המדינה התנגדה לנישואי קטינה: "החרדים מורגלים בדחיית סיפוקים"

על אף התנגדות ב"כ היועמ"שית, אישר ביהמ"ש נישואין מוקדמים לנערה לאחר שקבע כי היא בשלה ובוגרת דיו להינשא: "ללא קשר למגזר זה או אחר – מדובר בבני אדם"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
חתונה במגזר החרדי. צילום: פלאש 90

מאז שנת 2013 השתנה החוק במדינת ישראל לפיו גיל הנישואין בישראל שעמד על גיל 17, שונה והועמד על גיל 18. מדי פעם לבית המשפט מגיעים תיקים בו מתבקש אישורו לנישואין מוקדמים יותר. באחד המקרים האחרונים בית המשפט אישר נישואין מוקדמים, למרות התנגדות ב"כ היועמ"שית שטען, כי היות ומדובר בבני המגזר החרדי הם מורגלים בדחיית סיפוקים.

בשנת 1950 נחקק בישראל חוק גיל הנישואין, שנועד למנוע נישואי קטינים. הצורך בחקיקת החוק היה ברור בשים לב לקיבוץ הגלויות שהיה במדינת ישראל, בימי קום המדינה. העולים שהגיעו ארצה ממדינות שונות, הביאו עמם מנהגים שונים, גם בכל הנוגע לנישואי קטינים, כאשר היה חשש ממשי לפגיעה של ממש בקטינים, אם יותרו נישואיהם, ללא בקרה, כמו גם חשש שאלה יאולצו להינשא, בשל לחץ משפחתי, עדתי או דתי. בהתאם להוראות החוק, בישראל, חל איסור על קטינים להינשא. עם זאת, נקבע בחוק כי מי שמבקש להינשא, לפני שמלאו לו 18 שנה, נדרש לקבל את אישור בית המשפט, עוד הובהר כי ההכרעה תיעשה, לאחר שבית המשפט ישמע את הקטין.

כאמור, עד שנת 2013, עמד גיל הנישואין בישראל על 17 שנה ואז תוקן והועמד על 18, בדברי ההסבר לחוק, הובהר כי מטרת הצעת החוק הינה "למנוע נישואין בגיל צעיר, כאשר הנער או הנערה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם וייתכן שהיא אינה פרי רצונו החופשי…".

כמעט בת 18

לאחרונה, לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הוגשה בקשה למתן היתר נישואין לנערה, באמצעות הוריה, שביקשה להתיר לה להינשא לבחיר ליבה, בחודש יולי השנה ,לאחר שתסיים את לימודי התיכון וחמישה חודשים לפני שימלאו לה 18.

על פי הבקשה, הנערה ובן זוגה משתייכים למגזר החרדי, המשפחות של שניהם התגוררו בשכנות בצרפת ובין ההורים היה קשר הדוק, האימהות היו חברות קרובות והאבות למדו יחדיו. לפני כשנה, החלו השניים לקיים קשר, מתוך כוונה לבחון התאמתם לנישואין.

"המשפחות אמרו מ"מ ומ"א, כאילו, כאילו זה היה ברור לכולם", העידה הנערה בפני ביהמ"ש, "כשהציעו את זה אמרתי שלא אכפת לי לנסות, זה היה בחופש הגדול כשטסנו לראות את המשפחה, אז אמרתי אם הוא שייך לי אז אני לא אעבור ליד זה, כדאי שאני אנסה… כבר הכרתי אותו וידעתי שמבחינה חיצונית הוא מתאים לי, אבל רציתי שנדבר ואז דיברנו וראינו שאנחנו באותו ראש של החיים, אפילו הפרש של הגיל, ההפרש הוא של 12 שנה, זה לא מקשה, נפגשנו כמה פעמים והחלטנו שכן ואז חזרנו לארץ והוא הציע לי נישואין".

הנערה התייחסה לניסיון שיש לה בניהול הבית בהיותה אחות לשישה ילדים צעירים ולכך שסייעה לאמה לטפל בהם לאורך השנים ואף הוסיפה בבגרות ובפתיחות גם לקושי לשמור איסור נגיעה. הורי הנערה ציינו כי מבחינתם משנמצא שידוך הולם לבתם ובני הזוג מוכנים ובשלים לנישואין ומעוניינים בכך, אין סיבה לדחות את הנישואין. ההורים אף הבהירו כי התרשמו שהחתן המיועד יוכל לדאוג לבתם ולפרנסה בכבוד והם עצמם יוכלו לתמוך בזוג הצעיר ובקשיים שצפויים לו בדרך.

"מדובר בבני אדם"

השופטת נאוה גדיש, לאחר ששוחחה ביחידות עם הנערה לא קיבלה את טענת ב"כ היועמ"ש שהתנגד לבקשה וטען בין השאר שאנשי המגזר החרדי מורגלים בדחיית סיפוקים והתירה את הנישואים.

"אין בידי", כתבה השופטת, "לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש כי היות ומדובר בבני המגזר החרדי הם מורגלים בדחיית סיפוקים ואין לקצר להם את ההליך במספר חודשים רק בשל רצונם. ניתן לומר כי דווקא משום שמדובר בבני המגזר החרדי, הקושי הוא גדול יותר, ביחס לצעירים חילונים, שאינם מקפידים על שמירת נגיעה. מכל מקום, ללא קשר למגזר כזה או אחר, כדברי הנשיא שמגר 'מדובר בבני אדם, על רגשותיהם, חוויותיהם ובעיותיהם'".

עוד הוסיפה השופטת גדיש: "כפי שהתרשמתי בעצמי, עמדה לפניי נערה בוגרת, המודעת לצרכיה ולקשיים שעלולים להיות בדרך והיא בעלת חוסן אישי ורגשי. הסכמת הנערה ורצונה האישי, בגרותה ובשלותה של הנערה, היכולת של בן זוגה לפרנסה בכבוד, הסכמת הוריה ויכולתם להוות משענת ותמיכה לבני הזוג, מנהגי העדה בדבר איסור נגיעה והעובדה שהבקשה מתייחסת לקיצור של ארבעה חודשים בסך הכל. כל אלו יחד, יש בהן כדי להצדיק מתן ההיתר המבוקש".

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת נאוה גדיש

_________________________________________________________

עו"ד משה שגב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות