שופטת בית משפט השלום בבת ים, רונית אופיר, קבעה כי דברים שנכתבו במסגרת חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לקצין התגמולים, לא יכולים להוות עילה לתביעת לשון הרע. בכך, קיבלה השופטת את בקשתו של עו"ד ניר יסלוביץ, ואף השיתה פיצויים על מגיש התביעה בסך אלפי שקלים.
התביעה, הוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע, במסגרתה נתבע רופא בסכום המרבי הקבוע כסכום פיצוי שאינו טעון הוכחת נזק. כעולה מכתב התביעה, הפרסום בגינו הוגשה התביעה הוא חוות הדעת הפסיכיאטרית שכתב הנתבע עבור אגף השיקום אודות התובע, והמעוררת שאלות ותהיות, והכוללת משפטים שיש בהם כדי להטיל בתובע דופי חמור ולהציג אותו באור שלילי, ויש בהם לשון הרע כלשון התביעה. הנתבע הינו מומחה בפסיכיאטריה, המעניק חוות דעת רפואיות לקצין התגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון, בנוגע לסוגיית הקשר הסיבתי בתביעות המוגשות לקצין התגמולים על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום. התובע הינו נכה צה"ל הסובל מתסמונת פוסט טראומטית, אשר טען כי הינו "מנהל מלחמה עם המערכת הבירוקרטית במשרד הבטחון שהחלה להערים קשיים הנמשכים עד היום".
בכתב התביעה נטען כי הפרסום הפוגעני, בגינו הוגשה התביעה, כלל את הדברים שנכתבו בחוות הדעת ובסיכום לחוות הדעת. עו"ד יסלוביץ ביקש מנגד לדחות על הסף את התביעה כשטען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף וזאת לאור ההגנה הקיימת בחוק איסור לשון הרע, שמוענקת הגנה מפני תביעת לשון הרע לבעלי סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות, לעדים ולגורמים המופיעים בפני גופים שיפוטיים או מעין שיפוטיים, שפרסומיהם מוגנים.
"המבקש הוא מומחה מטעם קצין התגמולים ובהתאם יש להחיל את ההגנה על הדברים האמורים בחוות הדעת", כתב עו"ד יסלוביץ, והוסיף כי הפסיקה אימצה מבחן מרחיב לצורך הגדרת דרכי הפרסום שעליהן תחול ההגנה, והחילה את ההגנה גם על דברים שנאמרו בעל פה באולם בית המשפט, על כתבי טענות, תצהירים, מסמכים המוגשים לבית המשפט ועל מסמכים בין בעלי הדין לפני הגשתם לבית המשפט.
בסיכומו של דבר, השופטת אופיר קיבלה את דברי עו"ד יסלוביץ, הורתה על חיוב התובע בהוצאות בסך 3500 שקלים, וקבעה כי יש לקחת בחשבון בקביעת ההוצאות את העובדה כי מעל ראשו של הנתבע ריחפה תביעה ובהתאם סיכון של חיוב בסך של מאה אלף שקלים, עקב התביעה וכן גם את האינטרס הציבורי שמחייב הרתעה בפני תביעות סרק כנגד עדים, מומחים ושאינם מומחים, בגין דברים שנאמרו במסגרת הליך משפטי.
/
