אריה שיף לא ייכנס לכלא: ירצה 9 חודשי עבודות שירות

לאחר שהודה בעבירה של המתה בקלות דעת, התחשב ביהמ"ש בנסיבות המקרה וגזר עונש קל על שיף, בן ה-71 מערד, שירה והרג את מוחמד אלאטרש שפרץ לרכבו
דניאל בן חמו |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אריה שיף בביהמ"ש, החודש. צילום: פלאש 90

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר הבוקר (יום ג') תשעה חודשי עבודות שירות לאריה שיף, בן 71, מערד שהורשע בהמתה בקלות דעת לאחר שירה למוות במוחמד אלאטרש שפרץ למכוניתו בערד לפני שנה. "לטעמי", כתבה השופטת רויטל יפה כ"ץ בגזר הדין, "ומבלי להקל ראש בתוצאה הקשה של מעשי הנאשם, הקרבה לסייג ונסיבותיו האישיות המיוחדות והחריגות של הנאשם, האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית, ששכל בן, ואשר נקלע לאירוע שלא מרצונו, מחייבים הקלה של ממש בעונשו וזאת בדמות ענישה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות. אכן, ענישה זו חריגה בעבירות של המתה בכלל ובעבירות של המתה בקלות דעת בפרט אולם המקרה שבפנינו הוא חריג וייחודי, והקרבה לסייג יש בה כדי להפחית מן האשם המוסרי שבמעשה".

במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים הודה הנאשם, כי ירה למוות במי שניסה לגנוב את רכבו, ובהתאם הורשע בביצוע עבירה של המתה בקלות דעת. הסדר הטיעון כלל גם הסכמה לפיה הירי בוצע תוך קרבה לסייג של הגנת בית מגורים, כאשר המחלוקות בין הצדדים מצטמצמות, בעיקרן, למשקל שיש לתת לקרבה זו לסייג ולנסיבות החריגות של האירוע אליו נקלע הנאשם שלא ביוזמתו.

על פי כתב האישום, בלילה שבין ה-28 ל-29 בנובמבר 2020, שהו הנאשם ואשתו בקרוואן אשר חנה מאחורי רכבם, אולם מנותק ממנו, בסמוך לביתם שבערד. הנאשם, מתנדב בעברו במשטרת ישראל במשך שנים רבות, החזיק מזה כ-40 שנה אקדח ברישיון, ובאותו הלילה, אקדחו האישי הוחזק מתחת לכרית במיטתו.

צעק לפורצים לעצור

בחצות אותו הלילה, הגיעו ברכבם שלושה פורצים אל מול ביתו של הנאשם, על מנת לפרוץ ולגנוב את רכבו. בין הפורצים היה גם מחמד אלאטראש, אשר היה רעול פנים. המנוח ירד מרכב הפורצים, שעמד על הכביש בסמוך לרכבו של הנאשם; שבר את חלון הנהג ברכב באמצעות מפתח צינורות בגודל של כ-20 ס"מ, והתפרץ לרכב על מנת לגנוב אותו. פורץ נוסף הצטרף אל המנוח ועמד לצדו מחוץ לרכב.

מספר שניות לאחר שהפורצים הגיעו למקום, ובשל הרעש שהקימו, העירה אשת הנאשם את הנאשם משנתו. הנאשם הציץ מבעד לחלון הקרוואן; שמע את רעשי הפריצה לרכבו; וראה את רכבם של הפורצים עומד בסמוך לרכבו. הנאשם נטל את אקדחו; יצא מהקרוואן; צעד על המדרכה כ-7 מטרים; והתקרב אל רכבו, תוך שהוא צועק מספר פעמים "עצור".

הנאשם הגיע בסמוך לדלת הנוסע הקדמית ברכבו; הסתכל לתוך הרכב, כאשר אור תקרת הרכב דולק; וראה את המנוח יושב בכיסא הנהג. בין רכבו של הנאשם ובין רכבם של הפורצים עמד פורץ נוסף. הנאשם צעד שני צעדים לאחור; כשהוא במרחק של כשלושה מטר מהמנוח, הניף את נשקו תוך כדי דריכה והכנסת כדור לבית הבליעה, ופתח את נצרת האקדח.

ביקש להגן על בית מגוריו

במקביל, המנוח סגר את דלת הנהג (אור תקרת הרכב כבה), ורכבו של הנאשם התחיל להתדרדר קדימה בכביש מבלי שהוא מונע. בשלב זה, צעד הנאשם צעד אחד לפנים, הרים את ידו הימנית אשר אחזה בנשקו, וירה כדור אחד לעבר הרכב, לאזור בו ישב המנוח. הקליע חדר דרך חלקה העליון של שמשת חלון הדלת הקדמית-ימנית של הרכב, ופגע בצדו הימני של מצחו של המנוח; נותר בראשו; וגרם למותו.

הפורץ הנוסף שהיה מחוץ לרכב הפורצים, נכנס לרכב הפורצים, שהתחיל בנסיעה, והנאשם ירד לכביש מן המדרכה; כיוון את אקדחו אל עבר רכב הפורצים הבורח; וירה כדור נוסף לעברו.

רכבו של הנאשם התדרדר באלכסון מספר מטרים במורד הכביש, עד אשר עלה על המדרכה ממול לבית הנאשם, ונעצר בחומה הבנויה עליה.

הנאשם התקשר למוקד החירום של המשטרה; דיווח על האירוע; ביקש סיוע משטרתי ורפואי; והמתין במקום עד להגעתם של גורמי ההצלה והמשטרה, עמם שיתף פעולה.

במסגרת הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים הוסכם, כאמור, כי הנאשם פעל תוך קירבה לסייג הגנת בית מגורים, לאחר שבעת שיצא מהקרוואן, ראה את כל הפורצים וסבר, כי בכוונת מי מהם להיכנס לקרוואן אשר שימש באותה עת למגוריו ולמגורי אשתו, כדי לבצע עבירה. יחד עם זאת, גם הוסכם, כי מעשיו של הנאשם לא היו דרושים באופן מיידי כדי להדוף את כניסתם של מי מהפורצים לקרוואן, ובכך לא עומדת לו הגנת בית המגורים.

התביעה ביקשה: 4 שנות מאסר

במסגרת הטיעונים לעונש הוסיפו הצדדים והסכימו על טווח ענישה שבין 9 חודשי עבודות שירות להם תעתור ההגנה, ל-4 שנות מאסר להם תעתור התביעה.

הקרבה לסייג עליה הסכימו הצדדים, היא קירבה של ממש כפי שעולה מהנסיבות החריגות של המקרה, והיא מצדיקה גם ענישה חריגה, תוך ניסיון להיכנס לנעלי הנאשם, בסיטואציה המורכבת בה הוא ואשתו היו נתונים, בשעת לילה מאוחרת, בקרוואן הנמצא על הכביש, כאשר רעשי הפורצים גרמו לאשת הנאשם להעירו משנתו; והכל על רקע אירועים קודמים בהם רכושו נגזל ממנו בנסיבות דומות. יש להבין את תחושות המצוקה, הפחד והחרדה האמתיים שהנאשם חש כשראה את הפורצים בקרבתו ובקרבת המקום בו שהתה אשתו; תחושות שמבחינתו חייבו, ואף הצדיקו, תגובה מהירה, גם אם הן הביאו אותו לפעול באופן החורג מן הסביר. לתחושות אלה יש לתת משקל של ממש בעת גזירת העונש, למרות שדרישת הסבירות, כתנאי לקיומו של סייג הגנת בית המגורים, היא בגדר דרישה של סטנדרט אובייקטיבי.

גם המחוקק הכיר במצב בו נאשם נמצא אחראי למעשיו, אך יש בקרבתו לסייג לאחריות פלילית, כדי להפחית את מידת האשם המוסרי שלו. מה המשקל שיש ליתן לקרבה זו לסייג, היא, למעשה, שאלה כמותית אשר תיבחן בכל מקרה לגופו, על פי נסיבות ביצוע העבירה, חומרתה, מידת הקרבה לסייג, ונסיבותיו האישיות של הנאשם. זו גם השאלה העומדת לפתחינו.

ביסוד העבירה בה הורשע שיף עומד הערך המוגן של קדושת חיי האדם, לאחר שהנאשם, במעשיו, פגע בערך המקודש הזה וקיפד את חייו של המנוח. ככלל, עבירה שכזו אמורה לגרור אחריה ענישה משמעותית, בוודאי של מאסר מאחורי סורג ובריח. אולם, המקרה שבפנינו חריג ומחייב גם ענישה חריגה.

השופטת: "נגרר לאירוע ולא יזם אותו"

"הנאשם" כתבה השופטת בגזר הדין, "נגרר לאירוע שלא יזם ולא תכנן, דבר שנעשה דווקא על ידי המנוח ושותפיו; הנאשם עמד לבדו, בשעת לילה מאוחרת, מול המנוח ושותפיו – כולם רעולי פנים, שדי בחזותם כדי להטיל אימה ופחד; המנוח ושותפיו נתפסו 'על חם' על ידי הנאשם כשהם מבצעים עבירה פלילית שכוונה כלפי רכושו, והחשש שמא יפגעו בו וברעייתו, כדי שיתאפשר להם לממש כוונתם לגנוב את רכבו – היה סביר; ומעל לכל, כל האירוע נמשך שניות מעטות, כאשר בדיעבד ניתן לנתח כל צעד או כל תנועת יד שעשה הנאשם, אך לא הרי מי שנתון בנסיבות של תחושת סכנה ומצוקה, כהרי מי שבוחן דברים בחכמה שלאחר המעשה, באווירה השקטה יחסית של אולם בית המשפט…"

בית משפט ציין כי אכן, הנאשם ירה לכיוונו של המנוח, אך הוא עשה כן מהחלון שבצד השני של הרכב כאשר הרכב התחיל להתדרדר לפני הירי ועלתה השאלה, שמא היה בכך כדי להשפיע על הפגיעה. הירי לא נעשה על מנת לפגוע במנוח; בוודאי שלא נעשה על מנת לגרום למותו. הנאשם גם לא ניסה לירות פעם נוספת במנוח, כאשר הירייה הנוספת שביצע הייתה לעבר הרכב של שותפיו שהחל לברוח מהמקום. ומייד לאחר כל זאת, הזעיק הנאשם את כוחות ההצלה – הן את המשטרה והן את מד"א, והשוטר שהגיע למקום חשש אף הוא שמא הפורץ שנותר ברכב חמוש ועלול לסכן את ביטחון האנשים שהחלו להתקבץ במקום.

נסיבות חריגות

בית המשפט הוסיף כי לנסיבות אלה יש השפעה של ממש על מידת אשמו של הנאשם וממילא על מידת הענישה הראויה. מדיניות הענישה בעבירות דוגמת זו בה הורשע הנאשם, כך לפי בית המשפט, משתנה ממקרה למקרה, כאשר גם הצדדים לא מצאו מקרה דומה, בו מעשה ההמתה נעשה בקרבה כה צמודה לסייג של הגנת בית מגורים.

"לטעמי", נכתב בגזר הדין, "ומבלי להקל ראש בתוצאה הקשה של מעשי הנאשם, הקרבה לסייג ונסיבותיו האישיות המיוחדות והחריגות של הנאשם, האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית, ששכל בן, ואשר נקלע לאירוע שלא מרצונו, מחייבים הקלה של ממש בעונשו וזאת בדמות ענישה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות. אכן, ענישה זו חריגה בעבירות של המתה בכלל ובעבירות של המתה בקלות דעת בפרט אולם המקרה שבפנינו הוא חריג וייחודי, והקרבה לסייג יש בה כדי להפחית מן האשם המוסרי שבמעשה".

___________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת רויטל יפה כ"ץ

___________________________________________________________________

עו"ד אסף גל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות