לא הרבה יודעים, אך בחלק מהגנים הלאומיים בישראל אסורה הכנסת כלבים, בחלקם בשל שמירה על הטבע ובחלק אחר בשל שמירה על חיות הבר במקום. אחד המקומות האלה הוא עין עבדת בדרום. בעלי הכלבים בדרך כלל יודעים על ההנחיה, אך לעיתים מנסים לעקוף אותה. אחד שכזה שהכניס לתוך שטח הגן הלאומי כלב, וזאת בניגוד לשילוט הברור וכן לאמור בעלון המחולק למבקרים, בעת המפגש עם הפקח היה בדרכו החוצה לקראת השלמת הביקור והפקח נתן לו דו"ח על כך, אך הוא העדיף להישפט.
בגזר הדין שניתן בבית המשפט באשקלון, כתבה השופטת ענת חולתא כי: "הנאשם מיקד את טענותיו בהתנגדותו לקביעות שבהכרעת הדין, ובהבעת אמירות מתריסות בשפה שאינה מכובדת כלל ועיקר, הן כלפי המאשימה והן כלפי בית המשפט. בית המשפט ניסה למקד את הנאשם בטיעונו לשיקולים העשויים להיות רלוונטיים לעונש, אך סירב להציג טענות ענייניות והודיע שאין בכוונתו "להתרפס" בפני בית המשפט. הנאשם הודיע, לשאלת בית המשפט, שאינו מעוניין להגיע שוב לבית המשפט".
ואכן לדיון בגזר דינו הנאשם לא הגיע והתובעת עתרה להטיל על הנאשם קנס בגובה שילוש סכום הקנס המקורי ( 1,095 שקלים) וכן התחייבות שלא יעבור עבירה דומה. התובעת טענה, כי הוא ניהל משפט במלואו, עמד על הבאת עדים ועל כן יש לגלם במסגרת גזר הדין את עלויות ההליך, בהתאם לכוונת המחוקק כשמדובר בעבירות ברירות משפט.
השופטת חולתא ציינה בגזר הדין, בו הרשיעה את הנאשם וגזרה עליו כאמור את הקנס והתחייבות בסך 2000 שקלים שלא יעבור עבירה דומה במשך שנתיים על החשיבות של ההוראה שלא להכניס כלבים לגנים לאומיים. "בבסיס העבירה בה הורשע הנאשם עומדים ערכים הקשורים בצורך בשמירה על הסדר הציבורי בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים, בשמירה על זכותו של הציבור כולו ליהנות מערכי הטבע וכן מהצורך לשמור על מערך האיזונים העדין שבין הצורך בשמירה על ערכי הטבע – חי, צומח ודומם – ובין הצורך והרצון לאפשר לציבור ליהנות מערכי טבע אלה, להנאתם ולמען הדורות הבאים", כתבה השופט חולתא וסיכמה: "הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, לא הביע חרטה אלא תקף את הכרעת הדין, את מדיניות המאשימה ואת התנהלות בית המשפט – שוב, בביטויים גסים ובוטים המלמדים על מידה פעוטה של כבוד לרשויות, למערכת אכיפת החוק ולהליך המשפטי".
