תלונה במשטרה היא לשון הרע?

בתביעה שהתנהלה בביהמ"ש השלום באשדוד נטען כי חברי ועד של בית כנסת הגישו תלונות שווא למשטרה ולכן עליהם לפצות על הוצאת דיבה. האם עמדת התובעים התקבלה?
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
300 שופטים בשלוש שנים. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

שופט בית משפט השלום באשדוד, יהודה ליבליין, דחה תביעת לשון הרע שהוגשה נגד ארבעה נתבעים, חברי ועד בבית כנסת, שנטען כי הגישו תלונת שווא למשטרה. השופט שקבע כי הנתבעים האמינו בנכונות התלונה והורה לכל אחד משני התובעים לפצות ב-5,000 שקלים כל נתבע. בפסק הדין קבע השופט כי התלונה שהוגשה למשטרה "משקפת דברים שהנתבעים מאמינים בנכונותם" וכי פרט לכך עומדת לנתבעים ההגנה מכח הוראת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע: "הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי".

התובעים, והנתבעים גרים באותו מושב בדרום, כאשר הנתבעים משמשים כועד בית הכנסת בישוב ואחד מהם הינו הגבאי. באחת השבתות ביקש אחד התובעים מבנו כי יעלה לתורה ויאמר קדיש לזכרו של אחיו. עם סיום אמירת הקדיש על ידי הבן החל רב בית הכנסת, לומר את נוסח תפילת האשכבה.

התובע, כך נטען בכתב התביעה, ביקש מהרב, כי יפסיק את אמירת תפילת האשכבה. עקב כך נוצרה מהומה שבעקבותיה, החליט הרב להפסיק את התפילה כליל ועזב את בית הכנסת יחד עם מתפללים נוספים. המאורעות שאירעו בבית הכנסת, מעת שהתובע ביקש מהרב להפסיק את תפילת האשכבה ועד לאחר שהקהל התפזר, היו במרכז המחלוקת העובדתית בהליך זה.

האמינו בנכונות התלונה

על פי הנתבעים התובע גרם למהומה בעת התפילה בבית הכנסת, ואחיו השמיע קללות ומילים שיכולות להתפרש כאיום, כלפי המתפללים שעזבו את המקום בלוויית הרב.

בצאת השבת, הוגשה תלונה למשטרה, לאחריה זומנו התובעים למשטרת ישראל במסגרת חקירת התלונה, ונגבתה עדותם תחת אזהרה. תיקי החקירה בעניינם של השניים נסגרו בעילה של חוסר בראיות מספיקות.

בסופו של דבר, השופט ליבליין דחה את התביעה שהגישו השניים לבית המשפט. זאת, לאחר שקבע, כי הנתבעים תארו את ההתרחשויות, כל אחד מנקודת מבטו, באופן שתאם את עיקרי ההתרחשות בבית הכנסת ובסמוך לו.

"כנגזר מכך", כתב השופט, "יש לקבוע, שהתלונה משקפת דברים שהנתבעים מאמינים בנכונותם. לפיכך, יש לקבוע כי הנתבעים זכאים להגנה הקבועה. למעלה מן הדרוש, יש לקבוע, כי עומדת לנתבעים גם ההגנה מכח הוראת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע: 'הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי'".

"זאת, שהנתבעים הוכיחו כי התלונה שהוגשה תואמת את התרחשות הדברים, ולאור העובדה שיש עניין ציבורי בהתנהגות נאותה של ציבור המתפללים בבית הכנסת", כתב השופט ליבליין בפסק הדין.

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יהודה ליבליין

___________________________________________________________

עו"ד קארין לגטיוי

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות