על פי התביעה שהוגשה, העובדת הועסקה כאשת שיווק ומכירות, בחוזה העבודה נכתב כי שכרה החודשי של העובדת הינו עשרת אלפים שקלים, כולל תמורה גלובלית של 2000 שקל עבור עבודה בשעות נוספות. כמו כן, הוסכם כי לעובדת יינתן "בונוס" בשיעור חמישה אחוזים בגין מכירות. לאחר כשנה וחצי של עבודה, הודיעה העובדת לממונה עליה שהיא בהיריון. שבוע לאחר מכן, הודיעה המעסיקה לעובדת כי היא מוזמנת לשימוע לפני פיטורים שלאחריו פוטרה. פיטורי העובדת נומקו בטענה של "שינויים והתאמות" וכחודש לאחר הודעת הפיטורים, העובדת החלה לעבוד במקום עבודה חדש.
העובדת הגישה תביעה נגד המעסיק וטענה בין היתר לפיטורים בניגוד להוראות חוק עבודת נשים וחוק השוויון. לאחר שמיעת הראיות קיבל בית הדין האזורי את תביעתה וקבע כי העובדת זכאית לפיצוי בסך שמונים אלף שקלים בגין פיטורים שלא כדין, בנוסף ובהסתמך על רשימת העסקאות שהציגה נקבע כי היא זכאית לעמלות בסך 150 אלף שקלים, לפיצוי ממוני בסך של כ-125 אלף שקלים וכן הפרש פיצויי פיטורים.
בעירעור אותו הגישו עורך הדין דוד ביטון נטען, כי פיטוריה של העובדת נעשו ללא קשר להריונה אלא בשל בעיות אמינות ומשמעת, וכי סכום הפיצוי הלא-ממוני שנפסק לחובתה חריג ומוגזם בהיקפו. עוד טען עורך הדין ביטון, כי העובדת לא הוכיחה את זכאותה לעמלות בקשר לביצוע העסקאות. "העובדת לא העידה עדים שיכלו להצביע על קיום העסקאות אלא הסתפקה בהצגת רשימה שהוכנה על ידה ובה העסקאות שלטענתה נחתמו בשל מעורבותה, על אף שחלק מהעסקאות לא בוצעו כלל; חלקן בוצעו ללא קשר לעובדת, חלקן נעשו עם לקוחות חוזרים ואחת העסקאות הגדולות, נחתמה ארבעה חודשים לאחר שסיימה העובדת את העסקתה, ובסכום נמוך משמעותית מזה שצוין על ידי העובדת.
הרכב בית הדין הארצי לעבודה, כאמור קיבל בחלקו את ערעור החברה כאשר החברה לא תשלם לעובדת את העמלות בסך כ-150 אלף שקלים, ובמקום 125 אלף שקלים ישלמו לה פיצוי ממוני בסך כ-30 אלף שקלים ושבעת אלפים שקלים פחות בפיצויי הפיטורים. "ביחס לנושא העמלות, ובהקשר זה שוכנענו כי העובדת לא עמדה בנטל להוכיח זכאות חוזית לעמלות. לכך משמעות הן לגבי פסיקת סכום העמלות כשלעצמו והן לצורך חישוב הפיצוי הממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים", קבע הרכב הדין.
עו"ד דוד ביטון ממשרד עו"ד דוד ביטון :"לאחר מאבק משפטי ארוך נחוש ובלתי מתפשר הצליח משרדי באמצעות בית הדין הארצי לעבודה לתקן עוול גדול שנעשה כנגד מרשתי. במסגרתה חוייבה היא במאות אלפי שקלים באופן שרירותי ומעוול בין היתר על עיסקאות שלא נעשו ככל בחברה ! עיסקאות שלא היתה לעובדת כל תרומה אליהן , תוך חיובה של החברה במאות אלפי שקלים הן עבור העמלות והן עבור שכר הפיצוים. כל טענותינו לענין זה התקבלו במלואן על ידי בית הדין הארצי שקבע כי העובדת אפילו לא הרימה את הנטל הראשוני לזכות בקבלת עמלות . המדובר בתוצאה צודקת נכונה הן ברמה המשפטית והן ברמת מציאות הדברים ובתיקון עוול גדול ונזק מהותי שהיה עלול להגרם למרשתי."
