כל מי אשר קיבל מהחברה דברי פרסום מפרים אשר אינם עומדים בדרישות הדין, החל מהיום בו נכנס חוק התקשורת לתוקפו, ועד ליום אישור הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
"מבלי שהמשיבה תודה בדבר", נכתב בהסדר הפשרה, "ככל שנשלחו על ידי המשיבה דברי פרסומת כלשהם בניגוד לחוק התקשורת, לרבות לנמענים לגביהם לא הייתה הסכמה מפורשת בכתב למשלוח הודעות אלו, הרי שהמשיבה מתחייבת כי חדלה מכך בעקבות הבקשה לאישור. בנוסף על האמור לעיל, המשיבה מתחייבת לשנות את נוסחי המסרונים שנשלחים מטעמה ללקוחות הקיימים".
עוד נכתב בהסדר כי החברה תשדרג את המערך האלקטרוני ואתר האינטרנט ומערכת המסרונים בסכום של כ-200 אלף שקלים וכן תעניק הטבות בשווי מיליון שקלים לחברי הקבוצה. בין השאר, תעניק החברה בקבוק יין לבן ממותג "קנקון" בשווי 69 שקלים במתנה לחברי המועדון הקיימים של המשיבה, שובר חד פעמי בסכום של 30 שקלים, ללא התניית קנייה לחברי המועדון הקיימים ושובר חד-פעמי בסכום של 40 שקלים לחברי המועדון הקיימים של המשיבה לטובת ארוחה במסעדה.
_____________________________________________
