ההפתעה הגדולה ביותר בשיחה עם עו"ד ארתור שני היא שהוא אופטימי ומלא תקווה. זה קורה למרות שהתחום שבו הוא מתעסק – דיני משפחה וירושה רצוף; תסכולים ואכזבות. "המשפט תמיד מפגר אחרי המציאות" הוא מסביר.
הוא רק בן 31 צעיר מאוד עם בייבי פייס אבל הרקורד המשפטי שלו והחשיפה התקשורתית הרבה – מדברים בעד עצמם. בתחום המשפחה והירושה הוא עוסק כבר מעל לעשור, מאז 2009. הוא בעל תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M), בדיני משפחה – גישור ויישוב סכסוכים משפחתיים או משפטיים במשפחה, מטעם אוניברסיטת בר-אילן ותואר כפול במשפטים (LL.B) ובממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה (B.A) מטעם המרכז הבינתחומי שבהרצליה. עו"ד ארתור שני תלמיד מחקר באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' שחר ליפשיץ ומחקריו האקדמיים עוסקים בתחום הקניית הורות ושלילתה. הוא היה מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב הארצית ולצד פעילותו הציבורית והתנדבותית הענפה מחזיק עו"ד שני גם בתעודת הסמכה בגישור כללי ובגישור במשפחה.
את הסלוגן של המשרד המשותף שלו עם עו"ד רונית א' זיסמן הם בחרו בקפידה רבה: "דיני משפחה – לכל משפחה". כשמו של המשרד בתל אביב כן הוא. חלק נכבד מלקוחותיהם של עורכי הדין שני וא' זיסמן הם "משפחות בנות זמננו".
"הכינוי המוכר בציבור הוא 'משפחות חדשות' – אבל זה כבר מזמן לא נכון ולכן המונח המקובל הוא 'משפחות בנות זמננו'. לפי נתוני מנהל האוכלוסין האמריקני, היום רוב המשפחות בארה"ב הם לא מה שנקרא 'משפחות קלאסיות' – אבא, אמא וילדים מנישואים ראשונים".
כל יתר המקרים לדבריו הם אנשים שבוחרים לעשות הפרדה בין השיתוף הכלכלי לבין ההורות והיחסים האינטימיים "היום אנשים כבר מבינים שלא חייבים לקיים יחסים אינטימיים, הורות ושיתוף כלכלי עם אותו בנאדם, אפשר גם להפריד, ובכל מקרה לא בהכרח מה שנכון לעשור הנוכחי בחייו של אדם יהיה נכון בעשור אחר".
כשמשוחחים עם עו"ד ארתור שני על הקשיים שבהם הוא נתקל מול המערכת כשהוא מייצג "משפחות בנות זמננו" הוא מציין שרשימת הקשיים והמכשולים היא גדולה ומורכבת.
"המשפט תמיד מפגר אחרי מה שיש במציאות ומכאן מגיעה הבעייתיות הרבה. זה בא לידי ביטוי לדוגמה בחוסר היכולת לאשר הסכם הורות ללא זוגיות (מה שמכנים בטעות 'הסכם הורות משותפת') לפני שהילד נולד. זה ממש אבסורד, ואני אתן לך דוגמה – אם הצדדים ערכו הסכם עם כל מיני התניות, וההתניות האלה הם תנאי יסודי לכך שהם רוצים להיכנס להרפתקה של הורות ביחד, הם בעצם לא יכולים להיות בטוחים שההתניות האלה יקבלו תוקף משפטי מטעם בית המשפט לענייני משפחה, כי אפשר לאשר את ההסכם רק אחרי הלידה או במהלך ההיריון. זה יוצר מצב שבו אתה יכול להגיע לשופט שיגיד לך שהוא לא מאשר חלק מהסעיפים של ההסכם ששני הצדדים הסכימו וחתמו עליו, לעיתים סעיפים שבלעדיהם הצדדים שניהם או אחד מהם – לא היו נכנסים להסכם".
כמובן שמדובר במקרה שנוגד מהיסוד את תכליתם של דיני החוזים "כל הבסיס של דיני החוזים זה לקדם את הוודאות והצפיות של הצדדים שמתקשרים יחד בחוזה, יש הצעה וקיבול חופשיים שמייצרים איזון אינטרסים".
אז כשמגיע אליך זוג לערוך הסכם כזה, מתבקש להגיד להם מראש – אל תעשו את זה, לא ככה?
"עדיין חשוב וקריטי מאוד לערוך הסכם כדי שתהיה איזושהי ודאות, והיתרון שלנו במשרד זה שלאור הניסיון שלנו אנחנו יכולים להזהיר מראש את הצדדים (שאינם בני זוג!) איזה סעיף או התניה עלולים להיתקל בעתיד בקושי מול בית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר כל החיים שלנו בעולם הזה הם למעשה ניהול סיכונים. ולכן טיפ חשוב שאני יכול להעניק למי שעומד לערוך מסמך משפטי בתחום הזה – תבדקו האם אותו עורך דין שנותן את השרות ועורך עבורכם את ההסכם, הוא אחד כזה שגם מטפל בסכסוכים שנובעים מההסכם מאוחר יותר בבית המשפט. אם התשובה היא שלילית – אז הוא לא מתאים לכם".
תחום נוסף עליו מצביע עו"ד ארתור שני כמצריך שינוי מהיר בחקיקה הוא תחום הפריון. כידוע שיעור הפוריות בעולם המערבי הולך ויורד בשנים האחרונות. נוצר מצב שבו זוגות צריכים כעת למצוא פתרונות אלטרנטיביים כדי להביא ילדים לעולם. "אני אתן לך דוגמה דווקא מהקהילה הגאה בנושא הזה. הקהילה הגאה בישראל מופלת לרעה, בין היתר, בכל הנוגע להסכמים לנשיאת עוברים, בלשון העם – פונדקאות. זוגות של גברים וגברים יחידים לא יכולים להיעזר בהסכם לנשיאת עוברים ובפונדקאות בישראל".
ומה בנוגע לכל הקשור לדיני הנישואים והגירושים בישראל?
"ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית היחידה בעולם המערבי שבה הנישואים והגירושים נערכים לפי הדין הדתי (לא רק היהודי, כל עדה ודתה). אנחנו מפגרים אחרי העולם בדברים הבסיסים ביותר, כמו לדוגמא – הזכות להינשא ולחיי משפחה". יחד עם זאת האופטימיות של עו"ד שני מגיעה מגישתו לפיה המערכת נמצאת במצב של התקדמות והתפתחות חיובית. "ההתקדמות היא איטית אבל מדודה והיא מורגשת לאורך זמן".
איך זה בא לידי ביטוי ?
"לדוגמה, בשנה שעברה הורחבה האפשרות של פונדקאות בחוק. בפסיקה של בתי המשפט סביב הורות בקהילת הלהט"ב, השופטים ירדו מהדרישה האוטומטית שהייתה נהוגה לבקש תסקיר של שירותי הרווחה כדי לבחון את טובת הילד. זאת הייתה דרישה שערורייתית וטוב שמרבית השופטים זנחו אותה".
מה השינויים הכי דחופים שלפי דעתך צריכים להתקבל בתחום?
"מוסד הידועים בציבור כפי שאנחנו מכירים אותו הוא ג'ונגל משפטי אחד גדול במצבו הנוכחי והוא חייב להתבטל. עניין דחוף נוסף – אני מודע לכך שהנישואים דרך הערכאה הדתית לא תתבטל כאן לעולם, ולכן אני חושב שצריך להוסיף גם את הזכות לברית הזוגיות לכולם שתפעל במקביל לרבנות על ידי השוואת הזכויות והחובות לזוגות בשני המסלולים האלה. לצערי, הרבה אנשים פשוט לא יכולים למסד היום את האהבה והזוגיות שלהם בישראל וזה עוד לפני שבכלל מביאים ילדים".
תיק שהשפיע עליך מאוד בשנה האחרונה?
"היה לי מקרה של זוג (גבר ואישה נשואים) מאזור חיפה שבו האישה הגיעה לארץ עם בנה הבכור לפני שהיא התירה את הנישואים שלה מהבעל שלו היא הייתה נשואה בחו"ל. בישראל היא הכירה בחור ישראלי, הם הפכו לזוג והיא הרתה ממנו. היא טסה לחו"ל כדי להתיר את הנישואים, אבל כשהילד שלה ושל בן הזוג הישראלי נולד היה רשום שב-300 הימים שקדמו ללידה הבחור הזר היה רשום כבעלה. באופן אוטומטי מי שנרשם כאבי הילוד במצב כזה זה מי שהיה רשום כבעל בתקופת הזאת. בני הזוג הלכו להמון עורכי דין וכולם אמרו להם שאין מה לעשות כי קיים חשש לממזרות. כל הנושא הזה התפוצץ ונדע להם כשהילד הגיע לגיל 13 והם רצו להוציא לו דרכון כדי לנסוע אתו לחו"ל לרגל בר המצווה. במשרד הפנים אמרו להם שצריך את האישור מבן הזוג לשעבר כי רשום שזה הבן שלו. הסיבה לכך היא שכשאישה נשואה מגיעה לבית היולדות בעלה החוקי נרשם באופן אוטומטי כאבי הילוד מחשש לממזרות.
כמובן שהיא לא יכלה להשיג את האישורים מבן הזוג לשעבר אחרי 13 שנים של נתק. כשאנחנו נכנסו לתיק, טענו במשרד שיש כאן עניין של הורות פסיכולוגית – קרי האב הישראלי הוא שגידל את הילד מגיל אפס ובמקביל טענו שאפשר לעשות גם בדיקת רקמות. בנוסף. כמו כן, טענו שבן הזוג הקודם לא היה יהודי ולכן האישה בכלל לא הייתה מקודשת ובכל מקרה הנישואים בחו"ל היו אזרחיים ולכן הם בטלים. על סמך ההנחה הזאת, התווכחנו שניתן לרשום את בן הזוג הישראלי בתור אבא של הילד בשל ההורות הפסיכולוגית. אחרי מאמצים מאוד קשים תוך כדי שהמדינה התנגדה, בסופו של דבר, הילד כן יצא לטיול בחו"ל עם ההורים שלו ובהמשך גם אביו הישראלי נרשם בתעודות שלו. זה היה תיק שממש ריגש אותי, וגם התחבר עם החזון של המשרד לייצג בדיני משפחה, לכל משפחה – בכל הארץ".
עו"ד ארתור שני מצהיר בסוף שהוא בר מזל כי הוא עושה בדיוק מה שהוא אוהב. "העבודה זה התחביב שלי – היא מסכמת את כל מה שאני אוהב וטוב בו בחיים".
בחייו הפרטים מתגורר עו"ד שני בגבעתיים עם בן הזוג דניאל מזה כ-6 שנים. "למרות האלרגיה שלי לחתולים, יש לנו 2 חתולות מקסימות וההקרבה שלי בזוגיות זה שאני צריך להתחסן פעם בחודש" הוא מתבדח.
