לבית המשפט השלום בתל אביב הוגש כתב אישום נגד תמי גרינברג (40), קרולין אלה חן (42), יקטרינה פטרובסקי (25), יליזבטה קוגן (25) ואירנה גורדון (43) בגין עבירות של סרסרות למעשי זנות והחזקת מקום לשם זנות, זאת בעקבות כך שעבדו כפקידות ברשת בתי בושת שנוהלה על ידי סבטלנה גנדזילוב.
על פי כתב האישום, דיין וענבר גולדשטוף, הנאשמות שימשו כפקידות בבתי הבושת שניהלה סבטלנה גנדזילוב בהרצליה, בפתח תקווה, ברעננה, ברמת גן ובגבעתיים. במסגרת תפקידן ניהלו הנאשמות את המשמרות בבתי הבושת וענו לשיחות טלפון מלקוחות פוטנציאליים תוך שהן מוסרות להם פרטים בדבר עלות שירותי המין, משך השירות, תיאור מראה העובדת וכתובת בית הבושת.
מנהלות המשמרת
בנוסף, עדכנו הנאשמות את הנשים העובדות בדבר הגעת לקוחות אל בית הבושת וקיבלו מהן דיווח על קבלת הכסף מהלקוחות ועל מועדי ההגעה והעזיבה של הלקוחות את המקום, זאת על מנת לתאם הגעה של לקוחות נוספים. במהלך ימי העבודה דיווחו הנאשמות לגנדזילוב על הנעשה במשמרת ועל כמות הלקוחות שפקדו את בית הבושת. כמו כן, היו אחראיות הנאשמות על טיפול בבעיות שונות שהתעוררו במהלך המשמרת ובבקשות שונות שהפנו אליהן הנשים.
בתי הבושת פעלו באופן שיטתי, מאורגן ותחת כללים ברורים שהכתיבה גנדזילוב, בין היתר באופן הבא: בכל בית בושת הועסקה עובדת אחת ביום, אשר עבדה במשמרת ארוכה של כ- 12 שעות ברצף בה סיפקה שירותי מין לבין 1-20 לקוחות מדי יום.
גביית כספים
הנשים היו עובדות לסירוגין בכל בתי הבושת, בכל יום בדירה אחרת. הן היו מעסות את הלקוחות בעירום מלא או חלקי ולסיום ביצעו בהם אקט מיני, בתמורה ל-250 שקלים, מתוכו העבירו 150 שקלים לגנדזילוב. בגין כל לקוח אשר קיבל שירותי מין, קיבלו הנאשמות תשלום מתוך הכספים שהעבירו העובדות בבתי הבושת למנהלת הרשת. בנוסף לכך השתכרו הנאשמות מתשלומי תשר שהשאירו להן הנשים בעבור הפניית הלקוחות לקבלת שירותי מין בבתי הבושת בהן עבדו.
במעשיהן המתוארים לעיל ניהלו הנאשמות מקום לשם עיסוק בזנות וכן קיבלו הנאשמות שכרן בעד מעשה זנות של אדם העוסק בזנות.
