שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מלכה ספינזי-שניאור, קבעה כי חברת הביטוח מנורה, בה היתה אישה מבוטחת, תפצה אותה בכ-10 אלף שקל, לאחר שהיא מעדה על מדרגה נסתרת בחנות בגדים, זאת למרות שלאחר הגשת התביעה היא קיבלה מחברת הביטוח פיצוי של 7,000 שקלים.
התובעת, בת 55, נפגעה לפני מספר שנים עת נפלה על מדרגה נסתרת בחנות בגדים בה ביקרה. בעקבות התאונה נפגעה התובעת, בין השאר, בקרסול ומרפק שמאל, ונגרם לה שבר במרפק. מומחה אורטופד שבדק את התובעת קבע, כי נותרה לה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 25 אחוזים.
במועד התאונה, הייתה התובעת מבוטחת בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, לרבות במקרה של נכות צמיתה ולפיכך ולנוכח קביעותיו של המומחה האורתופד מטעמה, פנתה לחברת הביטוח בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח. עם הגשת התביעה לנתבעת, נבדקה התובעת על ידי מומחה מטעם חברת הביטוח שקבע, כי במרפק שמאל נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 5%.
חברת הביטוח מנורה, החליטה לא לפצות את התובעת, אף לא בהתאם לקביעת המומחה מטעמה ועל כן המבוטחת הגישה תביעה בעניין לבית המשפט. עם הגשת התביעה ולפני הגשת כתב ההגנה, שינתה חברת מנורה את דעתה ושילמה לתובעת 7,000 שקל. לפי החברה, התשלום הוא בהתאם לתנאי הפוליסה בגין 5% נכות במרפק שמאל.
עם הגשת התביעה ולנוכח הפערים בין חוות הדעת של הצדדים, מינה בית המשפט מומחה אורתופד. המומחה קבע כי נותרה לנפגעת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין מגבלה קלה בכושר הפעולה במרפק.
התביעה, כך מצוין במסמכיה, הוגשה לאחר שפניות חוזרות ונשנות לחברת הביטוח לפצות אותה בהתאם לתנאי הפוליסה לא נענו, וזאת על אף שלפניות צורפו, כנדרש על ידי המובטחת מסמכים רפואיים וחוות דעת. לראיה צרפה התובעת לסיכומיה אסופת מכתבים הממוענים אל הנתבעת, כולם נושאים תאריך שהוא מוקדם לתאריך הגשת התביעה.
מנגד, חברת מנורה טענה כי לא נעשתה אליה כל פניה לפני הגשת התביעה, אולם השופטת קבעה כי גרסה זו אינה נכונה. עוד טענה חברת הביטוח כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף, מחמת טעמים פרוצדוראליים של היעדר עילה – שכן למעשה התובעת כבר פוצתה על ידה לפני הגשת כתב ההגנה. בנוסף נטען, כי אין מדובר במקרה ביטוח המזכה בתגמולי ביטוח, שכן אין מדובר בנכות או בתאונה על פי הגדרות הפוליסה.
השופטת דחתה את עמדת חברת הביטוח וקבעה כי מאחר ומומחה בית משפט קבע, כי נותרו לה 10% נכות לצמיתות, ומשעה שבסופו של יום שולם לה על ידי הנתבעת פיצוי בגין 5% נכות, הרי שבנסיבות היא זכאית להשלמת הפיצוי עד לגובה של 10% נכות.
"לטעמי מהתכתובות שצורפו לסיכומי התובעת", כתבה השופטת בפסק הדין, "ניתן ללמוד כי התובעת שלחה לנתבעת מכתבי דרישה לפני הגשת התביעה שלפניי. אינני מקבלת בעניין זה את טענת חברת הביטוח כי כל עוד לא השלימה התובעת את המצאת המסמכים שביקשה, אין לראות בפנייתה לנתבעת משום פניה שנערכה עובר להגשת התביעה",
השופטת הוסיפה: "באשר לטענת הנתבעת, לפיה משעה ששילמה לתובעת פיצוי בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמה נשמט בסיס התביעה – לטעמי, גם טענה זו דינה להידחות וזאת לנוכח הסכמת הצדדים כי נכותה הרפואית של התובעת הינה בשיעור 10%, כאמור בחוות דעת מומחה בית המשפט ולא 5% כדעת מומחה הנתבעת".
