האם מתווכת הנדל”ן זכאית לעמלה?

בתביעה תקדימית דרשה סוכנת נכסים, באמצעות עו”ד אלמגור חכמון, דמי תיווך עבור עסקה שנחתמה בסופו של דבר על ידי מתווכת אחרת. האם ביהמ”ש קיבל את עמדתה?
דניאל בן חמו |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

בתביעה תקדימית, אמנם לא מחייבת אך מרעננת וחדשנית שהוגשה ע”י עו”ד אלמוג חכמון, מתווכת דרשה 2% דמי תיווך עבור עסקת מכר שנחתמה שנה וחצי מאוחר יותר, ובמחיר נמוך יותר (פחות 3 מיליון שקלים) ובאמצעות מתווכת אחרת. כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל מבית משפט השלום בפתח תקווה, קיבל את רוב הטענות אותן הגישה התובעת באמצעות ב”כ עו”ד אלמוג חכמון, אולם הפחית משכרה לאור “אשם תורם” מצידה.

בית המשפט דחה את שלל טענות הנתבע באמצעות ב”כ הנתבעים עו”ד יעקב גרסון שטען כי התובעת אינה זכאית לדמי תיווך מכמה טעמים: הסכם התיווך שעליו חתמה הנתבעת אינו תקף, מאחר שנחתם כשהוא ריק, והנתבעים חיפשו אך ורק נכס להשכרה, ולא לרכישה.

פרטים חסרים

כמו כן, גם לאחר שמולא ההסכם בדיעבד, לא נכתב בו מספר תעודת הזהות של הנתבעת. מכל מקום, ההסכם עשוי לחייב את הנתבע בלבד, שכן הנתבעת חתמה עליו כשלוחתו. בנוסף, טען כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בקשירת העסקה, והנתבעים לא מנעו ממנה מלהיות הגורם היעיל. פנייתם למתווכת הנוספת נעשתה בתום לב, על מנת שתאתר עבורם נכס לשכירות ברעננה, והיא זו שהציעה להם מיוזמתה את הנכס מושא התביעה, מבלי שאמרה להם שהמוכר מעוניין במכירה בלבד.

לבסוף, בית המשפט קיבל את התביעה למרות שביתו של הנתבע רוכש הנכס, חתמה על טופס שירותי התיווך, ולמרות שהטופס נחתם בשפה העברית (למרות שהנתבע הוא תושב חוץ), ולמרות שהטופס לא מולא כהלכה, ולמרות שמחיר הקנייה היה נמוך ב-3 מיליון שקלים מהמחיר המקורי ולמרות שמתווכת אחרת ייצגה את הנתבע בסופה של עסקה, ולמרות שחלפה שנה וחצי ממועד חתימת הטופס למועד רכישת הנכס.

מקרה תקדימי

למרות כל אלה, קבע בית המשפט כי במקרה תקדימי זה, כי התובעת תיחשב לגורם יעיל בעסקה. כאמור השופט ריפא את הכשלים שבטופס וקבע כי הטופס עומד בדרישות חוק המתווכים, ולמרות הריחוק מבחינת הזמן (בין מועד החתימה למועד רכישת הנכס – תקופה של שנה וחצי), קבע כי עדיין התובעת זכאית לשכרה, אולם הוא הפחית מגובה השכר.

בית המשפט קבע: “אילו הייתה הנתבעת מעמידה את הנתבע במפורש על דרישתה לדמי תיווך אם ירכוש את הנכס מושא התביעה, אפשר בהחלט כי הסוגיה הייתה נפתרת ללא צורך בהליך משפטי, באמצעות מו”מ בין הצדדים או מו”מ משולש או מרובע במעורבות המוכר והמתווכת הנוספת, שבו הצדדים היו מסכימים להסדיר את סוגיית דמי התיווך. כך שמחד גיסא לא תסוכל העסקה בשל הצורך להוסיף דמי תיווך ומאידך גיסא תשולם תמורה מסוימת גם לתובעת”.

קרי, ככל והתובעת היתה מעדכנת את הנתבע כי היא עומדת על שכרה טרם חתימה על הסכם המכר ולא היתה יושבת בחיבוק ידיים מהצד (ככל הנראה היתה מספיקה הודעת ווטסאפ אחת בה היא מבקשת את מלוא שכרה מהנתבע טרם החתימה), ככל הנראה היתה זכאית למלוא שכרה, למרות כל הכשלים ולמרות נוכחותה של מתווכת נוספת.

אשם תורם

בסיכומו של דבר השופט לוקשינסקי-גל קיבל את התביעה כנגד נתבע מספר 1 – אביה של הנתבעת, ודחה את התביעה כנגד נתבעת מספר 2 – בתו של קונה הנכס.

כאמור בית המשפט קיבל את הטענות של התובעת כי בהתאם להסכם התיווך, דמי התיווך בגין מכירת הנכס עומדים על סך של 2% בתוספת מע”מ כדין וכן חרף חלוף הזמן והפערים בין העסקאות, התובעת שימשה “גורם יעיל” להתקשרות הצדדים בעסקה, בהתאם למובנו של המושג בחוק המתווכים. אולם הגם שהתובעת שימשה “גורם יעיל” מתקיימות נסיבות המצדיקות הפחתת דמי התיווך הנקובים בהסכם. “לאחר כישלון המו”מ הראשון, התובעת לא ביצעה ניסיונות נוספים לחידושו, עד אשר פנה אליה הנתבע מיוזמתו כשנה וחודשיים לאחר מכן. חידוש המו”מ נעשה במעורבותה של “גורם יעיל” נוסף, המתווכת הנוספת שבכישוריה הביאה את הצדדים למפגש חרף הפערים ההתחלתיים ביניהם”, כתב השופט.

בסופו של יום המתווכת קיבלה סכום בגובה 75 אלף שקלים – לא מעט ביחס להמלצת עורכי דין אחרים שסברו שאין שום סיכוי לתיק.

על מנת להימנע ממקרים כאלה בעתיד, מספיק היה כי מתווכים היו שולחים הודעה על דרישת שכרם טרם חתימת ההסכם, גם אם מעורב מתווך נוסף בעסקה.

_______________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות