האם ניתן לתפוס נכסי חברות שאינן מעורבות בפלילים?

ביהמ"ש אישר המשך תפיסת הנכסים לצורך חילוט עתידי לבעליהן, משה רוגוזניצקי, הנאשם בהלבנת הון. זאת, למרות שהחברות עצמן אינן מעורבות בעבירות בהן הוא נאשם
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

שופט בית משפט העליון, יוסף אלרון, בחן האם יש לאפשר את "תפיסתם" של נכסי חברות בע"מ לצורך הבטחת מימושו של חילוט עתידי לו יורשע בעל השליטה בחברות אלו בעבירות המיוחסות לו, כאשר החברות אינן מעורבות בעבירות מושא כתב האישום, ונכסים אלו לא הושגו כתוצאה מהפעילות העבריינית המתוארת בכתב האישום וקבע כי לא בכל מקרה רכושו ייחשב כרכוש בשליטתו, אך במקרה הזה הערעור שהוגש נדחה.

לפני כחצי שנה הוגש נגד המערער משה רוגוזניצקי וחברת אי.אם.אס. אדג'וונט מדיקל סולושנס בע"מ כתב אישום המייחס להם שורה ארוכה של עבירות לפי פקודת הרוקחים וכן בעבירות מרמה הונאה וזיוף עבירות הלבנת הון. בכתב האישום נטען כי במשך חמש שנים המערער קָשַׁר קֶשֶׁר עם מוריס אבוהי רוקח שהפעיל בית מרקחת "פיראטי" לייצור ומכירת תרופות שלא כדין. זאת, לצורך ביצוע פעילות שיווק וייצוא תכשירים תרופתיים וסמי מרפא מישראל שלא כדין באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. נטען, כי המערער ניהל את ההזמנות שהתקבלו באתר; קִיֵּם קשר שוטף עם לקוחות וספקים וניהל את מלאי ה"שותפות".

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נקבע כי המדינה מוסמכת לתפוס את כספי החברות אליהן קשור הנאשם וכן הופחת סכום הרכוש התפוס לסך של 1.9 מיליון שקלים ואלה ערערו על ההחלטה וציינו כי לא צריך לאפשר את "תפיסתם" של נכסי חברות בע"מ לצורך הבטחת מימושו של חילוט עתידי לו יורשע בעל השליטה בחברות אלו בעבירות בהן הואשם, כאשר החברות אינן מעורבות כלל בביצוע העבירות מושא כתב האישום, ונכסים אלו לא הושגו כתוצאה מהפעילות העבריינית המתוארת בכתב האישום.

לא בכל מקרה

בסופו של דבר, השופט אלרון אומנם דחה את הערעור אך קבע, כי לא בכל מקרה בו נאשם הוא בעל שליטה בחברה במובן התאגידי, רכושו ייחשב כרכוש "בשליטתו" לפי חוק איסור הלבנת הון, אשר ניתן לתפסו באופן זמני או לחלטו בסופו של הליך. אמת המידה אותה נדרש בית המשפט לבחון לשם הכרעה בעניין זה היא האם מידת שליטתו של בעל השליטה בחברה היא כזו המעוררת חשש כי נעשה שימוש בחברה כדי להרחיק את נכסיו ממנו.

כמו כן, קבע השופט אלרון כי היעדר מעורבותן של החברות בפעילות העבריינית היא בעלת משקל של ממש בבחינת מידתיות הצו הזמני שניתן, כך שנדרש לבחון האם לא קיים אמצעי אשר פגיעתו פחותה, בשני היבטים: הן בבחירה לבקש את תפיסת קניינן של החברות והן בבקשה לתפוס דווקא כסף המופקד בחשבונן. נקבע כי המדינה צריכה להראות כי תפיסת מניות בעל השליטה בחברות אין בה כדי להוות מענה ראוי וכי אין בידי בעל השליטה או החברות נכסים חלופיים אשר ניתן לתפסם. כלומר, יש להראות כי תפיסת כספיהן של החברות נעשית כ"מוצא אחרון".

היקף החזקות רחב

בנסיבות העניין – סבר השופט אלרון כי לאור היקף החזקותיו הרב של בעל השליטה בחברות, היותן חברות פרטיות בסדר גודל קטן, העובדה כי יתר המשקיעים בחברות הם אזרחים זרים וחברות זרות אשר כלל לא התייצבו בהליכים ומאחר שבעל השליטה מכהן כדירקטור בכל החברות אשר הדירקטוריון שלהן מונה 3-2 דירקטורים, נקבע כי יש לראות בנכסי החברות כנכסים "בשליטתו" של בעל השליטה, לעניין סעיף 21 ב' לחוק איסור הלבנת הון.

כמו כן נקבע, כי מאחר שבית המשפט המחוזי הורה כי ייתפס רק סכום הרווח הישיר המיוחס לבעל השליטה בכתב האישום, ומפני שלא הוצעה ערובה חלופית על ידי החברות או בעל השליטה בהן, תוצאת החלטת בית המשפט המחוזי, מידתית. נוכח זאת, הערעור נדחה.

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף אלרון

_________________________________________________________

עורך דין פלילי פאדי אסעד

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות