מדוע התנגדה היועמ"שית לבקשת של נער לשנות את שמו?

לאחר גירושי הוריו, ובשל העובדה כי נותק הקשר עם אביו, ביקש הבן לשנות את משפחתו לשם משפחתה של אמו אך נתקל בהתנגדות המדינה. ביהמ"ש דווקא נעתר לתביעתו
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
בית הדין לעבודה מחק תביעת מנכ"ל שעבד בסין ותבע את מעסיקיו בארץ
אילוסטרציה: shutterstock

שופט בית משפט לענייני משפחה בקריית גת, אריאל ממן, אישר, בניגוד לעמדת היועמש"ית, לשנות את שם משפחתו של קטין, כשם משפחתה של אימו לאחר שזו נישאה מחדש. "העובדה כי הקטין מרגיש תחושת זרות וחוסר השתייכות, שסיבותיה (באופן חלקי לפחות) נעוצות בשוני בין שם משפחתו משם משפחת יתר קרוביו, מצדיקות שינוי שם המשפחה, על אף הבידול האימננטי מהאב כתוצאה מכך", כתב השופט בהחלטתו.

מדובר בשני בני זוג, אשר נישאו בשנת 2008 והתגרשו כעבור כ-6 שנים ולהם בן אחד משותף. במסגרת הסכם הגירושין נקבעו הסדרי ראיה בין האב לקטין במתכונת של פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שלישי וכן במחצית חופשות וחגים. כעבור זמן קצר חדל האב לפגוש בקטין באופן סדיר, ולאחר מכן נעשו ניסיונות לייצב את הקשר בין האב לקטין, ניסיונות שלא צלחו. כעבור שנה הגישה האם תביעה לבית הדין הרבני לאכיפת הסכם הגירושין, במסגרתה עתרה לאכוף על האב לקיים את הסדרי השהות, הקבועים בהסכם. פסק דין זמני שניתן בבית הדין הרבני, במסגרתו נקבעו זמני שהות בימי רביעי בשבוע ובכל סופ"ש שלישי, לא קוים בפועל.

לפני מספר שנים נעשה ניסיון נוסף לחידוש הקשר בין האב לקטין, אולם לאחר פגישה אחת נותק הקשר בשנית ומזה כשלוש שנים, לא מתקיים כל קשר בין האב לקטין. האם נישאה בשנית ונושאת את שם משפחת בן זוגה הנוכחי ולהם ילד משותף אחד, האב אף הוא שינה את שם משפחתו.

יעמיק את הנתק?

בנסיבות אלה, האדם היחיד במשפחתו הגרעינית של הקטין הנושא את שמו הקודם של המשיב הוא הקטין בלבד. לדברי האם, הקטין עצמו, כבן 13 בעת הזו, מבקש לשנות את שם משפחת לשם משפחת אמו, מתוך רצון וצורך להרגיש חלק ממשפחתו הנוכחית והעובדה כי הוא לבדו נושא שם משפחה אחר גורמת לו לתחושת זרות ולעוגמת נפש. משכך, סבורה האם כי שינוי שם המשפחה, כמבוקש, הינו בהתאם לטובת הקטין.

כפי שעלה מדברי הקטין, הבקשה לשינוי שם המשפחה נעשתה בידיעתו ואולי אף ביוזמתו, לנוכח הרגשת תחושת זרות וחוסר נוחות ולא כתגובה שמקורה בכעס כלפי האב. הקטין ביקש שלא להותיר את שם המשפחה גם לא בסוגריים, שכן לדבריו אין כל סיבה שכך יהיה, במיוחד בשעה שהאב עצמו כבר אינו נושא שם משפחה זה. האב מתנגד לשינוי שם המשפחה וסבור כי יהיה בכך כדי לנתק עוד יותר את הקטין ממנו.

השופט ממן קיבל לבסוף את בקשת האם והתיר לקטין לשנות את שם משפחתו וציין בהחלטתו: "איני מקל ראש בצורך לשמור על זיקה בין הקטין לאביו ונהיר כי שם המשפחה מבטא זיקה למשפחת המקור וכתוצאה מכך גם לאב, אלא שהנסיבות שבפני, לרבות הנתק הממושך של הקטין מאביו, שנכפה על הקטין (לכל הפחות בשלביו הראשונים), העובדה כי הקטין מרגיש תחושת זרות וחוסר השתייכות, שסיבותיה (באופן חלקי לפחות) נעוצות בשוני בין שם משפחתו משם משפחת יתר קרוביו, מצדיקות שינוי שם המשפחה, על אף הבידול האימננטי מהאב כתוצאה מכך".

______________________________________________

עו"ד משה שגב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות