האם ניתן לקזז מתנות לילדים מדמי המזונות?

גרוש שהפחית מהתשלום את ערך המתנות גילה שבעקבות זאת הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ודרש פיצויים מאם ילדיו. השופטת דחתה אותו: "פעל באופן חד-צדדי"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ביהמ"ש אישר את הסכם הפשרה. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אלה מירז, דחתה תביעת פיצויים נגד אישה לשעבר בעקבות כך שהוצא צו לעיכוב יציאות התובע מן הארץ, לאחר שקיזז דמי מזונות מאשתו ממתנות שקנה לילדותיו וכן היה חייב תשלום לקופת חולים. השופטת מירז חייבה גם את התובע ב-5000 שקלים הוצאות משפט. "התובע עשה אפוא דין לעצמו ומסיבותיו שלו החליט לקזז מסכום המזונות את מלוא הסכום ששילם עבור מרבית המתנות שקנה לבנות. נמצא שלא היה בהגשת הבקשה למתן הצו משום ניסיון מכוון לגרום לתובע נזק בטענות שווא, כי אם בהגשת בקשה לגיטימית העומדת לרשות זוכה בתיק מזונות", כתבה השופטת בהחלטתה.

המדובר בתביעת התובע נגד הנתבעת, לתשלום פיצויים בסך 100 אלף שקלים בגין נזקים כספיים שנגרמו לו לטענתו, בעקבות צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגדו, לבקשת הנתבעת, על ידי רשמת ההוצל"פ במסגרת תיק המזונות. בין הצדדים גם תלוי ועומד הליך נוסף, והוא תביעת הנתבעת נגד התובע לאכיפת הסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים.

לטענת התובע, הוא קיים את ההסכם בינו לבין התובעת ככתבו וכלשונו, והן בהתאם לשינויים שהצדדים קיבלו על עצמם בהסכמה בעקבות מעברו לחו"ל. לאחר הגירושין, התובע העתיק מגוריו לחו"ל לשם הקמת חברה. הוא עשה כן בידיעת הנתבעת, והצדדים הגיעו בשיתוף פעולה מלא להסכמות על שינוי זמני השהות בהתאם, באופן שזמני השהות בינו לבין הבנות רוכזו לסופי שבוע ארוכים – אחת לשבועיים התובע לקח את הבנות לרשותו מיום ו' הישר ממוסדות החינוך, עד יום א'.

תיק בהוצאה לפועל

לטענת התובע, זמני השהות המותאמים התנהלו כסדרם מחודש עם מעברו לחו"ל, ועד לפרוץ מגפת הקורונה במהלך חודש התובע מוסיף ועומד בתצהירו על סדר האירועים הבא: הבנות שהו עם התובע בחו"ל למשך 10 ימים עם חזרת הבנות ארצה ביום, אמרה לו הנתבעת שעל רקע נסיעתה לחו"ל, "היא מתכוונת לשלוח את הבנות שוב אליו, לחו"ל, למשך 10 ימים" .

בד בבד, היא פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל בגין חוב ע"ס 2,000 שקלים עבור תשלומים ששילמה לקופ"ח וחוב מזונות ע"ס 1,500 שקלים. לטענת התובע, הנתבעת מעולם לא פנתה אליו בדרישה לתשלום חוב קופ"ח, ולדבריו הטענה לחוב זה נולדה לראשונה במעמד פתיחת התיק.

לשיטתו, חוב נטען זה נולד לשם הגדלת החוב באופן מלאכותי והצדקת בקשת הנתבעת למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. כאשר הגיע התובע עם אשתו ובתו לשדה התעופה על מנת לשוב לחו"ל, בביקורת הגבולות הודיעו לו על קיומו של צו עיכוב היציאה מהארץ. הוא ומשפחתו נאלצו לשוב לבית הורי רעייתו.

לטענת התובע, הנתבעת פתחה את התיק בחוסר תום לב מתוך כוונה לגרום לו נזק. התובעת יכולה היתה להסתפק בפתיחת התיק והטלת עיקולים על זכויותיו. התובעת ידעה עוד שעיכוב יציאתו יגרום לו נזקים כבדים, בעוד הוא עמד בהתחייבותו להגיע ארצה מידי שבועיים לקיום זמני השהות. כמו כן, עמד תמיד בתשלומי המזונות, ללא פיגורים, ואף נתן מעל ומעבר לנקוב בהסכם.

הנתבעת טענה שהתובע הוא מנכ"ל חברת היי-טק שמתגורר בחו"ל, שם התבסס והקים משפחה, ואין לו מושב קבע בארץ. כשהוא מגיע ארצה הוא מתגורר בדירות שכורות ומתנהל במזומן בלבד. אלו הנסיבות אותן ראתה לנגד עיניה במעמד פתיחת התיק. כמו כן, בהחלט היה מקום לחשש מצידה שהתובע יחליט להימנע מלהגיע ארצה.

קיזוז חד-צדדי

השופטת, שדחתה את התביעה, קבעה כי אכן מדובר היה בחובות אמיתיים של התובע וציינה כי בהסכם בין הצדדים אין הוראה המתירה לתובע לקזז מדמי המזונות באופן חד צדדי הוצאה כלשהי, והתובע לא הפנה להוראה כזו. ככל שהיה לתובע ספק לגבי הסכמת הנתבעת לקיזוז – וכאמור לא יכול היה להיות לו ספק שהנתבעת לא הסכימה לקיזוז – הרי שתגובת הנתבעת לתובע בעקבות הודעתו על הקיזוז סתמה את הגולל על האפשרות שהסכימה לקיזוז כנטען.

"התובע עשה אפוא דין לעצמו", כתבה השופטת בהחלטתה, "ומסיבותיו שלו החליט לקזז מסכום המזונות את מלוא הסכום ששילם עבור מרבית המתנות שקנה לבנות. הנתבעת מעולם לא נתנה הסכמתה לקיזוז זה, מראש או בדיעבד, והביעה את התנגדותה המפורש לקיזוז. את תשובותיה בחקירה הנגדית מוצא בית המשפט עקביות ומהימנות. הנתבעת אישרה שבעבר הסכימו הצדדים על קיזוזים, בעיקר בתשלומים מצד התובע עבור הוצאות חריגות וחוגים, ובסכומים קטנים".

השופטת מירז הוסיפה: "בית המשפט מקבל את גרסת הנתבעת, שהקיזוז שבמחלוקת, היה כולו פרי רצונו ומעשיו החד צדדיים של התובע. בית המשפט מצא שחוב המזונות לא היה בבחינת חוב שווא שנולד לצרכי פתיחת התיק, כי אם חוב אמת, שהצטבר ביודעין על ידי התובע, שבחר לקזז ממזונות הקטינות באופן חד צדדי. בית המשפט מצא עוד שלא היה בהגשת הבקשה למתן הצו משום ניסיון מכוון לגרום לתובע נזק בטענות שווא, כי אם בהגשת בקשה לגיטימית העומדת לרשות זוכה בתיק מזונות".

____________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אלה מירז

_____________________________________________________

עו"ד רן רייכמן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות