לאמץ מחדש: מי ירשום בישראל את ילדי הפונדקאות של העולה החדשה?

היועמ"ש דרש להגביל את כוחה של האישה, ששבה להתגורר בישראל, לענייני חינוך ובריאות הילדים בלבד עד שתירשם כאימם – ביהמ"ש מינה אותה כאפוטרופוסית זמנית
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, ענת הלר-כריש, הורתה למנות אישה כאפוטרופסית זמנית, לשני ילדים בני חמש ועשר, אשר נולדו בארצות הברית בהליך פונדקאות, אותם גידלה מיום היוולדם. השופטת לא קיבלה את בקשת היועמ"ש להגביל את המבקשת לענייני חינוך ובריאות בלבד.

המבקשת היא יהודייה אשר נולדה בחו"ל והתגוררה בעבר בישראל. לאחר שניסיונותיה להרות באופן עצמאי לא צלחו, פנתה המבקשת להליך פונדקאות בארצות הברית. כתוצאה מהליך הפונדקאות נולדו לה שני ילדים שהיום הם בני חמש ועשר. בארצות הברית נקבע כי המבקשת היא האם המשפטית שלהם והחזקה הבלעדית עליהם והאחריות הכלכלית לגביהם תחול בלעדית עליה ושמה יירשם בתעודת הלידה שלהם כאימם. בפסקי הדין נקבע לגבי כל אחד מהקטינים כי הפונדקאיות של כל אחד מהם ובני זוגן אינם הורים ביולוגיים או משפטיים של הקטינים ואין להם זכויות או חובות הוריות בקשר לקטינים.

אמא במשרה מלאה

על פי הבקשה, מאז לידת הקטינים המבקשת מהווה ההורה היחיד שלהם לכל דבר ועניין, המבקשת היא היחידה המחזיקה בקטינים, היחידה שמגדלת את הקטינים, היחידה הדואגת לכל צרכיהם מכל מין וסוג לרבות צרכיהם הרגשיים, הרפואיים, החינוכיים והכלכליים, היא מהווה אימם לכל דבר ועניין והקטינים רואים במבקשת כאימם לכל דבר ואף אינם מודעים להליך הפונדקאות.

לפני ארבע שנים, נרשמה המבקשת כאזרחית מדינת ישראל. לדבריה, עוד קודם לכן, לאחר לידת הבן ולפני לידת הבת, התגוררה עם הבן בישראל אולם שבה לארצות הברית לקראת הבאת הקטינה לעולם. חפני כשנה וחצי היא הגיעה עם הילדים לישראל ולדבריה מאז היא מתגוררת עמם בישראל.

בתחילת השנה היא הגישה את הבקשה למינויה כאפוטרופסית לקטינים, במסגרתה טענה כי פנתה למשרד הפנים בישראל על מנת לרשום את הקטינים בישראל כילדיה, ונענתה כי עליה להביא אישורים על פרי בטן או פסק דין על אימהות. המבקשת עתרה, כי עד להסדרת הרישום והמעמד הפורמאלי של הקטינים ברשויות, בית המשפט ימנה אותה "כאפוטרופסית מלאה ויחידה על הקטינים לכל דבר ועניין".

דרוש צו אופטרופוסות

על פי הבקשה, "ברור שהמבקשת מהווה אימם של הקטינים לכל דבר ועניין. היא היחידה המטפלת בפועל בקטינים מאז לידתם והיחידה המסוגלת לטפל בהם והיחידה המתאימה להיות אפוטרופסית לקטינים. עוד ברור כי טובת הקטינים היא שהמבקשת תשמש כאפוטרופסית שלהם, כאשר אף מבחינתם היא מהווה אימם לכל דבר ועניין. יתר על כן, ישנה חשיבות רבה למתן צו האפוטרופסות על מנת לאפשר למבקשת לייצג את הקטינים מול כל רשות שהיא, לרבות מוסדות חינוכיים, רפואיים, וכדומה".

לבקשה צורפו תצהיר של המבקשת, תעודות הלידה של הקטינים בהם מופיע שמה של המבקשת כאם ופסקי הדין שניתנו בבית המשפט במדינת קליפורניה, ארצות הברית.

בחודש מרץ השנה, הגישה המבקשת בקשה למינויה כאפוטרופסית זמנית לקטינים, עד להכרעה בתובענה "על מנת לאפשר למבקשת להעניק לקטינים טיפול נאות, ולמנוע כל תקלה ביחס לטיפול בקטינים, כגון צורך במתן הסכמה לטיפול רפואי דחוף וקבלת החלטות רפואיות דחופות במקרה הצורך, כל זאת ודאי בימים אלו ו/או כל צורך אחר שעלול להתעורר".

רק בענייני חינוך ובריאות?

בעקבות הבקשה בא כוח היועמ"ש הגיש את תשובתו לבית המשפט וכבר בפתיח לתשובה נכתב כי "מאחר שהמבקשת היא לדבריה הדמות היחידה אשר מגדלת את הקטינים מרגע לידתם, ולאחר שהילדים באו לעולם במסגרת הליכים שהיא נקטה בחו"ל, דומה כי הסעד של מתן צו אפוטרופסות בו היא מעוניינת, אינו מתאים בנסיבות העניין, לא מהפן המשפטי, לא מהפן המעשי ובראיית טובת הקטינים". המשיב המשיך וטען כי אם המבקשת סבורה כי עומדת לה עילה מתאימה לכך, עליה לפעול בהקדם לעיגון משפטי של יחסי הורה-ילד בינה לבין הקטינים, שכן צו האפוטרופסות המבוקש "אינו מהווה כלי משפטי ממצה ומתאים לטווח הארוך".

השופטת, שהחליטה לקבל שלא לקבל את עמדת היועמ"ש למנות את האישה רק כאפוטרופסית זמנית לענייני חינוך ובריאות, ציינה כי יש לפעול להסדרת ההורות וכי מינוי אפוטרופוס לקטינים אינו סעד ממצה ויש להסדיר לטובת הקטינים את נושא ההורות אולם בינתיים אין להגביל גם את המבקשת.

מענה לצרכי הילדים

"מטבע הדברים", כתבה, "גידול שני קטינים בני כ- 5 וכ-10 שנים כרוך במתן מענה לצרכים שונים ובהסדרת שלל נושאים אשר לא את כולם ניתן לצפות מראש ולא כולם נכנסים תחת הגדרת 'ענייני חינוך ובריאות'. כך למשל, קביעת מקום מגורים ככל שהמבקשת תחפוץ לשנות את מקום מגוריה עם הקטינים, נסיעה לטיול, מתן אישור יציאה לטיול מטעם בית הספר או תנועת הנוער ועוד. עמדת המשיב לפיה ככל שיתעורר צורך דחוף נוסף שאינו בגדר ענייני חינוך ובריאות, תוכל המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, אינה הולמת את טובת הקטינים".

השופטת הוסיפה: "בעמדה זו יש בה כדי להעמיס שלא לצורך גם על בית המשפט אשר עשוי למצוא עצמו נדרש לבקשות שונות וגם על המבקשת וכפועל יוצא לפגוע בקטינים. לא זו אף זו, ברי כי פניה לבית המשפט, אף אם היא בעניין דחוף, כרוכה בהמתנה להכרעה והדבר עלול להביא לפגיעה בקטינים. זאת ועוד, גישה כזו עלולה ליצור מצב בו המבקשת תימנע מלנקוט בפעולה מסוימת שהיא לטובת הקטינים משום שהדבר כרוך בפנייה נוספת לבית המשפט".

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת ענת הלר-כריש

__________________________________________________________

עו”ד אליאב ביטון

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות