בעלי דירה, שמכרו אותה עם בעיות רטיבות, נתבעו על ידי הקונים ב-140 אלף שקלים בגין הפרת חובת תום הלב, הטעיה והפרת התחייבויותיהם עפ"י הסכם המכר. שופטת בית משפט השלום בראשון לציון הסתפקה בפיצוי של 30 אלף שקלים, וציינה בפסק הדין כי בדירה ישנה קיים בלאי טבעי.
לפני מספר שנים נחתם הסכם למכירת דירה, במסגרתו מכרו הנתבעים לתובעת דירת מגורים שהייתה בבעלותם. מסירת הדירה הוקדמה במספר חודשים, ואז נודע לקונה ולבנה אשר טיפל עבורה בכל ענייני הרכישה, כי קיימת בדירה נזילה שגרמה לנזקי רטיבות בדירה שמתחתיה. בכתב התביעה נטען כי המוכרים הטעו את התובעת, והציגו לה מצגי שווא בכך שהצהירו במסגרת הסכם המכר הצהרות שקריות לפיהן אין בדירה רטיבויות או נזילות, ובכך, טענה התובעת, הפרו המוכרים את חובת תום הלב, הטעו את הקונה ואף הפרו את התחייבויותיהם עפ"י הסכם המכר. עוד נטען, כי המוכרים הפרו את חובתם כמוכרים למסור לתובעת את החזקה בדירה כאשר היא במצבה ביום חתימת ההסכם, למעט בלאי טבעי.
הקונה טענה, כי בהתאם להוראות סעיף 18 להסכם המכר, מהווה סעיף הצהרות המוכרים סעיף יסודי שהפרתו מזכה את התובעת בפיצוי מוסכם, ששיעורו נקבע, על סך של 140,000 שקל. מנגד, בכתב ההגנה טענו המוכרים, כי מדובר בדירה ישנה, אשר הייתה זקוקה לשיפוץ מסיבי, וכי הדבר הובהר היטב לקונה ונציגיה ובשל כך אף הופחת מחיר הדירה. המוכרים עמדו על כך שלא הסתירו דבר מהקונה והדגישו כי לא התגוררו בדירה וכי לא היה ידוע להם על כל נזילה או רטיבות.
המוכרים גם הוסיפו וטענו כי מספר שבועות לפני מסירת החזקה, נודע להם על רטיבות הקיימת בדירה בקומה למטה, שמקורה כנראה בדירה הנמכרת והם פעלו לתיקון התקלה באמצעות בעל מקצוע שהוזמן לצורך כך. לטענת ,המוכרים הנזילה והרטיבות הן תוצאה של בלאי טבעי שאינו גלוי לעין, ולפיכך לא הייתה להם כל דרך לדעת עליהן, והם אף אינם אחראים להן מכוח הסכם המכר. וגם ניתנה לתובעת ההזדמנות לבדוק את הדירה באמצעות מומחים מטעמה, אך היא בחרה שלא לעשות כן, ולפיכך אין לה אלא להלין על עצמה.
השופטת, כרמית בין אליעזר, כתבה בהחלטתה כי קביעת פיצוי מוסכם בגובה 140,000 ₪ לכל נזק או ליקוי שייגרם בדירה בין מועד החתימה למועד המסירה, אינו עומד בכל יחס סביר להיקף הנזק אותו היו הצדדים יכולים לצפות בעת חתימת החוזה. "מצאתי לדחות את טענת התובעת כי הנתבעים הציגו מצגי שווא או הפרו את הצהרותיהם במסגרת הסכם המכר, משעה שלא הוכח כי בעת החתימה על ההסכם היו בדירה ליקויים שהוסתרו מהתובעת. יחד עם זאת, מצאתי לקבוע כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו את הדירה במצב שבו הייתה בעת החתימה על ההסכם", כתבה השופטת בן אליעזר בהחלטתה, והוסיפה: "אמנם, הנתבעים תיקנו את מקור הנזילה שהתרחשה בדירה, אולם לא השיבו את המצב לקדמותו, כך שהלכה למעשה ביום המסירה לא הייתה הדירה במצבה ביום החתימה… במצב דברים זה, ובהתחשב גם בעובדה שמדובר בדירה ישנה, אשר כעולה מן הראיות ממילא היה בכוונת התובעת לערוך בה שיפוץ, אני סבורה כי נכון להעמיד סכום זה על סך של 30,000 שקלים".
___________________________
