ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית פנה בתביעה דחופה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד משרד החינוך בגין הפלייה קשה ובוטה של גננות המועסקות על ידו. לטענתן, גננת החברה בהסתדרות הלאומית מופלית לרעה בזכויותיה ביחס לאלו החברות בהסתדרות המורים. הבקשה הוגשה לאחר שחודשים ארוכים מבקשות גננות להשוות את תנאי העסקתן ולא לקפחן בשל חברותן בהסתדרות
בית הדין לעבודה דחה את בקשתה של סייעת ומשלבת ילדים בבית ספר נוף צורים לביטול החלטת מועצת כוכב יאיר-צור יגאל לפיה אין היא יכולה להתייצב לעבודתה מבלי שתציג אחת לשבוע בדיקת קורונה שלילית, ככל שלא התחסנה. העליון: תקנות הגבלת התעופה אינן חוקתיות המשנה ליועמ”ש: “אסור למעסיק שלא להעסיק אנשים שלא חוסנו באופן גורף” על רקע
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, הורה למדינה לבטל את החלטת ועדת הבוחנים מחודש ינואר השנה, במסגרתה לא נבחר אחד מבין חמשת המועמדים לתפקיד נשוא המכרז הפנימי – סגן מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. השופט אברהמי הורה למדינה להקים וועדת בוחנים לתפקיד בהרכב חדש, בפניה תובא מועמדותם של החמישה. הבקשה לבית הדין האזורי,
1. קודם כל, חשוב להבין, שהפחתת שכר, זה צעד שאמור בעיקרון להיעשות בהסכמת העובד; כן, אני מודעת לכך שזה לא כל כך פשוט בפועל, אבל קחו בחשבון שאם הסכמתם להפחתה – הדבר יקשה עליכם אחר כך לתבוע, במקרה הצורך. 2. מלבד הפחתת שכר, עוד יכולים להיחשב כהרעת תנאים מוחשית: מצב שבו המעסיק מאחר באופן עקבי בתשלום המשכורת שלכם; אם
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה את בקשת עיריית רהט לקבל פרטים על הכספים של ועד עובדי העיריה וכספי ההסתדרות. השופט פרנקל קבע בפסק הדין כי תפקידו של המעסיק בהתאם להסכמות הצדדים שעוגנו במסגרת חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, מתמקד אך ורק בתפקיד טכני שעניינו ניכוי דמי החבר או דמי טיפול
עובדים שכירים ועצמאים מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה באמצעות דמי הביטוח הלאומי המשולמים עבורם. עובד שכיר או עצמאי שחלה במחלת הקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה אחר תוך כדי ועקב העבודה, ואינו מסוגל לעבוד על פי אישור רפואי, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה במהלך תקופת היעדרותו. נציין, כי על מנת שהביטוח
שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, קבע כי הרב יוסף גיזנברג, המכהן כרב של היישוב עומר יקבל שכר של רב עיר. זאת בניגוד לעמדת משרד הדתות שטען כי ביישוב בו לא קיימת מועצה דתית אין תשלום שכר לרב העיר. הרב גינצבורג מכהן כרב היישוב של עומר משנת 1975. בשנת 2016 קבע בית הדין
שופט בית משפט השלום בחדרה, יעקב גולדברג, קיבל בחלקה תביעה והורה לחברת זוגלובק, לפצות בכרבע מיליון שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, תובע שעבד בחברה בשיווק מוצריה בקו חלוקה וטען זוגלובק ביטלה את ההסכם עימו באופן חד צדדי ושרירותי תוך הפרת חוזה. התובע עבד עם זוגלובק משנת 1988 ועד שנת 2015 בשיווק מוצרי בשר ומוצרים נוספים בקו
שליחי וולט (wolt) שהפכו מוכרים לנו יותר ויותר בחודשים האחרונים, מוחים לאחרונה על הסכמי העסקה שלהם מול חברת המשלוחים. בחוזה שהם חותמים מול החברה הם מוגדרים כעצמאים ומקבלים שכר כנגד חשבונית ועל פניו אין בינם לבין חברת המשלוחים יחסי עובד מעביד, והם אינם זכאים לתנאים סוציאליים. האם מדובר בחוזה מקפח? האם אכן מתקיימים בין הצדדים
