המדריך לנפגע בתאונת עבודה

פגיעות של עובדים בתאונות עבודה הפכו לדבר שבשגרה, מהי ההגדרה של תאונת עבודה, כיצד על הנפגע לנהוג לאחריה ומה ניתן לקבל בעקבותיה
עו״ד גיל קראוס |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
תאונת עבודה

הגדרת המושג תאונת עבודה מופיעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי תאונת עבודה היא אירוע בו נפגע עובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, לרבות פגיעה של עצמאי במהלך עבודתו. כלומר, עובד שלטענתו אירעה לו פגיעה בעבודה, צריך להוכיח שהתאונה אירעה גם בזמן העבודה וגם בגלל העבודה.

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי הרחיב את ההגדרה הבסיסית והוסיף מקרים נוספים שעשויים להיחשב כתאונת עבודה, בין היתר תאונה שאירעה בדרך מביתו של העובד למקום העבודה או בדרך ממקום העבודה לביתו, תאונה שאירעה במהלך הפסקת אוכל של העובד, תאונה שאירעה במהלך עבודתו של העובד תוך כדי שהוא ניסה להציל גוף או רכוש מפני נזק,סכנה ועוד.

יש לציין כי פגיעה בעבודה כוללת בתוכה גם פגיעות מסוג "מיקרוטראומה" (רצף של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות) וגם מחלות מקצוע שהן  מחלות המופיעות ברשימה סגורה במסגרת חוק הביטוח הלאומי ושניתן לקשור אותן לתנאי העבודה.

חשוב לדעת שבחוק הביטוח הלאומי קיימים סייגים וחריגים שונים, הכוללים דקויות ומשמעויות שונות. לכן,לפני שמוסרים גרסה כלשהי לאירוע, בפרט כאשר מדובר באירוע שאינו בהכרח ״תאונת עבודה קלאסית״, מוטב להתייעץ עם עורך דין וזאת על מנת שלא למסור גרסה שתעורר בעיות בשלב מאוחר יותר.

 

לאן יש לפנות אחרי שנפגעתי בתאונת עבודה ?

הגורם הראשון אליו יש לפנות הוא המוסד לביטוח לאומי במסגרת ענף נפגעי עבודה. את המוסד לביטוח לאומי לא מעניינת השאלה מדוע קרתה התאונה או מי אחראי לה, אלא יכולתו של  הנפגע להוכיח את 2 היסודות האמורים בלבד – שהתאונה אירעה תוך כדי העבודה ובגלל העבודה.

מעבר להליכים מול המוסד לביטוח לאומי, הרי שבכל מקרה ומקרה יש לבחון גם את השאלה של תביעה מול המעביד, כאשר מדובר בעובד שכיר כמובן. אנשים רבים טועים לחשוב כי בכל מקרה של תאונת עבודה ניתן לתבוע את המעביד, אך לא כך הם פני הדברים. על מנת לתבוע את המעביד בגין נזקים שנגרמו לעובד, לא די בכך שהעובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו, אלא יש להוכיח כי המעביד הוא  האחראי למעשה לתאונה ושהתאונה נגרמה בשל עוולה שביצע המעביד ו/או מי מטעמו מן העוולות המנויות בפקודת הנזיקין, כאשר בדרך כלל העוולות הרלוונטיות לפגיעות בתאונת עבודה הן  עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.

לא ביצעו תחקיר. אילוסטרציה shutterstock
לא ביצעו תחקיר. אילוסטרציה shutterstock

 

מה אוכל  לקבל אחרי שנפגעתי בתאונת עבודה ?

נפגע בתאונת עבודה שהוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, זכאי קודם כל לקבל "דמי פגיעה" מהמוסד לביטוח לאומי עבור תקופה ראשונית (מקסימום  91 ימים) בהם אינו כשיר לעבודה בעקבות התאונה, בהתאם לאישור רפואי. דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% ממשכורתו של הנפגע לפני התאונה והם משולמים בכפוף לכך שהעובד אינו מקבל שכר בפועל מהמעביד בתקופת ההיעדרות.

לאחר מכן הנפגע זכאי לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע אם נותרו לו נכויות זמניות ובהמשך אף נכויות לצמיתות, אשר בגינן עשוי הנפגע לקבל סכומים לא מבוטלים מהמוסד לביטוח לאומי. נכון להיום אדם בעל נכות לצמיתות הנמוכה מ – 9% לא יקבל מהמוסד תשלומים עבור נכות, נפגע בעל נכות הגבוהה מ – 9% ועד 19% יקבל מענק חד פעמי ונפגע בעל נכות של 20% ומעלה יקבל גמלה חודשית לכל חייו.

כל התשלומים מחושבים לפי 75% ממשכורתו של הנפגע ב- 3 החודשים שקדמו לתאונה.

בהליכים מול המעביד, בהנחה שיש עילת תביעה נגדו כאמור לעיל, העניינים מורכבים יותר ותלויים בכל מקרה ומקרה לגופו, אך ראשי הנזק אינם מוגבלים כמו אלו בביטוח לאומי וניתן לקבל פיצוי עבור הפסדים לעתיד, עזרה שנזקק הנפגע, הוצאות שונות, כאב וסבל ועוד.

חשוב לדעת כי כל שקל שקיבל אדם מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות התאונה, יקוזזו מן הסכומים שייפסקו לו במסגרת התביעה מול המעביד, כך שלא מדובר בפיצויי כפל. לדוגמא, אם אדם קיבל 50,000 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי ובית המשפט בתביעה מול המעביד פסק לו בסך הכל 100,000 ₪, הרי שאותו אדם יקבל לידיו את ה- 50,000 ₪ הנותרים אחרי קיזוז סכומי המוסד לביטוח לאומי.

 

מה  חשוב לעשות אחרי שנפגעתי בתאונת עבודה ?

בראש ובראשונה חשוב ליידע את המעביד או מי מטעמו במקרה  התאונה, גם אם זו אירעה מחוץ למפעל / המשרד. יש לבקש מהמעביד טופס ב.ל. 250 המהווה הפנייה של המעביד לקבלת טיפול רפואי, כאשר כבר בטופס זה יש לשים לב לרישום של נסיבות הפגיעה.

חשוב לציין במוסד רפואי אליו פניתם, שמדובר בתאונת עבודה ו להביא את הטופס ב.ל. 250 לקופת החולים המטפלת, על מנת שתזין ברישומיה כי מדובר בתאונת עבודה.

יש לשמור את המסמכים הרפואיים בצורה מסודרת ולשים לב כי תעודות המחלה שהנפגע מקבל הן תעודות רפואיות לנפגע בעבודה אשר מהוות אישור מחלה למי שנפגע בעבודה.

כדאי להגיש למוסד לביטוח לאומי בהקדם האפשרי את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה,ככל שהטופס יוגש מוקדם יותר, כך הכספים ישולמו מהר יותר. יש לצרף לטופס את כל המסמכים הנדרשים וכמו כן  על המעביד למלא פרטים שונים בטופס ולחתום עליו. ושוב – חשוב  לשים לב לגרסת האירוע שנכתבת בטופס.

בשלב מאוחר יותר המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לוועדות רפואיות ויש להשתדל ולשמור על רצף כרונולוגי של מסמכים וטיפולים רפואייםולהקפיד  להגיע לוועדה מוכנים.

מעבר לכך, ככל שניתן לתעד ראיות כלשהן הקשורות לאחריות המעביד לתאונה, כמו למשל צילום של המפגע שגרם לתאונה, הקלטה של עובדים ועוד ,חשוב לאסוף אותן כבר מתחילת הדרך.

חשוב להתייעץ עם עורך דין בשלב מוקדם לאחר התאונה, גם לאור ההליכים המורכבים במוסד לביטוח לאומי אותם  להכיר בצורה מלאה, גם על מנת למנוע טעויות וניסוחים לא נכונים וגם בכדי לבחון את האפשרות של הגשת תביעה מול המעביד במקרים המתאימים, הנבחנים בין היתר בהתאם להוראות החוק והפסיקה.

 width=
עו"ד גיל קראוס

עו"ד גיל קראוס, עוסק בתביעות נזיקין, ביטוח והליכי ביטוח לאומי.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות