שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, פסק פיצוי של 120 אלף שקלים ליו"ר נציגות בית משותף ברמת גן, שספג הכפשות וקריאות גנאי מאחד השכנים, שהחליף לו אותו בנציגות, בקבוצת הוואטסאפ המשותפת. "למרות שהפרסומים היו רק בין דיירי הבניין, בגלל המסגרת ה'מעין משפחתית' יש חשיפה גבוהה, יומיומית, של הנפגע לקהל היעד", נכתב בפסק הדין.
על פי התביעה, אותה הגיש חבר נציגות הדיירים לשעבר, הוא ספג הכפשות מאחד השכנים שלא היה מרוצה מהתנהלותו. לדברי נציג הדיירים, לשכנו היו הסתייגויות מההחלטות שקיבלה הנציגות. בכתב התביעה ציין כי השכן בחר לצאת נגדו ב"מסע השמצות מרושעות, נבזיות, שקריות". זאת במקום לפנות לאגודה לתרבות הדיור ולפתור בצורה נעימה את המחלוקות.
כך צוין בתביעה, כי מסע ההשמצות של השכן נועד לבזות אותו מול שכניו, מכריו ובני משפחתו. השכן, כך נטען, כינה אותו בשלל כינויים "לרבות גנב, נוכל, כלב וחזיר", וכן העלה רמיזות בנוגע לנטיותיו המיניות. עוד טען שבארבע פעמים שונות, טען הוועד הנכנס כי חברי הוועד היוצא, ובפרט התובע, אחראים לחוסר שיש בקופת הוועד זאת למרות שהאגודה לתרבות הדיור הודעה באופן רשמי כי היא מנקה אותו מכל טענות למעל בכספים. "במקום להכות על חטא, להתנצל על הרדיפה ולהודות בטעות, המשיך השכן לפרסם בקבוצת הוואטסאפ כי התובע הינו 'חלאה' ו'גנב'".
מנגד, השכן החליט אף הוא להגיש תביעה שכנגד, בה טען כי הציטוטים שהובאו בתביעה נגדו מתוך השיח בקבוצת הוואטסאפ היו חלקיים ומגמתיים. עיון בכל השתלשלות השיח, טען, מגלה כי דווקא התובע הוא זה אשר הוציא דיבתו רעה. התובע, הוסיף השכן, האשים אותו בקבוצה בהאשמות שווא, העליב אותו, פגע בו והזיק לשמו הטוב. לאחר שהפיץ בקבוצה כי חברי הנציגות החדשים, והנתבע לא שילמו את מסי ועד הבית במועד בתקופת כהונתו כחבר נציגות הבניין. "הודעות אלו", כך לפי התביעה שכנגד, "נועדו אך ורק לפגוע בחברי הנציגות ובנתבע ובפועלם".
השופט הדר, כאמור קיבל את התביעה של חבר הועד לשעבר ופסק לו פיצוי של 120 אלף שקל. השופט דחה את טענת הנתבע ולפיה הדברים נאמרו במסגרת מצומצמת מאד של שכנים (מעין משפחתית) וכתב כך: "אכן מצד אחד הקבוצה אכן מצומצמת ביחס לפרסום באמצעי תקשורת בתפוצה של מאות, אלפי ואף יותר, של צופים או מאזינים או קוראים. בגלל המסגרת ה'מעין משפחתית' יש חשיפה גבוהה, יומיומית, של התובע לקהל היעד".
"לכן", הוסיף השופט, "הנזק ביחס לשכנים שנחשפו לדברי הנתבע גדול יותר מאשר ביחס למי שאין לו קשר לתובע. התובע ביקש לחייב הנתבע בפיצוי ללא הוכחת נזק. לכן, בימ"ש דוחה טענת הנתבע לעניין אי הוכחת הנזק שנגרם. למעלה מן הדרוש יצוין כי בשים לב לחומרת חריצת הדין והגידופים, קימת ודאות סבירה לקיום נזק".
באשר לתביעה הנגדית השופט הדר אומנם קיבל שאל מול בליל הנאצות של הנתבע, עומדת אמירה בודדת של התובע כלפי הנתבע בדבר "קומבינות עם הועד" ומכאן שגם התובע עוול בלשון הרע, אך הסכום הכולל שפסק נגד הנתבע מחיל גם קיזוז בגין הסכום הנמוך שיש לחייב בו את התובע.
"לעניין עוצמת הנזק שנגרמה לנתבע", נכתב עוד בפסק הדין, "בימ"ש מביא בחשבון שהפרסום היה בודד, וכטענת התובע מחוויר בחומרתו ביחס לכמות ועוצמת ההכפשות שהטיח הנתבע בתובע. בימ"ש מביא בחשבון את סעיף 22 לחוק לשון הרע וקובע שעל מי שמתבטא באופן מכפיש ונלוז כלפי זולתו להביא בחשבון שגם הוא ימצא עצמו סופג עלבון והטלת דופי ביושרו".
_________________________________
לצפיה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
