שופטת בית משפט השלום באשקלון, סבין כהן, הורתה לחברת הביטוח הראל, לשלם פיצויים של כ-450 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות למינימרקט שעלה באש, חמישה ימים לאחר תחילת מועד הביטוח, זאת למרות שסוכן הביטוח התרשל בתפקידו ולא מסר מידע נכון בעת כריתת חוזה הביטוח באשר לעבר ביטוחי של המינימרקט. סוכן הביטוח והסוכנות שנתבעו כצד שלישי חויבו לשלם כ-1,700 שקלים. "לא ניתן לגלות כוונת מרמה של התובעת", כתבה השופטת בפסק הדין.
הנתבעת "הראל חברה לביטוח בע"מ", ביטחה עבור התובעת בביטוח מבנה ותכולה, הכולל גם כיסוי מפני נזקי אש, בפוליסה מסוג "ביטוח בתי עסק". בחלוף כחמישה ימים מתחילת מועד הביטוח, פרצה שריפה, ככל הנראה כתוצאה מהצתה של עסק סמוך, שפגעה במינימרקט והסבה לו ולציוד שבו נזק. סמוך לקרות האירוע, התובעת דיווחה לסוכן הביטוח על אירוע השריפה, המהווה מקרה ביטוחי, המזכה בתגמולי ביטוח על פי הפוליסה, וזה הודיע למבטחת. למקום האירוע נשלח שמאי מטעם הנתבעת, על מנת לשום את נזקי המינימרקט. מטעם השמאי נשלח למקום מהנדס לשם בחינת נזקי המבנה.
חברת הביטוח דחתה את תביעת התובעת, בטענה כי היא פטורה מפיצוי בשל מסירת מידע כוזב בעת כריתת חוזה הביטוח. במכתב ששלחה פרטה הנתבעת את סיבת דחיית התביעה לפיה בדיקתם העלתה כי לא דיווח על אירוע, תביעה קודמת אחת לפחות שהיתה בתקופת הביטוח אצל המבטח הקודם וההסתרת המידע נעשתה בכוונה ועל מנת להימנע מקבלת הצעה בפרמיה גבוהה יותר או קביעה אמצעים שונים להקלת הסיכון וכן הודיעה על ביטול פוליסת הביטוח, היות והתובעת פעלה במרמה ולא השיבה תשובות מלאות וכנות בטופס ההצעה לביטוח בפרק ניסיון ביטוחי קודם.
לאור דחיית התביעה, הגישה התובעת את תביעתה, במסגרתה עתרה לחייב את חברת הביטוח לשלם לה את תגמולי הביטוח ויתר נזקיה. התובעת טענה, כי ההתקשרות בחוזה הביטוח נעשתה באמצעות סוכן הביטוח, אשר ידע על אותן תביעות קודמות במסגרת פוליסות ביטוח בחברות אחרות. בשל טעות של סוכן הביטוח, לא נמסר אותו מידע בהצעת הביטוח, שמולאה על ידי הסוכן, כשהתובעת מצדה לא ביקשה להסתיר כל מידע. שעה שמידע זה מצוי בידי הסוכן, הרי שיש לראות במידע כמידע המצוי בידי חברת הביטוח וממילא אין לראות באי דיווח על מקרי ביטוח קודמים, כאי מסירת מידע מהותי.
השופטת כהן, שהורתה לחברת הביטוח לפצות את המינימרקט, קבעה כי לא ניתן מהשתלשלות האירועים ללמוד כוונת מרמה של התובעת. "דומה", כתבה בפסק הדין, "כי גם התנהלות הנתבעת מלמדת, כי לא סברה באמת ובתמים, כי התנהלות הסוכן היתה נגועה במעשה תרמית… אין ספק, כי התנהלותו של הסוכן במקרה דנן לא היתה נכונה, הסוכן לא בדק את תיק הביטוח על מנת לראות, כי תשובותיו נכונות. הסוכן אף סמך על כך שסוקר שיגיע לבית העסק יבחן את סוגיית האירועים הקודמים ובכך תיחסך עבודתו… לא הוצג ולו מקרה אחד נוסף בעברו, המצביע על התנהלות בלתי תקינה, הרי שמדובר בסוכן שלכל היותר התרשל בתפקידו ומילא את הצעת הביטוח באופן שגוי, מבלי שהלקוח היה מעורב באמור והלקוח מבחינתו סמך על סוכן הביטוח בעיניים עצומות".
השופטת כהן הוסיפה: "דווקא העובדה שהלקוח עזב את הסוכן לאחר האירוע כאן ועבר לעבוד עם סוכן אחר מלמדת, כי הלקוח במקרה דנן כעס על המחדל של הסוכן, שהביא אותו בסופו של יום לכך שטרם קיבל פיצוי. לו מדובר היה בקנוניה, דומה, כי הלקוח, בהבינו את מחדלו הוא, לא היה מביע כעסו על הסוכן. מסקנתי היא לפיכך, כי לא הוכח שהיתה קנוניה בין התובעת ובין סוכן הביטוח וסוכן הביטוח, שלקח על עצמו את האחריות למלא את הצעת הביטוח, כשל במילוי הטופס".
עו"ד לילך יחזקאל: "להקפיד שהמידע יעבור לחברת הביטוח"
עו"ד לילך יחזקאל, המתמחה בתביעות ביטוח, התייחסה להחלטת בית המשפט ואמרה: "ידוע שכל התקשרות בין לקוח ונותן שירות צריכה להיות מגובה בהסכם שמוסכם על כל הצדדים, על אחת כמה וכמה כאשר נותן השירות הוא חברת ביטוח. ברוב הפעמים, הלקוח איננו מעורה בתנאי חברת הביטוח והוא אינו אמור לדעת מה עליו לדווח לחברת הביטוח. הגם שבמקרה זה הלקוחה לא הסתירה את המידע כלל, הסוכן הוא זה שצריך לשאול את השאלות הנכונות ובכך להעביר את המידע בשלמותו לחברת הביטוח.
"טוב עשתה השופטת שפסקה לטובת הלקוחה במקרה דנן, שכן, סוכן חברת הביטוח לא מילא את תפקידו כראוי, הואיל והמידע החיוני להסכם, לא הועבר כנדרש לחברת הביטוח. אין ספק שבמקרה זה, על אף התרשלותו של סוכן הביטוח, זכותה של הלקוחה לקבלת תגמולים לא נפגעה. ולכן, על מנת למנוע עוגמת נפש, ריצות ודיונים בבית משפט, חשוב תמיד להקפיד שכל המידע בשלמותו הועבר לחברת הביטוח ושכל תנאי הפוליסה ברורים ונהירים ללקוח, על מנת שבבוא העת, לא יהיו לחברת הביטוח טענות דחייה שונות ומשונות".
לאתר לילך יחזקאל – משרד עורכי דין
לצפייה ודירוג כבוד השופטת סבין כהן
