האם לאקס מגיעות זכויות מהדירות שרשומות על שמך?

לאחר פרידה תבע הגרוש זכויות מנכסי האישה וטען כי בשל נישואיהם הוא זכאי לנתח מהנדל"ן שזו צברה. ביהמ"ש קבע כי הוא יקבל מחצית משווי דירה אחת מתוך 5
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
משכנתא או הלוואה? אילוסטרציה
אילוסטרציה

שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד, קבע בתביעות הדדיות בין בני זוג לשעבר, ביחס לדירות הרשומות על שמה של האישה, כי הגבר יקבל מחצית משווי דירה אחת ואילו האישה את 4 הנותרות. השופט שקד גם הורה לגבר לשלם לאשה 25 אלף שקלים שכ"ט עו"ד.

התובע והנתבעת, בני זוג לשעבר, נישאו לפני 24 שנים ולהם שני ילדים. האחת, כיום בת 23 שנים והשני, כיום בן 17 שנים ומתמודד עם צרכים מיוחדים על הרצף האוטיסטי. בעקבות משבר שפקד את נישואי הצדדים לפני כחמש שנים, פנתה האישה לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך, אשר נסגרה כעבור כשנתיים ובכך נפתחה הדלת בפניהם להגיש תביעותיהם.

בתחילה נותרו הצדדים חלוקים בייחס לנכסים הרשומים כולם על שם האישה, 3 דירות בתל אביב, אחת בנתניה ועוד אחת בחיפה. בשלב מסוים, צומצמה המחלוקת בין הצדדים, זאת לאחר שהאיש זנח את טענותיו בייחס לדירת חיפה ולדירה אחת בתל אביב ולבית המשפט נותר לדון בזכויות הצדדים בשלוש הדירות הנותרות.

סמך על האישה

לטענת האישה, לגבי הדירה בתל אביב, האיש הסכים לרשום את הדירה על שם האישה משום יחס ההשקעות בה, תוך שהוא: "סמך על התובעת כי תנהג עמו בהגינות במקרה של פרידה". לסיכום, טענה האישה כי בסך הכל הושקעו בדירה כ-3.7 מיליון שקלים, כאשר השקעתו של האיש הסתכמה בכמיליון שקלים שהם כרבע משווי הדירה כיום ומקובל עליה כי האיש יהיה זכאי לתשלום חלק זה מתוך שווי הדירה, המוערכת על ידה בכ-4 מיליון שקלים.

מנגד האיש לא חלק על מועדי רכישת הדירה או על סכום הרכישה, אולם לדבריו הדירה נרשמה ע"ש האישה רק משום שהיא הסבירה לו שכך תהא זכאית להטבות מס משמעותיות בתשלום מס רכישה, שכן היא הייתה רשומה במרשמי משרד הפנים כ"חד הורית".

עוד לטענתו, לשני הצדדים היה ברור לחלוטין כי מדובר בדירה משותפת, מה גם שהאישה מעולם לא הציגה בפניו מצג אחר. כמו כן, טוען האיש כי אלמלא סבר כי לא מדובר בדירה משותפת, לא היה משקיע מאמץ כה נרחב ברכישת הדירה ושיפוצה. בנסיבות אלה, סבור האיש כי מדובר בדירה משותפת שכן היא נרכשה במאמץ משותף במהלך הנישואין ואף שופצה ללא היכר מכספים משותפים.

השופט שקד קבע לגבי הדירה הזו כי בסופו של יום, מדובר בדירה שנרכשה ברובה ממשאביה החיצוניים של האישה, אולם רכישתה נעשתה בתקופת הנישואין, מה גם שהיא שינתה פרצופה ללא היכר והושקעו בה משאבים בלתי מבוטלים גם מצידו של האיש.

דמי שימוש בנכס?

"כיוון שכך", כתב השופט, "אני סבור כי האישה מושתקת מלטעון כי מדובר בנכס שאין לאזן את שוויו, ודווקא מידת ההגינות הנדרשת ממנה מחייבת זניחת הטענה להיות הדירה נכס נפרד. באשר להיקף זכויותיו של האיש בדירה מאחר ולאיש אין זכויות קנייניות בנכס, הרי שהוא זכאי כי במסגרת האיזון הכולל, תיזקף לזכותו מחצית שווי הדירה במועד הקרע, שהוא המועד הקובע לבחינת שווי הנכסים שיש לאזנם .באשר להיקף זכויותיו של האיש בדירה; מאחר ולאיש אין זכויות קנייניות בנכס, הרי שהוא זכאי כי במסגרת האיזון הכולל, תיזקף לזכותו מחצית שווי הדירה".

בהמשך, השופט קבע כי הדירה בנתניה שייכת לאשה למרות שהיא נרכשה בזמן הנישואין. לדבריו, הדירה נרכשה מכספים שניתנו לה במתנה מקרוב משפחה המתגורר בצרפת וכך גם דירה נוספת בתל אביב לאחר שהאישה הוכיחה בראיות טובות כי רכישת הדירה לא בוצעה מתוך הקופה המשותפת ולמעשה, הרכישה בוצעה טרם הנישואין וע"ש אימה של האישה ועוד עלה בידה להוכיח כי החזרי המשכנתא לא שולמו מתוך הקופה המשותפת.

ללא רצון טוב

השופט שקד דחה את בקשת האישה לדמי שימוש בדירה בה נקבע כי מחצית מזכויותיה הם של הגבר לאחר שציין כי: "יתכן והיה מקום לחייב את האיש בדמי שימוש ראויים, החל ממועד הקרע ואילך. יחד עם זאת, תביעה לדמי שימוש ראויים, כמו כל תביעה כספית, דורשת הוכחה לא רק לעצם הזכות, אלא לשווי הזכות. בתביעה שבפני, לא התבקש ולא מונה מומחה לשום את שווי דמי השכירות, כך שבכל הכבוד, אינני רואה כל אפשרות לפסוק דבר מה לטובת האישה עד למועד הגשת התביעה, שהיא התביעה שבפני".

השופט שקד הורה בהחלטתו על פינוי הגבר מהדירה אך לא לפני שיאוזנו כלל נכסי הצדדים, לרבות שוויה של הדירה בתל אביב, נכון למועד הקרע. עוד הוסיף: "צר לי כי הצדדים לא השכילו להתעלות על פני ניסיונות הדדיים למעט זה בזכויותיו של זה, ותחת זאת נגררו להליך זה. ניכר כי עם מעט רצון טוב, תום לב והגינות, פסק דין זה היה מתייתר".

___________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יהורם שקד

___________________________________________________________

עו"ד הילה וינטרוב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות