העליון: משפחות קורבנות פיגועים יוכלו לתבוע פיצויים מהרש"פ

השופטים קבעו כי תשלום הרשות לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם מהווה "אשרור לטרור" ועל כן, משפחות הנפגעים והנרצחים זכאיות לדרוש פיצוי
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
פיגוע בירושלים בשנת 2001. צילום ארכיון: פלאש 90

בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישו בני משפחותיהם של נפגעים ונרצחים בפיגועים חבלניים וקבע כי הם יוכלו לתבוע פיצויים מהרשות הפלסטינית על התשלום למחבלים. שופטי העליון פסקו כי תשלום הרשות לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם מהווה "אשרור לטרור" ועל כן, משפחות הנפגעים והנרצחים זכאיות לדרוש פיצוי

זהו פסק דין בעניינן של ארבע תביעות שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי משפחות נרצחים ונפגעים בפיגועים באירועו בבירה בין השנים 2001-2002. התביעות נדחו בשנת 2019 כשביהמ"ש קבע שהתשלומים שהרשות מעבירה אינם מהווים אישור לכך שהפיגועים נעשו בשליחותה. התובעים ערערו על הפסיקה לביהמ"ש העליון, שקיבל כעת ברוב דעות את עמדתם. בין התובעים, עו"ד מאיר סחיווסחורדר, שמשפחתו נהרגה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים בשנת 2001.

בית המשפט העליון פסק ברוב דעות השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, כנגד דעתו החולקת של השופט עופר גרוסקופף, כי תשלום כספים על ידי הרשות הפלסטינית לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם, מהווה "אשרור" של פעולות הטרור שביצעו האסירים ומשכך, בהתאם לפקודת הנזיקין, הרשות הפלסטינית שותפה לעוולות שביצעו האסירים-המפגעים וחבה באחריות נזיקית כלפי המערערים. באשר לשאלה אם יש מקום לחייב את הרשות הפלסטינית, בנוסף, בפיצויים עונשיים בגין פעולת האשרור, נחלקו דעותיהם של שלושת השופטים: השופט עמית סבר כי אין מקום לעשות כן, השופט מינץ סבר כי יש מקום לעשות כן, ואילו השופט גרוסקופף הותיר את השאלה בצריך עיון.

גמול מיוחד לאסירים ביטחוניים

הרשות הפלסטינית מעניקה תגמול מיוחד לפלסטינים שביצעו עבירות ביטחוניות, בשל העובדה שהועמדו לדין בישראל ונדונו לעונשי מאסר. ככל שהעבירה הביטחונית חמורה יותר ותקופת המאסר ארוכה יותר – כך גדל שיעורו של התגמול המיוחד, שיכול להגיע לכדי תשלום חודשי שוטף של פי ארבעה מהשכר הממוצע בשטחי הרש"פ.

בית המשפט העליון דן בשאלה אם תשלום כספים על ידי הרש"פ לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם הוא בבחינת אישרור של פעולות טרור שביצעו האסירים כמשמעות המונח בסעיף 12 לפקודת הנזיקין, כך שניתן להטיל על הרש"פ את האחריות על תוצאותיהן. סעיף 12 לפקודת הנזיקין קובע אחריות של משתף ומשדל. ענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם.

סעיף 12 לפקודה מרחיב את מעגל האחראים בנזיקין, והוא מונה שבעה סוגים של שותפים למעשה העוולה: המשתף עצמו, מסייע, מייעץ, מפתה, מצווה, מרשה ומאשרר. המאשרר הוא יוצא דופן מכל אלה, מאחר שהוא מתייחס אך ורק למעשה שכבר נעשה בעבר, מבלי שנדרש קשר סיבתי בין האישרור לבין ביצוע מעשה העוולה. המדובר בנטע זר ונדיר בדיני הנזיקין, שמעולם לא נעשה בו שימוש בפסיקה, ומכאן המחלוקת שנוצרה בין שלושת השופטים.

תגמול לטרור

השופט עמית סבר כי על אף שאין תקדים להטלת אחריות אך ורק מכוח החלופה של "המאשרר" בסעיף 12 לפקודה, מדיניות התשלום של הרש"פ היא מקרה חריג ונדיר של מתן תמריץ ותגמול למעשה טרור, הכרה, הוקרה ותרומה לו, ומשכך, ניתן להחיל עליה את החריג של חלופת "המאשרר". ברם, אין להרחיק לכת עוד יותר, ואין לחייב את הרש"פ גם בפיצויים עונשיים, באשר הפיצוי העונשי כשלעצמו הוא נטע זר בדיני הנזיקין ואין להרכיב נטע זר על נטע זר. על פי הפסיקה, על הנפגעים לבחור לגבות פיצויים מכוח חוקי התגמולים או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין. לפיכך, בשורה התחתונה, על הנפגעים להחליט אם הם מעדיפים את מסלול התביעה נגד הרש"פ או מסלול קבלת תגמולים מהמדינה על פי חוקי התגמולים.

השופט מינץ סבר כי ניתן לחייב את הרש"פ כ"מאשרר" לפי סעיף 12 לפקודה ואף לחייבה מכוח חלופה זו בפיצויים עונשיים. לדבריו, הרכבת "נטע זר על נטע זר" אינה זרה לשיטת משפטנו. מכל מקום, במקרה זה שני היסודות משלימים זה את זה, שכן בבסיס שניהם עומדת תכלית הרתעתית. דברים אלה באים לידי ביטוי באופן מובהק בנסיבות ענייננו, שבהן הטלת האחריות כשלעצמה אינה מעניקה הרתעה מספקת מפני המשך קיום מדיניות התגמול של הרשות הפלסטינית. זאת גם בשים לב לפסיקה המונעת מנפגעים לגבות פיצויים מכוח חוקי התגמולים ופיצויים מכוח חוקים אחרים כגון פקודת הנזיקין גם יחד.

שינוי מגמה

השופט גרוסקופף סבר כי חלופת "המאשרר" בסעיף 12 לפקודה חלה רק כאשר מתקיימת זיקה מהותית והדוקה בזמן ביצוע המעשים בין הרש"פ לבין הפיגועים ומבצעיהם, ולכן יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיברר ויכריע אם אכן התקיימה זיקה כאמור בזמן אמת בין הרש"פ לבין הפיגועים והמפגעים אשר אחראים לנזקיהם של המערערים. במישור העקרוני הותיר השופט גרוסקופף בצריך עיון את השאלה אם ניתן לחייב בפיצוי עונשי, אך במישור האופרטיבי הצטרף לשופט עמית.

יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה ביקש שלא להתייצב בהליך זה, לאחר שבחן ושקל את ההיבטים השונים של הסוגיה, לרבות אלה הכרוכים ביחסי החוץ והביטחון של המדינה.

____________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יצחק עמית

____________________________________________________

עו"ד ראיס אבו סייף

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות