סמכויות העיכוב של קציני ביקורת הגבולות יעוגנו בחקיקה ראשית?

ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל. רשות האוכלוסין: "נתקלים במסמכי קורונה מזויפים, כל יום, כל היום"
דניאל בן חמו |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דרכון נתב"ג ביקורת שדה תעופה טיסה
בדיקת דרכונים בנתב"ג (למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה). צילום: פלאש 90

ועדת הפנים והגנת הסביבה, אישרה היום (יום ג'), ברוב קולות, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020, בדיון אשר נוהל ע"י ח"כ איתן גינזבורג.

הצעת חוק מבקשת לעגן בחקיקה ראשית מתן סמכויות עיכוב ומעצר במקרים שונים, לקציני ביקורת הגבולות של רשות האוכלוסין וההגירה, וכן תנאים למינויים.

עו"ד עירית ויסבלום, מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, הסבירה לחברי הוועדה כי מדובר באותן סמכויות אשר ניתנות היום לבקרי הגבולות, לבצע עיכוב ואף מעצר של היוצאים או הנכנסים לארץ. כיום הסמכויות הן מתוקף צווים שמוציא השר לביטחון פנים, והם זמניים מטבעם, כנהוג בכל הצווים הנוגעים לסמכויות עיכוב ומעצר אשר ניתנות לגופים שונים.

העיכוב יכול להתבצע כלפי אדם אשר נחשד בעבירה מסוימת או דרוש לחקירה, או כלפי אדם שנחשד כי הוא מבצע עבירה בעת מעבר הגבול – הברחה, שימוש בדרכון מזויף, או, כפי שקורה לא מעט בתקופה זו, מפר חובת בידוד. אם האדם אינו מציית לעיכוב, יש שמסכות לעצור אותו לזמן קצר, עד להגעת שוטר, הסבירה עו"ד ויסבלום.

"יש מקרים שנדרש מעצר"

חברי הוועדה ביקשו לדעת נתונים, והשיב להם ערן זהבי, סגן ראש מינהל ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה. לדבריו, "בשיא ישנם כ-850 בקרי גבולות ב-23 מעברי גבול, בהם עוברים מילוני אנשים בשנה. הפעיל מכולם הוא כמובן נתב"ג, ולכן גם מרבית האירועים מתרחשים, אך אין בידי נתונים מדויקים. אבדוק ואעביר בהמשך. רוב המקרים נפתרים מול העובד שלנו, בתשאול שמתבצע בעת העיכוב, אך בהחלט יש מקרים של התלהטות שנדרש גם מעצר, עד להגעת שוטר".

עוד ציין זהבי כי האחריות על הגבולות הועברה ממשטרת ישראל למשרד הפנים ב-2011 עם כל הסמכויות. "אנחנו", אמר בדיון, "מקבלים 'הפללות' מ-19 גופים במערכות השונות – מצווים שיפוטיים על עיכוב יציאה מהארץ מבתי המשפט, דרך ההוצאה לפועל או המכס, ועד לגופים ביטחוניים, ואת אנשים אלה אנו מתבקשים לעכב בגבול, כמובן. בתקופת הקורונה אנו נתקלים במסמכי קורונה מזויפים, כל יום, כל היום".

ח"כ גינזבורג תהה מדוע אי אפשר להסתפק בצווים הקיימים ונדרשת חקיקה ראשית, אם הדבר אינו משפיע על הפעלת הסמכויות בידי בקרי הגבול, שכן יש להם אותן כבר כיום.

עו"ד גיל דיין מהלשכה המשפטית במשרד ביטחון הפנים: אמר כי מדובר במדרג נורמטיבי גבוה יותר, שתמיד טוב יותר בשלילת חירות וחופש תנועה. כמו כן, כיום רשות האוכלוסין היא תחת משרד הפנים, והצווים הם במשרד ביטחון הפנים, דבר שיכול לייצר ביורוקרטיה מסוימת שניתן כך לייעל. המשטרה עדיין תהיה מעורבות בהסכמה של בקרי הגבולות, כפי שנאמר בהצעת החוק.

שינוי במדרג הנורמטיבי

עו"ד שמרית וולף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: השינוי אכן אינו בפרקטיקה היום-יומית אלא במדרג הנורמטיבי. יש כאן סמכויות מאוד משמעותיות של עיכוב ומעצר, שנכון שיוסדרו בחקיקה ראשית, שהיא יותר שקופה וברורה לציבור ולא בצווים. לפיסתנו לא ראוי לאשר סמכויות כאלה בצו בלבד ולכן אנו תומכים בהצעת החוק.

לאחר הקראת הצעת החוק, נימק ח"כ אורי מקלב את ההסתייגויות אשר הגיש להצעת החוק, ואלה נדחו כולן ברוב קולות.

ח"כ איתן גינזבורג העלה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, ברוב קולות, לקריאות שנייה ושלישית.

ח"כ מוסי רז, ח"כ שרון רופא אופיר וכן ח"כ איתן גינזבורג תמכו, בעוד ח"כ סמי אבו שחאדה וח"כ אורי מקלב התנגדו.

__________________________________________________________

עו"ד אסף גל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות