פיצוי כספי למטפלת סיעודית שננשכה במהלך עבודתה

כלב המשפחה של המטופל הקשיש פצע את העובדת וגרם לה לנזקים. ביהמ"ש פסק לה פיצויים בגובה 150 אלף שקלים וקבע כי "המעסיק לו סיפק לה סביבה בטוחה"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כלב שלא נשך. ארכיון

שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר מנחם (מריו) קליין, קיבל תביעה של מטפלת קשישים שבמהלך עבודתה בבית הקשיש ננשכה על ידי כלב המשפחה והורה לשלם לה פיצוי בסך 150 אלף שקלים בניכוי אשם תורם של 20 אחוזים ותגמולי הביטוח הלאומי.

התובעת, בת 65, ננשכה על ידי כלבם של בני משפחת קשישה בבית בו טיפלה בקשישה במהלך עבודתה של התובעת. לטענת התובעת, במהלך העבודה בבית הנתבעים החל הכלב לנבוח עליה ולאחר שביקשה מבן משפחה לקחת את הכלב, הוא הכניס אותו לחדר. לאחר זמן מה הכלב יצא מהחדר אל המרפסת ותקף את התובעת בפתאומיות וללא התגרות מצידה.

התובעת, כך נטען בתביעה, זעקה לעזרה ולאחר זמן הגיע בן המשפחה והרחיק ממנה את הכלב. מיד לאחר מכן התובעת יצאה מהדירה והתיישבה על כיסא של חנות הכולבו בסמוך לדירה והחלה לצעוק "כלב נשך אותי" ובעל חנות הירקות הסמוכה הביא לה כוס מים. אחות קופת חולים שעברה בסמוך הזמינה אמבולנס שפינה את התובעת לבית החולים וולפסון.

הייתה התגרות?

התובעת טענה עוד כי בני המשפחה של הקשישה חבים באחריות מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, והחברה בה הועסקה לא סיפקה לה תנאים בטוחים בעבודתה ובשל כך חבה גם היא בנזקיה.

לטענת הנתבעים, הכלב נמצא אצל הנתבעים מאז היותו גור בן 3 חודשים, מאולף וידידותי ומעולם לא תקף איש. התובעת ביקשה מבן המשפחה לקחת את הכלב כי הוא הפריע לה לנקות את הסלון ולא נכונה הטענה שהכלב נבח על התובעת. לאחר מכן הוא קשר את הכלב במרפסת עם שרשרת ברזל. הכלב נשך את התובעת בשל התגרות מצידה ולאחר שהתובעת צעקה עליו, חבטה בו וניסתה לקחת את השמיכה שלו עליה הוא ישן.

עוד לגרסתם, בן המשפחה הוציא את הכלב מהחדר למרפסת וקשר אותו שם לאחר שהתובעת סיימה לנקות את הסלון, ולא ברור מדוע רצתה לקחת לכלב את השמיכה שלו. לטענת המעביד התובעת לא דיווחה להם על בואו של הכלב לבית המטופלת והתובעת אף לא חששה ממנו, ובביקור שנעשה בבית הקשישה לא נכח הכלב בבית כך שהנתבעת לא ידעה על קיומו.

אשם תורם

השופט, שקיבל את התביעה, השית 20 אחוז אשם תורם על התובעת. בהחלטתו ציין כי לא הוכח שהתובעת הכתה את הכלב, באופן שיש בו בכדי לפטור את בעליו מהחבות על פי החוק.

"גירסת התובעת יותר אמינה בעיניי וקוהרנטית", כך נכתב בהחלטה. "לא מסתבר ואין הגיון בדבר שבתחילה ביקשה התובעת מהנתבע 2 בצורה מסודרת להזיז את הכלב (ונענתה) ולאחר מכן, ללא כל סיבה החלה להכות את הכלב. לפיכך, אני סבור שההגנה לא עמדה בנטל להוכיח שהתובעת התגרתה בכלב והתביעה כנגד בני המשפחה הנתבעים מתקבלת".

השופט הוסיף בפסק הדין: "לעניין אחריותה של מעסיקת התובעת אני סבור כי התביעה עמדה בנטל להוכיח כי הנתבעת התרשלה ולא סיפקה לתובעת סביבה בטוחה". בסיכומו של דבר השופט קליין הורה לבני המשפחה לשלם 60 אחוז מכספי הפיצויים ואילו למעסיקתה של התובעת 40 אחוזים.

____________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין

____________________________________________

עו"ד ניר סמוגורה

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות