למעלה מ-1,000 אסירים הגישו עתירה לבג"ץ נגד שירות בתי הסוהר בדרישה להשיב להם את התנאים שנשללו מהם בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. באמצעות עו"ד רותם טובול וביחד עם עמותת "דרור למשפחה" מבקשים האסירים להשיב את הזכויות שנלקחו מהם בטענה כי אין להן קשר רציונלי למאבק בנגיף. ההגבלות, הם טוענים, אינן כדין.
בעתירה נטען כי שירות בתי הסוהר מנצל את תקופת הקורונה כדי להרע את תנאי האסירים ולשלול מהם זכויות. לשיטת העותרים, בעקבות התנהלות שב"ס נגרם לאסירים סבל רב שהולך ומתעצם. על בג"ץ, כך נכתב לבית המשפט, לעמוד על זכויות האדם של הקבוצות והמזרים החלשים בחברה.
עו"ד טובול מבקשת בעתירה להשיב את הזכויות שנשללו ובהם ביקורי המשפחות, מתן אפשרות ליציאה לעבודה מחוץ לכותלי בית הכלא לאסירים בהליך שיקום, קבלת המענקים שניתנים לכל האזרחים במדינה וכן הלאה.
"אוכלוסיית האסירים כורעת תחת נטל הסבל והמצוקה, שהם מנת חלקה גם בימים כתיקונם", כתב עו"ד טובול בעתירה. "מאסר איננו חופשה בקאריביים ובתי הסוהר אינם בתי הבראה או מועדוני ספא. גם הצורך להיאבק במגפת הקורונה מובן לחלוטין. אך אין כל הצדקה שידם של המשיבים תכבד על העותרים דווקא בתקופה זו, ותביאם לכלל מצוקה שאינה חיונית ואינה נדרשת בנסיבות העניין. גם אם ההגבלות הפכו לשגרה המקובלת, יש לבחון אותן במשקפיים חוקתיים. לא במשקפת אטומה הקרויה 'ימי קורונה'".
"העותרים", נכתב עוד בעתירה, "אינם חולקים על כך שבפני שב"ס ניצבת משימה נכבדה – להמשיך לקיים את שגרת חייהם של אסירים בבתי הסוהר ולמניעה ולצמצום סכנת הדבקתם של אסירים וסוהרים. מובן כי לשם כך ננקטים אמצעים שאינם ננקטים בימי שגרה. ואולם העותרים יטענו כי הפעולות הננקטות על ידי שב"ס חורגות באופן עמוק וקיצוני מהפעולות הנדרשות לשם מניעת הדבקה, ובהצטרפותן יחד, הן יוצרות פגיעה חריפה ובלתי חוקתית בזכויותיהם של האסירים".
