המונח "ידועים בציבור" אינו סטטוס אלא מצב משפטי המקנה זכויות על פי דין

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ידועים בציבור

 
על סמך מה ניתן לקבוע כי בני זוג הם ידועים בציבור?
הלכה היא כי על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור נדרשת הוכחת שני יסודות מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
היסוד הראשון של “חיי משפחה” מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המעידים שהשניים קשרו את גורלם זה בזו. אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום “חיי משפחה” הוא תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הם אחת המוטיבציות של בני זוג לקיים קשר נישואין פורמלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה. לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים תואמת מערכת יחסים של זוג נשוי, כלומר קביעות הקשר ומיסודו ותקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה כי הצדדים בחרו לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות.
היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף שלא מבוסס על צורך אישי של נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים. גם בבחינת קיומו של ‘משק בית משותף’ יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על ידי בני זוג נשואים כגון מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיו”ב.
המבחנים האמורים הם מבחנים עובדתיים ולכן השאלה אם פלונית הינה ידועתו בציבור של אלמוני היא שאלה שבעובדה.
נטל ההוכחה
באשר לשאלת נטל ההוכחה לקיומם של יחסי “ידועים בציבור”, נקבע בפסיקה כי בשלב הראשוני נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד של “ידוע בציבור”.

המונח "ידועים בציבור" אינו סטטוס אלא מצב משפטי המקנה זכויות על פי דין
ידועים בציבור

האם מגורים יחד של בני זוג הופכים אותם לידועים בציבור?
העובדה שבני זוג מקיימים חיי צוותא בלי למסד את הקשר שביניהם באקט פורמאלי של נישואין (ובייחוד כשהם נוהגים כך מתוך בחירה ולא בשל היותם מנועים מלהינשא) אינה חסרת משמעות. לעתים עשויה עובדה זו להעיד על ארעיות הקשר שבין בני-הזוג או על היותו קשר בלתי מחייב, ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים. ולכן, יש להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני-הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני-הזוג לניתוק הקשר מאידך-גיסא.
ובמילים אחרות: לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו. הסיבה לכך נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור.
בפסיקה הייתה התייחסות לניהול חיי משפחה גם כאשר המגורים של בני הזג לא התקיימו תחת אותה קורת גג  ונקבע שאין מדובר בתנאי הכרחי לקיום חיי משפחה משותפים זאת משום שלדיבור חיי משפחה ומשק בית משותף פנים רבות וזאת בהתאם להרגלי חייהם של בני הזוג, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכיוצא באלה ויש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה.
יש לציין  שבהתאם לנסיבותיו של אותו פסק דין היה מדובר בבני זוג שרכשו דירות סמוכות אחת לשנייה. אף שלא התגוררו יחד בית המשפט ראה  בשתי הדירות דירה אחת מורחבת וזאת נוכח סדר יומם המשותף של בני הזוג: לכל אחד היה מפתח של דירת הצד שכנגד; כל אחד נכנס אל הדירה האחרת כרצונו; בני הזוג לנו ביחד בשעות הצהריים. הם שהו ביחד רוב שעות היממה אף שכל אחד פרש בלילה לישון בדירתו שלו. לאור הנסיבות הללו נקבע כי מדובר בחיי  משפחה ובניהול משק בית משותף.
כיצד ניתן להוכיח כוונת שיתוף?
ההלכה הפסוקה מורה שהוכחת כוונת שיתוף היא שאלה שבעובדה הנבחנית בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.
בין הפרמטרים המסייעים לבית המשפט בבחינת כוונת שיתוף ניתן למנות את משך הקשר ואורך תקופת החיים המשותפים; האם זהו הקשר זוגי ראשון של הצדדים; דפוסי העבודה של הצדדים וקיומה של תלות כלכלית; ילדים משותפים או היעדרם; מידת השיתוף בהשגת מקורות הפרנסה וההכנסה, כגון ניהול עסק משותף, מיזם משותף וכד’; מקורות המימון של הנכסים שבמחלוקת, עיתוי רכישתם ומהותם וכיו”ב אינדיקציות נוספות בהתאם לנסיבות.
כמו כן, על יחסיהם של בני הזוג הידועים בציבור חולש עקרון תום הלב. התנהגותם זה כלפי זה צריכה להיעשות ביושר ובהגינות ובמסגרת זו יש לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, הוגנות, שוויון, צדק ועוד.
מזונות ידוע/ה בציבור:
ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות של תביעת מזונות של בן זוג “ידוע בציבור” את משנהו בהתאם לקונסטרוקציה חוזית המושתת על הסכם מפורש או הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה על פי נסיבות העניין אשר חולש עקרון תום הלב ושיקולי יושר, הגינות וצדק.
מזונות “ידועים בציבור” הינם מזונות שיקומיים אשר תכליתם לאפשר לבן הזוג הידוע בציבור ואשר פיתח תלות כלכלית במשנהו תקופת הסתגלות לאחר הפירוד.
במקרים (הלא רבים, יש לציין) שבהם נפסקו בפועל מזונות לידועים בציבור, הוגבל בדרך כלל משך המזונות על ידי בתי המשפט לתקופה קצרה יחסית.
הפרמטרים המופיעים בפסיקה לעניין מזונות משקמים: דפוס היחסים בפועל; משך היחסים; האם נוצרה תלות כלכלית בתקופת היחסים; קיומם של ילדים משותפים; הפסדים או רווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני הזוג עקב הקשר; אופן חלוקת הרכוש המשותף ככל שחולק; גילו של התובע/ת ופוטנציאל ההשתכרות לרבות השתכרות בפועל;
המונח "ידועים בציבור" אינו סטטוס אלא מצב משפטי המקנה זכויות על פי דין
ידועים בציבור

זכות ירושה- האם לידועים בציבור זכות לרשת זה את זו?
סעיף 55 לחוק הירושה התשכ”ה-1965 מעגן את המעמד המשפטי של הידועים בציבור לעניין ירושה וזו לשונו:
“איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש”.
סעיף זה קובע תנאי סף להכרה בזכות הירושה של הידועים בציבור. אם עומד בן הזוג בדרישות הסעיף, יתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן זוג לכל דבר ועניין.
התנאים שאליהם מתייחס הסעיף נוגעים לחיי משפחה וניהול משק בית משותף כנהוג אצל זוג נשוי. הפרשנות שנתנה הפסיקה לעניין חיי משפחה איננה  מסתיימת  בקשר אינטימי בלבד ומשק בית משותף כתנאים אובייקטיביים אלא היא מוסיפה  תנאים סובייקטיביים של כוונה לקיים מערכת יחסים אישיים כיאה לזוג נשוי.
זכרו, כי אתם עשויים להפוך למוגדרים כידועים בציבור גם אם לא התכוונתם למסד את הקשר תחת כותרות מחייבות, ולכן אם אינכם מעוניינים שתחול הלכת השיתוף, מומלץ מאוד לערוך הסכם לחיים משותפים כדי לעגן את הזכויות שלכם ולהגן על הרכוש שלכם. הסכם שכזה ימנע התדיינויות משפטיות ארוכות, מתישות ויקרות בעתיד ויתרום למערכת היחסים שלכם תחושת שלווה וביטחון כלכלי.
 
המונח "ידועים בציבור" אינו סטטוס אלא מצב משפטי המקנה זכויות על פי דין
דבי זהבית עורכת דין

עו”ד זהבית דבי עוסקת בתחום דיני משפחה

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות