האם מותר להציב ארון בחדר מדרגות?

דיירת בבניין משותף בראשל”צ תבעה את השכנים המתגוררים מולה משום שהציבו לטענתה מכשול מסוכן בשטח השייך לכולם – מה קבע המפקח על המקרקעין?
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
חדר מדרגות, צילום: אביר סולטן, פלאש 90

חדרי מדרגות בעיקר בבניינים ישנים, הפכו להיות מחסן עבור בעלי דירות. באחרונה, המפקח על המקרקעין ברחובות קבע לאחרונה כי הצבת ארון בחדר המדרגות המשותף של כל דיירי הבניין, אסור, זאת מאחר והשימוש בשטח המשותף כתחליף למחסן אינו סביר והורה לשכן שנתבע על כך להסיר את הארון בתוך שבוע.

במקרה המדובר, דיירת בבניין בראשון לציון תבעה את השכנים המתגוררים מולה, בטענה שהציבו בחדר המדרגות, מול ביתה, ארון. לטענתה, הדבר מהווה פתח לשימוש אסור ברכוש המשותף ומהווה מכשול וסכנה לכל דיירי הבניין. התובעת הדגישה, כי בהצבת הארון הנתבעים בוחרים לספח לרכוש הפרטי חלק מהרכוש המשותף, ללא הסכמת הדיירים. מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר בסכסוך אישי עם התובעת וכי מדובר בשימוש סביר ברכוש המשותף.

המפקח הגיע לזירת הסכסוך

המפקח על מקרקעין ברחובות, אורי שלומאי, אשר דן בתביעה, הגיע לסיור בבניין לראות את הארון ואופן הצבתו ברכוש המשותף. לאחר הסיור, קבע המפקח כי אכן מדובר בארון חריג בגודלו, שחולש על כל השטח הפינתי מול דירת הנתבעים. בנוסף, מוצבת לידו גם עגלת סופר ושניהם חוסמים את המעבר הימני לכניסה לדירה. לטענת המפקח, הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה כי הצבת הארון ברכוש המשותף מהווה שימוש סביר ועצם השימוש בשטח המשותף כתחליף למחסן הוא לכשעצמו מהווה שימוש לא סביר ברכוש המשותף.

לסיכום, המפקח על מקרקעין קבע כי מטרת הצבת הארון הינה אפסון נוח וזמין על חשבון הרכוש המשותף, ועל כן מדובר בשימוש שאינו סביר. המפקח קיבל את התביעה והורה לנתבעים להסיר את הארון תוך שבעה ימים.

ניצלה מכתב אישום בזכות ספרה

השבוע ביטל שופט בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה, עמית שלמה איזקסון, כתב האישום בעבירות תכנון ובנייה, נגד תושבת הרצליה, מאחר והעירייה טעתה בספרה אחת בכתובתה של הנאשמת ולא גבתה ממנה גרסה טרם הגשת האישום. השופט לא קיבל את גרסת העירייה לפיה כולם ברחוב מכירים אחד את השני אז בטוח העבירו לה את המכתב.

על פי כתב האישום, שייחס לנאשמת עבירה של אי קיום צו בית משפט, על פי חוק התכנון והבניה, היא הורשעה בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובית המשפט ציווה בפסק דינו על הריסת הבניה נשוא כתב האישום. לאחר מכן ערך מפקח בניה מטעם אגף ההנדסה בעיריית הרצליה ביקורת במקרקעין ומצא כי המבנים לא נהרסו ובכך לא קיימה הנאשמת את הצו.

הסנגור הגיש בקשה להורות על ביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק שהתבססה על העובדה שהנאשמת לא הוזמנה לחקירה. התביעה טענה כי נשלח לביתה של הנאשמת מכתב המזמן אותה לחקירה ובתגובה לכך ציין הסנגור כי מדובר היה בכתובת לא נכונה – במקום לבית מספר 104 המכתב נשלח לבית מספר 105.

“אל לנו כחברה לקבל פגם שכזה מצד המאשימה”, כתב השופט בהחלטתו לבטל את האישום, “שכן לא יעלה על הדעת כי המאשימה תשלח מכתב זימון לחקירה ולמסירת גרסה באופן בו נשלח, לכתובת לא נכונה וזאת מתוך אמונה בלבד כי המכתב ימצא דרכו באורח פלא לכתובת הנכונה. מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ויש בו משום פגיעה בלתי מבוטלת בהגינות ההליך. פגם זה לדידי, לא ניתן לריפוי בשלב זה של ההליך, שהרי חקירת נאשם לאחר הגשת כתב אישום, אינה מעשה של יום יום, היא מחייבת אישור פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעה לפי העניין ושמורה היא למקרים חריגים בלבד, ובוודאי שלא למקרים בהם מדובר בניסיון לתקן מחדל מצד המאשימה”.

______________________________________________________________

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות