דיור בר-השגה במתחם שדה דב?

בעל קרקע במתחם טען בביהמ”ש שאין לאפשר למדינה להקצות אלפי יחידות דירות בהישג יד להשכרה, אולם נקבע כי אכן יופקע שטח לטובת העניין
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שדה דב, צילום: פלאש 90

שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, יעל בלכר, דחתה בקשה של בעלי קרקע בתכנית שדה דב, שלא לאפשר למדינה להקצות אלפי יחידות דיור בהישג יד להשכרה בתכנית. השופטת שלא קיבלה את טענת העותרים, שיש להפקיע את הקרקע לשם הקצעת יחידות הדיור להשכרה וחייבה אותם ב-60 אלף שקלים הוצאות.

העתירה הוגשה, כנגד החלטת הוועדה המחוזית, לדחות את התנגדות העותרים לתכנית שדה דב, בקשר עם הוראותיה לאיחוד וחלוקה וכנגד החלטת הותמ”ל, שדחתה אף היא את התנגדותם באותו עניין ואישרה את התכנית המפורטת תמ”ל 3001 – שכונת אשכול, שהוכנה מכוחה של תכנית שדה דב ובהתאם להוראותיה.

במוקד העתירה 2,400 יחידות דיור, לדיור בהישג יד להשכרה כמטרה ציבורית, שהוקצו לעיריית תל אביב בתכנית שדה דב, כהפרשה לצרכי ציבור במסגרת איחוד וחלוקה. דיור בהישג יד כאמור הוגדר כמטרה ציבורית על פי חוק התכנון והבניה, מכוח הכרזת השר שלוותה בהתקנת תקנות התכנון והבניה ויחידות דיור אלה יירשמו ע”ש העירייה, יוקמו ויתופעלו באחריותה כדירות להשכרה לציבור הזכאים בשכירות מופחתת בתנאי התקנות.

הפרשת שטח לצרכי הציבור?

השאלה העיקרית שהתעוררה היא אם ניתן להקצות לעירייה מקרקעין למטרת דיור בהישג יד להשכרה שהוכר כמטרה ציבורית, בדרך של הפרשה לצרכי ציבור בתכנית איחוד וחלוקה כפי שנעשה, או כטענת העותרים, ניתן לעשות כן באמצעות הפקעה בלבד.

השופטת בלכר שדחתה את טענת העותרים, כי המדינה צריכה להפקיע את הקרקע לטובת העניין, דחתה גם את הצעתם כי ניתן להפריש קרקע לצרכי ציבור באמצעות איחוד וחלוקה גם מרשימת הייעודים הכוללת גנים, שטחי נופש וספורט וכן בניני חינוך, תרבות, דת ובריאות.

“ברשימת היעודים מצויים גם ייעודים שעשויים להיות בעלי שווי משמעותי או כאלה שגם השוק הפרטי יודע ליתן להם מענה”, כתבה השופטת, “כגון: מרפאות, גנים ובתי ספר וקאנטרי קלאב. עיון ברשימת הצרכים הציבוריים שלשיטת העותרים לא ניתן להפריש בגינם קרקע לצרכי ציבור באמצעות איחוד וחלוקה – מעלה, כי היא כוללת שימושים בעלי שווי כלכלי נמוך על פניו או כאלה שאין להם חלופה פרטית מעשית, כגון: מקלטים ומחסה ציבור, תחנות משטרה ותחנות כיבוי אש, מתקני ביוב, שמורת טבע”.

יעד ציבורי עם שווי כלכלי

לדברי השופטת, על פניו, “אין יסוד לעיגון טענת העותרים באבחנה שבין שני הסעיפים. ייבוא האבחנה, שעניינה כאמור, בשאלת הפיצוי בלבד, לשדה הסמכות (להפריש מקרקעין לצרכי ציבור בתכנית איחוד וחלוקה) והניסיון לבסס עליה את תורת העותרים – נדון, אפוא, לכישלון גם בהיבט זה”.

“אני דוחה”, נכתב עוד, “גם את הטענה כאילו מדובר במגמה לא רצויה או שקם חשש מ’מדרון חלקלק’, באופן שיאפשר הקצאות לצרכי ציבור לרוב וללא פיצוי, כשמדובר בייעוד ציבורי בעל שווי כלכלי. ראשית, כאמור, ההחלטה אם להפקיע או ליטול מקרקעין לצורך ציבורי במסגרת איחוד וחלוקה מסורה לרשויות התכנון והשיקול של חסכון בכספי ציבור בבחירת הדרך של נטילה באמצעות איחוד וחלוקה, הוא לגיטימי. שנית, כפי שנקבע בעניין בראון אין מדובר כלל בהפקעה ללא פיצוי. התקבל-גם-התקבל פיצוי בדמות הזכויות שניתנו למקרקעין שהתקבלו בידי העותרים (ואחרים) במצב היוצא. וכאמור, ככל שלא התקבל פיצוי מלא כדין, פתוחה הדרך בפני העותרים להגיש תביעה מתאימה לפיצוי”.

_________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת יעל בלכר

_________________________________________________________

עו”ד אופיר פרל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות