נבחר ציבור? כך תתנהל בטוויטר

במסגרת עתירה מנהלית העוסקת בשאלה החדשנית כיצד על נבחרי ציבור להתנהל ברשתות החברתיות, הגיש היועמ"ש את עמדתו ולפיה גם במתחם הווירטואלי חלים עליהם כללי המשפט הציבורי
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
טלפון נייד מכשיר רשת חברתית
אילוסטרציה envato

היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו במסגרת התייצבותו להליך העוסק בחסימת משתמשים ומחיקת תגובות בחשבונותיהם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות. העמדה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, עוסקת בשאלה החדשנית והמורכבת בכל הנוגע להתנהלותם של נבחרי ציבור ברשתות חברתיות, ובתוך כך ברשת "טוויטר".

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות ל-"כיכר עיר" מודרנית. הן מאפשרות לגולשים לנהל דיון עשיר, בלתי מתווך, בעזרת כלים פשוטים יחסית, בעלויות נמוכות ובפורמטים מגוונים.

הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה ייחודית המאפשרת לאיש הציבור להתבטא אל מול הציבור באופן עצמאי וישיר, ולקבל, לרוב מידית, תגובות של הציבור להתבטאותו באופן המאפשר שיח הן בין הציבור לנבחר הציבור; הן בין הציבור לבין עצמו. בשל ייחודיותו ועוצמתו של כלי זה, נבחרי הציבור עושים בו שימוש נרחב מאוד.

לא נכס של הרשות הציבורית

כפי שהובהר בעמדה, מובן כי על חשבון או דף של רשות ציבורית חלים, מטבע הדברים, כללי המשפט הציבורי. מן הצד השני, מובן כי אדם מן השורה שפתח חשבון ברשת החברתית רשאי לחסום משתמשים ולמחוק תגובות כראות עיניו (בכפוף לכללי הפלטפורמה).

החידוש בעמדה הוא ביחס לחשבונות שנפתחו על ידי נבחרי ציבור אך אינם "נכס" של הרשות הציבורית והם אף אינם מתופעלים ממשאבי ציבור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי גם במקרים אלה, אם נבחר ציבור עושה שימוש בחשבונו ברשת החברתית למימוש תפקידו הציבורי במובנו הרחב, אזי עשויים לחול כללי המשפט הציבורי לרבות הדינים העוסקים בהגנה על חופש הביטוי. הכול בהתאם למכלול הנסיבות וסיווג אופן השימוש בחשבון.

עוד בחדשות: האם עוה"ד בישראל יפסיקו להשתמש בוואטסאפ?

ישרדו בלי ג'ימייל? אתמול (יום ד') פורסם כי רפורמה חדשה בלשכת עוה"ד תיאלץ את החברים בה לשמור על המידע של לקוחותיהם. בין היתר, על פי התוכנית, ייאלצו הפרקליטים להיפרד מתוכנות חינמיות, כמו ג'ימייל, ויועמדו לדין משמעתי אם יעשו כן.

הרפורמה החדשה בלשכה מגיעה מכיוון ועדת האתיקה הארצית, בראשות עו"ד מנחם מושקוביץ, ולאחר היועצות עם ועדה הכוללת בכירים במערך הסייבר הלאומי, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות.

למעשה, הרפורמה מטילה את האחריות לאבטחת המידע על עוה"ד, מציבה רף מינימלי שעליהם לעמוד בו וקובעת כי אי עמידה בו תהווה הפרת חובה אתית מצדו של עוה"ד בנוגע לחובת הסודיות וחיסיון עו"ד/לקוח.

_______________________________________________________

עו"ד ראיס אבו סייף

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות