כשבני הזוג כבר היו ברומניה התגלה להפתעתם כי הטיול ששובצו הוא טיול עם אוכל רגיל, ואינו כולל מזון כשר.
בשלב זה הודיעו הזוג לחברת התיירות כי הטיול ששובץ הוא אינו טיול מאורגן כשר אלא טיול רגיל. החברה העבירה פניה לספק ופעלה מולו למציאת פתרון.
בפועל קיבלו בני הזוג באורחות הבוקר ירקות שלמים וביצים קשות בנפרד מחברי הקבוצה.
ביום שישי הועברו בני הזוג למלון אחר, על מנת שיסופק להם מזון כשר לסוף השבוע.
אלא שהמדריך בקבוצה ששהתה במלון אמר להם כי לא יוכלו לאכול איתם.
רק בשעה מאוחרת יותר אפשר המדריך לבני הזוג להצטרף אליהם לארוחת שבת.
התובע טען כי לאור זאת הם נדרשו לרכוש מזון מספר פעמים במהלך הטיול, וטען גם שביקש שיחליפו להם קבוצה או יחזירו אותם לארץ, אך הדבר לא התאפשר.
לאור כל זאת תבעו בני הזוג מסוכנות הנסיעות פיצוי על סך 19,381 ש"ח.
הנתבעת (חברת התיירות) כי מי שאחראי על כך הוא הספק, חברה חיצונית אחרת, שטענו בעצמם כי העבירו הודעה לנתבעת על שינוי המועד ושינוי סוג הטיול כסטנדרטי וכזה שאינו כולל ארוחות כשרות.
בפסק הדין כתבה הרשמת כרמית חדד כי, "הנתבעת לא מילאה חובותיה כלפי התובע בכמה מישורים, האחד – שעה שלא בדקה כי הטיול המסופק לתובע הוא טיול כשר, השני – שעה שהתעלמה ממידע שהיה בידיה ואשר הצביע על כך שהטיול המסופק לתובע אינו כשר, השלישי – שלא העבירה לתובע את מלוא המידע ביחס לטיול, והרביעי – בשירות החסר שניתן על ידי הנתבעת לתובע לאחר שהתגלה כי הוא הגיע לארץ היעד כשהוא משובץ לטיול שאינו כשר".
למרות כל זאת, הזכירה הרשמת שבני הזוג השתתפו במרבית פעילויות של הטיול ולא ניתן להעריך את השווי הכספי של החלק בו השתתפו, בנפרד מאי קבלת המזון הכשר.
לכן קבעה כי הנזק שנגרם לבני הזוג הוא בגין הטרדה, אובדן הנאה ועוגמת נפש. בסיכומו של דבר קבעה כי חברת התיירות תשלם לבני הזוג 5,000 ש"ח (כאשר עלות הטיול הייתה 4,700 ש"ח).
הספק – אליו הפנתה הנתבעת הודעת צד ג', ישלם לה 70% מהסכום.