שופט בית משפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, הורה על ביטול החלטתו של פקיד הרישוי לשלול את רשיון הנשק של מאבטח בבית חולים בשל תיק פלילי שמתנהל נגדו. השופט וינוגרד קיבל את עתירתה של עו"ד סיוון כהן, לפיה שלילת רשיון הנשק של מרשה התקבלה בצורה שרירותית ותפגע במקור פרנסתו. כמו כן, הורה השופט למשרד הפנים, לשלם
עו"ד איתי יפה, המשמש כליטיגטור ומגשר בתחום המשפט המסחרי, יוצא ביוזמה חדשה, על רקע הפרסומים השונים בתקשורת, מהימים האחרונים, לפיהם ראשי רשויות ובעלי עסקים נוספים יפגעו במשלח ידם של עובדים אם יסרבו להתחסן נגד נגיף הקורונה. על רקע הקריאות הללו, קורא עו"ד יפה לכל מי שנפגע בעבודה בגלל שסירב להתחסן לפנות למשרדו והוא ייצג אותו
בית הדין הארצי לעבודה, דחה את הערעור של טייסי חברת אל-על וקיבל את החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב, לפיה ההסתדרות פעלה כדין בחתימתה על הסכם ההבראה בחברה לאור המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה בתקופת הקורונה בית הדין. "זו סמכותו ותפקידו של ארגון העובדים היציג לגלות אחריות במצבים שהוועד לא משתף פעולה עמו", נכתב בהחלטה. בכך
עובדת בראשות מקומית שפוטרה בשל הריונה, קיבלה מתנת חג לראש השנה, לאחר ש משרד התמ"ת קיבל את טיעוני באת כוחה של העובדת, עו"ד ליזה דמרי, ובהחלטה תקדימית, קבע כי פיטוריה יבוטלו הפיטורים והיא תושב לאלתר לעבודתה. מדובר בעובדת, המועסקת בראשות מקומית מזה שנה וחצי, שטענה כי לאחר שהרתה פוטרה ממקום עבודתה, בשל הריונה. העובדת, באמצעות
שופטת בית הדין לעבודה, דפנה חסון זכריה, גזרה קנס כספי של 32.5 אלף שקל קנס, על מנהל עבודה באתר בניה בפרוייקט שכלל בניה של תשעה בנייני מגורים ובביקורת שבוצעה במקום נמצאו ליקויי בטיחות רבים. "העמיד את מבצעי העבודה באתר בסכנה ממשית לפגיעה גופנית ואף לאובדן חיים", נכתב בגזר הדין. "בבסיס העבירות שנעברו על ידי הנאשם
שופט בית משפט השלום בעכו, עמית רוזינס, דחה תביעה לתשלום סך של מיליון שקלים, בגין נזקים שנגרמו לתובע, שהוא רופא, עקב הליך משמעתי שנוהל כנגדו במשרד הבריאות, אשר הוביל להתליית רישיונו לעסוק ברפואה למשך 3 שנים. השופט רוזינס קבע כי גם אילו היה מקבל את טענות התובע, כי נפלו פגמים באופן ניהול ההליך המשמעתי, התובע
על פי התביעה שהוגשה, הביטוח הלאומי, דחה את תביעתו של עובד עירייה להכרה בליקוי נפשי ממנו הוא סובל כתאונת עבודה. מדובר בגבר כבן 40 שעלה לישראל ממולדובה ועבד כנהג בעירייה. לאחר פיטוריו הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע הפיטורים. הביטוח הלאומי דחה את התביעה, אולם לצד זאת, במסגרת תביעה לנכות כללית,
עובדים שנדבקו בקורונה במהלך עבודתם ונאלצו להחסיר ימי עבודה זכאים להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולקבול תגמול בהתאם וזאת על פי זכאותם. ההכרה של הביטוח הלאומי בחולי קורונה כנפגעי עבודה תקפה גם למי שחלה באורח קל ואף לא הרגיש סימפטומים וגם לגבי עובדים שנפגעו קשה וחלקם גם נותרו עם נכות. לפי הביטוח הלאומי, חולים קלים, שלקו
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, בראשות השופט דורי ספיבק, קבע בפסק דין כי הנהלת תנועת הנוער "הצופים" פעלה בשלל דרכים לחיסול התארגנות עובדיה, המונים כ-840 שכירים. בפסק הדין מותח השופט ביקורת חריפה על הנהלת התנועה ש"פעלה בדרכים שונות המנוגדות לדין לסיכול התארגנות עובדיה", כתבה ושיתפה "פוסטים אגרסיביים נגד התארגנות העובדים במטרה לזרוע פחד, בהלה
דיני העבודה בישראל מחייבים כל מעסיק להפריש לעובדיו כספים עבור קרן פנסיה, שתשמש אותו בגיל הפרישה. ישנם שני סוגים עיקריים של פנסיה: צוברת ותקציבית ואף שכיום מרבית העובדים החדשים מועסקים בפנסיה צוברת חשוב שנדע את ההבדלים ביניהם, מה היתרונות ומה החסרונות. על כך במאמר זה. בשנים עברו מי שלא עבד במגזר הציבורי, נשא עיניו על
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשותו של השופט אילן איטח, קבע הבוקר (יום ב') כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי דור אלון. בפסק דינו קבע בית הדין כי לא נפל פגם בהצטרפותם של העובדים לשורותיה משעה שחלוקת המוצר הממותג, מטען נייד, לא היווה גורם משפיע על הצטרפותם של העובדים. בית הדין
אנחנו מזדעזעים, ובצדק, מפרשיות האונס שעולות, לצערנו, לסדר היום התקשורתי מפעם לפעם. אבל נשים רבות, וגם גברים לפעמים, נאלצים להתמודד עם הטרדות במקום בו הם מבלים חלק ניכר מיומם – מקום העבודה שלהם. אז נכון שאנחנו בתקופה של שגרה מוזרה, בשל התפרצות נגיף הקורונה, ונכון שיש דברים בוערים על סדר היום, אבל חשוב שנאפשר לעובדים
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שרה שדיאור, קיבלה את תביעתה של אירנה דשבסקי, מסורבת עליה ואסירת ציון וקבעה כי מדינת ישראל תשלם לה עשרות אלפי שקלים פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיטורים, לצד תשלומי רווחה נוספים. "קיימות נסיבות חמורות של הפרת חובות נאמנות, תום לב והגינות מטעם המדינה כלפי התובעת", נכתב בפסק הדין. התובעת
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שגית דרוקר, אישרה תביעה של ידוע בציבור של אישה שנפטרה, נגד קרן הפנסיה מבטחים וקבעה כי הוא יקבל את הפנסיה שלה כשאיר של המנוחה. השופטת דרוקר, קיבלה את תביעתה של באת כוחו של התובע, עו"ד בת חן טייץ, לפיה התובע היה הידוע בציבור של המנוחה ב-13 השנים האחרונות
בהתאם למצב החוקי הקיים, נכון למועד זה, חייב כל מעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי בגין חודשיים ראשונים של תקופת החל"ת, עבור כל עובד שהוצא על ידו לחל"ת. מעסיקים רבים הקימו קול צעקה, ובצדק: מחד, עסקיהם הפסיקו את פעילותם או שפעילותם נפגעה בצורה משמעותית, מאידך, נדרשו המעסיקים לממן מכיסם סכום של 348 ₪ בגין כל
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הניסיון לפגוע בזכות השביתה של עובדי נמל אשדוד וקבע כי לעובדים יהיה מותר לשבות. כעת מאמינים בוועד העובדים של הנמל כי יסיימו את המשא ומתן עימם, זאת על רקע פתיחת הנמל לתחרות ומשהצדדים טרם הגיעו להסכמות בעניין. כזכור, לפני חודש הסיר בית הדין לעבודה את צו המניעה מלפני שבע
שופטת בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, קבעה בפסק דין כי ממהות זכות השימוע ותכליתה מתחייבת המסקנה כי יש להטיל על המעסיק בפועל, המשתמש, חובה לערוך שימוע לעובד הקבלן, כיוון שבהיעדר חובה שכזו זכות הטיעון של עובד הקבלן נפגעת, ולעיתים אף מתאיינת לחלוטין. את היקפה של החובה יש לגזור ממכלול נסיבות המקרה. על פי התביעה,
שופט בית משפט העליון אלכס שטיין, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן, קיבל שתי עתירות שהגישו, בין היתר, מספר ארגוני מעסיקים, וקבע כי חוק דמי מחלה אינו מסמיך את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות להנפיק תעודת מחלה גורפת לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד מחשש להידבקות בנגיף הקורונה. על כן נקבע כי תעודת המחלה
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, סאוסן אלקאסם, הורתה לביטוח הלאומי לקיים בהקדם האפשרי דיון בפני ועדה רפואית לעררים לקביעת דרגת נכות של אישה שנפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. בכך קיבל בית המשפט את בקשת באת כוחה של האישה, עו"ד ימית מוריה ישראל, שהערר על ההחלטה לא הוגש באיחור. מדובר באשה שנפגעה לפני מספר
שופט בית משפט השלום בחיפה, אייל דורון, קבע כי תושב הרשות הפלסטינית, אשר נפל במהלך עבודתו מפיגומים שקרסו, יפוצה על ידי מזמין העבודה שלא הביא מהנדס או מנהל עבודה בסכום של כמיליון שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין, זאת למרות שמי שהקים את הפיגומים היה התובע. התובע עבד כטייח וביצע עבודות טיח בביתו של הנתבע
ביה"ד האזורי לעבודה ת"א, השופט אורן שגב, דחה ברובה תביעה אותה הגישה עובדת במסעדה, בגין מיצוי זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה ומאופן פיטוריה לאחר שהעלתה תמונות מהמסעדה לרשת החברתית והוסיפה כיתוב "שלשול נעים לכם". מנגד השופט שגב הורה לעובדת לשלם למסעדה 30 אלף שקלים פיצוי. על פי התביעה התובעת עבדה במסעדה בתל אביב ובאחת המשמרות,
– מאיזה גיל ניתן להעסיק בני נוער? ככלל, בחופשות הלימודים הרישמיות ניתן להתחיל להעסיק כבר מגיל 14 שנה. ביתר השנה, הגיל המינימלי הוא 15, ובכל מקרה לא בשעות הלימודים. בגיל 15 ההעסקה אפשרית רק לצורך רכישת מקצוע (בהתאם לחוק החניכות), ותוך קבלת אישור מפקח משרד החינוך / קבלת היתר ממשרד התעסוקה. החל מגיל 16, ניתן
חדר האוכל שהוקצה לעובדי אמדוקס לא נחשב כ"הטבה לעובדים" ועל כן אמדוקס לא תשלם למע"מ 5 מיליון שקלים, כך קבע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין, שקיבל ערעור אותו הגישה חברת אמדוקס נגד מנהל מע"מ נתניה. בהחלטתו קבע השופט כי אמדוקס זכאית לנכות את החלק היחסי של מס התשומות בקשר עם הוצאות דמי השכירות,
עובד שחש כי התייחסו אליו בצורה משפילה או מבזה במקום העבודה, יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על עגמת נפש. המונח ליחס משפיל, שעשוי לגרור פיצויים על עגמת נפש, הוא התעמרות בעובד. התעמרות בעובד היא התנהגות לא פיזית שהנה מטרידה ומשפילה כלפי העובד, וחוזרת על עצמה. ההגדרה למה היא התעמרות לא קבועה בחוק. הצעת החוק
– עובד הודיע לך שהוא נכנס לבידוד. האם הוא יכול לעשות זאת על דעת עצמו? כניסת עובד לבידוד יכולה להיות ממגוון סיבות – ביוזמת או שלא ביוזמת העובד – וההתייחסות אליהן שונה. כך, ניתן למנות את הסיבות הבאות: – העובד בא במגע עם חולה מאומת – במקרה זה העובד מחוייב בבידוד. – בן משפחה של
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופט אילן איטח, קיבל את בקשת ההסתדרות להסרת צו המניעה האוסר על עובדי נמל אשדוד לנקוט אמצעים ארגוניים, על רקע פתיחת הנמל לתחרות ומשהצדדים טרם הגיעו להסכמות בעניין. צו המניעה עמד בתוקפו מאז חודש יולי 2013 ותוקפו הוארך מעת לעת, חרף בקשות חוזרות של ההסתדרות לבטלו. בית הדין
לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה תביעה כספית, בסכום של כ-134 אלף שקלים, נגד חברות מובילקום ישראל ואוסטרליה. את התביעה הגיש עו"ד יצחק מצליח, בשם עובד לשעבר בחברה, שהועסק כמנהל חומרה. בהסכם ההעסקה שלו קיבל העובד לשעבר אופציות מהחברה, אך בעת עזיבתו את העבודה הוברר לו שהוא לא יוכל להמיר אותן לכסף. על פי התביעה,
שופט בית הדין לעבודה בחיפה, יגאל גלם, השעה את הליכי השימועים והפחתות השכר והפיטורים של עובדי עיריית מעלות-תרשיחא ושביתת העובדים הופסקה והצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן לדיונים שייערכו במהלך החודש הקרוב. הרקע לבקשת השביתה של העובדים הוא במחאה על הקיצוץ החד צדדי בשכרם וכן על העובדה שהתקיימו 50 שימועים לעובדים וזומנו עוד 60 עובדים לשימוע,
אבן שנפלה במהלך עבודות של חפירות ארכיאולוגיות, פצעה בגב את אחד העובדים, בשנות השלושים לחייו. לאחר תביעה שהוגשה על ידי עו"ד שלהבת רובין, היא הצליחה להגיע להסדר עם חברת הביטוח לפיו ישולם לעובד פיצוי בסך של 95,000 שקלים. על פי התביעה, בעת שהתובע עבד בחפירות ארכיאולוגיות ועסק במילוי דלי עם אדמה, התנתקה אבן מגובה של
שופט בית הדין לעבודה בבאר-שבע, צבי פרנקל, קבע כי משרד הבריאות ישלם מענק בסך של למעלה מ300,000 שקלים לרופא שהתמחה במחלקה הגריאטרית בבית החולים ברזילי, מאחר שמדובר בהתמחות במקצוע במצוקה ובבית חולים בפריפריה. התובע רופא במקצועו, סיים בשנת 1992 את לימודי הרפואה ברוסיה. עם סיום לימודי הרפואה עבד כרופא נוירולוג בבית חולים עד עלייתו ארצה,
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי עובד אשר חווה הטרדה מינית בעבודה, או התנכלות, רשאי לתבוע את המטריד בבית הדין לעבודה ולזכות בפיצוי של עד 120,000 שח עבור כל מקרה הטרדה. את זה רובנו מכירים. מה שפחות מוכר, היא העובדה שאותו עובד יכול לתבוע גם את המעסיק, בנוסף או בנפרד, בטענה שהמעסיק לא קיים את
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה בקשה לבטל את החלטת פקיד הרישוי לכלי יריה לבטל רישיון נשק למאבטח בבית חולים, לאחר שהמשטרה המליצה על כך בשל חקירה שנפתחה נגדו. על פי הבקשה, אותה הגישה עו"ד סיון כהן, מדובר בהחלטה בלתי סבירה שפוגעת באופן בלתי מידתי בפרנסת העותר. בחודש ספטמבר האחרון נחקר העותר במשטרה, בגין חשד מעורבות
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, הרשיע מאפיה מהדרום בהעסקת מסתנן, ואת הבעלים שלה בהפרת אחריות של נושא משרה. השופט קבע כי המאפיה תשלם קנס בסך של 39 אלף שקלים והבעלים שלה ישלם קנס בשיעור של 15 אלף שקלים. על פי כתב האישום, בו הורשעה המאפיה והבעלים שלה בהעסקה שלא כדין, העסקה
שומר, שנפגע קשות במהלך עבודתו על ידי מספר עובדים לשעבר, זכה לאחר תביעה אותה הגישה עו"ד שלהבת רובין, ב-1.2 מיליון שקלים פיצויים מהביטוח הלאומי, בקצבה לכל החיים. על פי התביעה השומר, בשנות ה-50 לחייו, עבד במחצבה כמחליף לשני עובדים שפוטרו. הוא הוצב במקומם יחד עם עובד נוסף. השניים איימו על מנהל העבודה שאם לא יחזירו
בית הדין לעבודה חייב את חברת נת"ע לשלם כ-70 אלף שקלים הפרשי שכר ותנאים סוציאליים, ועוד 8,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד לעובדת שעזבה את החברה, ולא קיבלה את הסכומים המגיעים לה. בית הדין קבע כי חברת נת"ע, התנהלה בעניינה של העובדת בחוסר תום לב, תוך הטעיה ואי גילוי עובדות רלבנטיות בזמן חתימת ההסכם, ובניגוד לנוהג
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גד גדעון, אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ודחה בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית שהגישו התאחדות הסוחרים והעצמאיים וגורמים נוספים, נגד נמלי אשדוד וחיפה. הטובעים טענו שנגרמו להם נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה מצעדים ארגוניים אותם נקטו עובדי הנמלים במהלך השנים האחרונות. השופט גדעון חייב את המבקשים בתשלום הוצאות משפט
גם בתקופת הקורונה, כמו בימים רגילים, עומדת לעובד הזכות לקיום שימוע במקום העבודה, בטרם קבלת החלטת פיטורים מצד המעסיק. זכות השימוע אינה זכות הקיימת בחקיקת העבודה, אלא מקורה מכח המשפט המנהלי ציבורי, ובמהלך השנים חלחלה דרך פסיקת בתי הדין לעבודה לכל מקום עבודה, ולכל שלב משלבי ההעסקה. כאשר מעסיק שוקל באם לסיים העסקתו של עובד,
רשם בית משפט השלום בנצרת, ריאד קודסי, הורה כי אדם ששכר את שירותיו של עורך דין ולא שילם לו את מלוא הסכום, ישלם לו חלק מתביעתו בסך כ-2,200 שקלים, למרות שלא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה. הרשם גם הורה לנתבע לשלם לתובע עוד 3,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. על פי האמור בכתב התביעה, הנתבע
לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה על ידי עובד באולם אירועים נגד החברה, בגין התנכלות וסביבת עבודה פוגענית, פיצוי בגין לשון הרע וגמול שעות נוספות. התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אסתי עוקב, דורשת מהחברה כחצי מיליון שקלים. התובע עבד כחמש וחצי שנים כמנהל מטבח באולם האירועים, עד לאחר שלטענתו נאלץ לסיים את העסקתו לאחר
– האם אני, כמעסיק, יכול להאריך לעובד את תקופת החל"ת? כן. תקופת חל"ת היא פרי הסכמה של שני הצדדים. ככל שאחד הצדדים רוצה להאריך את החל"ת והצד השני מביע הסכמה – זה אכן אפשרי. יחד עם זאת אחדד, כי תקופת חל"ת ארוכה מידי, או בלתי מוגבלת בזמן, עלולה להתפרש בסופו של יום כפיטורים, ולכן יש
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א, הדס יהלום, העניק צו מניעה נגד חברת תן-ביס, בגין התערבות אסורה בהתארגנות שליחיה בהסתדרות. בית הדין הורה לתן ביס לחדול מלהפעיל "פורום עובדים פנימי" שמוצג בפני העובדים כחלופה להתאגדות. ביה"ד נתן צו מניעה גם נגד התערבות פסולה של מנהלים בכירים בחברה, אשר נתפסו מפקחים על החתמה של עובדי החברה
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, הורה לעורך דין לשלם כ-62 אלף שקלים שכר טרחה לעורך דין עמית שלפני כ-18 שנים הגיע להסכמה עם הנתבע כי יקבל שכר טרחה מתוך סכומים שיקבל הנתבע בעתיד מהחברה והנתבע סירב לשלם את הכספים ללא חתימה על התחייבות שונות שהתובע לא הסכים להם. בית המשפט חייב את הנתבע
עם כניסת בעלי השליטה החדשה בחברת בזק ולאחר מו"מ של כשנה בין הנהלת בזק וועד ארגון העובדים, אישר בחמישי האחרון הדירקטוריון את הסכם העובדים החדש שיכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2021 ויעמוד בתוקף עד סוף שנת 2025. במסגרת ההסכם הובטח לכ- 6,000 עובדי בזק, למשך 5 שנים, את כל הזכויות ו"שקט תעשייתי". בין היתר הובטח לעובדים
בימים אלו אנו עדים לחזרה הדרגתית של המשק למסלול העבודה. עם זאת, מעסיקים רבים טרם החזירו את עובדיהם לעבודה, חלקם בשל העובדה שמצב העסקים לא מצדיק עדיין העסקה של עובדים, חלקם מצויים במצב של אי ודאות לגבי המשך פעילותם העסקית, ולמרבה הצער קיימים גם מעסיקים שמעדיפים למשוך כמה שניתן ולדחות את תשלום השכר לעובדיהם שנמצאים
בית הדין הארצי לענייני עבודה דחה את ערעורה של חברת אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ, וקיבל את עמדת ההסתדרות לפיה הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו לרגל נישואיו, בהתאם לסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים – חלה גם על ידועים בציבור. מדובר בעתירה שהגישה אישה שהועסקה בחברת אינדקס הגליל, וביקשה לעזוב את עבודתה ולקבל
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן, דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הביטוח הלאומי על כך שאינו משלם דמי אבטלה בהתאם לדין. השופט קבע כי המוסד לביטוח לאומי אינו "מבטח" כהגדרתו בחוק הפיקוח או "עוסק", ולא ניתן להגיש נגדו תובענה ייצוגית. בית המשפט הורה למגיש הבקשה לשלם הוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקלים.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכל נעים דיבנר, הורתה לשגרירות קמרון בישראל לשלם לאזרחית הפיליפינים, שעבדה פעמיים בשבוע במשך כחמש שנים בניקיון בנין השגרירות, כ-30 אלף שקלים בגין זכויות סוציאליות שלא שולמו לה בכל התקופה ולאחר שפוטרה. השופטת הורתה גם לשלם לעובדת 7,000 שקלים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. על פי התביעה אזרחית
שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א, יפית מזרחי-לוי, קבעה כי מחלת סכרת מסוג 1 שהתפרצה, הנקראת גם סכרת נעורים, תוכר כתאונת עבודה. השופטת קיבלה את טענת התובע, בעל חברה לפיתוח תוכנה, שהסכרת התפרצה אצלו מיד לאחר שנקלע ללחצים גדולים בשל דרישת כספים ממס הכנסה. על פי התביעה, מדובר בבעלים של חברת בוטיק המספקת שירותי פיתוח
לעיתים חלק ממשכורתו של עובד הנה מענקים מסוימים שמתוספים לשכר הבסיסי, אך לאחר פיטורים אינם נכללים בפיצוים. עובד במפעל תבע בבית הדין לעבודה את המפעל בו עבד על מנת שיכירו לו בתשלומי "מענק אי היעדרות" ו"החזר ביטוח לאומי" כחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים, הפרשות שונות ותגמולים. שופט בית הדין לעבודה, דורון יפת, קיבל את
תביעה בסך כמיליון שקלים הוגשה לבית הדין לעבודה נגד עמותה, הפועלת בעיקר על חשבון הקצבות ותמיכות מהמדינה, המפעילה מרכז לטיפול ושיקום ילדים. התביעה הוגשה על ידי אישה אשר עבדה בעמותה כמורה שיקומית בחינוך המיוחד למעלה מ-30 שנה. עו"ד אסתי עוקב, שהגישה את התביעה, טענה כי למרות שמרשתה נפגעה במהלך העבודה – העמותה לא הציעה לה
על פי הבקשה שהוגשה לבית הדין, חמש העובדות ביקשו מתן סעד הצהרתי לפיו במועד פרישתן לפנסיה יהיו זכאיות לפנסיה תקציבית מהמדינה, או לחילופין לקבוע כי היא תשלם לתובעות את ההפרשים שבין הפנסיה התקציבית האמורה לבין הקצבה שתשולם להן מכוח הפנסיה הצוברת. חמש העובדות בלשכת נשיא המדינה החלו את עבודתן לפני למעלה מ-20 שנה. החל מחודש
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, השופט צבי פרנקל, פסק כי מאבטח בבית מלון בתל אביב, שפוטר בזמן שהיה בעת שירות מילואים, יקבל פיצוי של 2,000 שקלים, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין פסק פיצויי נמוך, לאור הפיצוי הגבוה שפסקה כבר ועדת התעסוקה, בגובה של 5 משכורות. המדובר בעובד אבטחה במלון, שטען שפוטר
שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, קבע כי עורכי-דין שתבעו לקבלת 880 אלף שקלים מקרן פנסיה כקצבת שאירים בשל הסכם שכר טרחה מאלמנה צעירה, יקבלו ממנה 25 אלף שקלים בלבד. למרות קבלתה החלקית של התביעה, השופט הס, חייב את עורכי הדין בהוצאות הנתבעת בסך 25 אלף שקלים, כך שהיא אינה חבה להם דבר. על
גם כיום, נשים נתונות לסכנת פיטורין כאשר הן מקימות משפחה או מרחיבות אותה. אישה בהריון חווה תקופה מרגשת ומלאת חוויות בחייה – אך לצד זה ישנם מקרים מסוימים שעלולים להפוך תקופה זו לפחות נעימה – ביניהם פיטורין במהלך ההיריון. אילו זכויות יש לנשים בהריון בעבודה? הנוהג הקיים הוא שישנו איסור על פיטורי אישה בהריון, אלא
שימוע וזכויות העובד מהו פרוטוקול עריכת שימוע? האם המעסיק חייב לערוך שימוע לעובד? האם יש לעובד זכות להיות מלווה על ידי עו"ד לענייני עבודה או נציג מטעמו טרם השימוע? שימוע הוא הליך שמטרתו לאפשר לעובדים, אשר יש התלבטות או כוונה לפטרם, להשיב לטענות המועלות כלפיהם. במסגרת הליך השימוע, העובדים יכולים להביע את עצמם ואף לנסות
לבית משפט השלום בנתניה הוגשה תביעה בסך 150 אלף שקלים, בגין נזקי גוף שאירעו לגבר כבן 60 שהועסק כמעצב בחברה גדולה. על פי התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד אסתי עוקב, נזקי הגוף הינם מהתנכלויות שסבל התובע במשך שנים, וכן מיחס משפיל ופוגעני בעבודה, בתדירות של פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. על פי התביעה, אותן התנכלויות
בתי הדין לעבודה ראו את יחסי העבודה כיחסים אישיים, שבמסגרתם אין הנפגע זכאי לסעד של אכיפת חוזה העבודה, כלומר זה היה נימוקם העיקרי כדי לא לבטל את הפיטורים. גישת זו באה לידי ביטוי בחוק החוזים-תרופות אשר קובע בסעיף 3(2) כך: 3. הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה: … (2) אכיפת החוזה היא
המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, המייצגת את נציבות שירות המדינה, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בעניין מינויו של ד"ר ברקאי לרופא האחראי על שירותי בריאות התלמיד במחוז הצפון. זאת' עד להכרעה בערעור שבכוונת הפרקליטות להגיש לבית הדין הארצי לעבודה. כזכור, בפסק הדין קיבל בית הדין האזורי את תביעת
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה בראשות סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, דחו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים, שבו חויבה המועצה הדתית בית שמש לשלם לרב שמעון ביטון מענק שנים עודפות בסך 359 אלף שקלים, עד הגיעו לגיל 80. בית הדין הארצי קיבל את טענתם של עורכי דינו של הרב ביטון,
שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אירית הרמל, קיבלה את תביעת ההסתדרות וקבעה כי חברת סאני, היבואנית הרשמית של סמסונג בישראל, פעלה שלא כדין ומתוך כוונה לפגוע בהתארגנות העובדים ולסכלה. השופטת הורתה לחברה לחזור ולנהל מו"מ עם נציגות העובדים והטילה על החברה פיצוי בסך 300 אלף שקל. על פי התביעה, כ-250 עובדי סאני, היבואנית הרשמית
איש מכירות בחברה פרטית העוסקת ביבוא, שיווק והפצה של חלקי חילוף לרכב תבע את החברה בה עבד בלא פחות מ-800 אלף שקלים. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דגית ויסמן, ונציגת הציבור, ניצה פרידמן, דחו את טענות העובד וקיבלו בסופו של דבר את גרסת בא כוח החברה עו"ד אלי נחום ופסקו לעובד 402 שקלים
מירב החדשות והידיעות בפורטל בנוגע לחדשות דיני עבודה
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
