מרבית התלונות על מייצגי המדינה בערכאות – מוצדקות

האזרח שהגיע להתלונן במשטרה ומצא עצמו נאשם בתקיפת שוטרים, קצין המשטרה שאיים לאזוק את עורך הדין שייצג מולו באולם ביהמ”ש – דוח הנציב דוד רוזן לשנת 2020
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הגיש את הדוח השנתי של הנציבות לשנת 2020 לשר המשפטים, גדעון סער, וליועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, כאשר במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות (כ-75 פניות בממוצע בחודש). הטיפול ב-841 פניות, שהן כ-94% מהפניות שהוגשו, הסתיים כבר במהלך שנת 2020.

על פי הדוח, 136 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2020 נמצאו מוצדקות, ומהוות כ-25% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה בשנה זו. 62 מתוך תלונות אלו (כ-46%) לוו בהמלצות אופרטיביות בצידן. לשם ההשוואה, בשנת 2019 נמצאו מוצדקות 96 תלונות, שהיוו כ-23% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-32 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.

תלונות מוצדקות

93 מאותן תלונות מוצדקות כ- 68%, התייחסו לפרקליטות, 23 תלונות, שהן כ-17%, התייחסו למשטרה, ובכלל זה – התביעה המשטרתית ויחידת ההסדר המותנה, 13 תלונות, כ-10% מהתלונות המוצדקות התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, 6 תלונות שהן כ-4%, התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הנציבות נתנה המלצותיה בתחומים שונים, ובכללם שמירה על זכויות חשודים ונאשמים, הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם כחוקרים וטועני מעצרים עד לסיום הבירור בעניינם, הקלה במגבלות העיון בחומר חקירה, שימוש מדוד ומושכל בהגשת חומר חסוי לבית המשפט, פרסום ההנחיות לפיהן פועלות רשויות האכיפה, קביעת דפוסי עבודה בין המשטרה לפרקליטות, שמירה על זכויות מתלוננים ונפגעי עבירה, פתיחת חקירה בתיקים שנגנזו, מניעת ניגוד עניינים ומניעת סחבת והימשכות הליכים.

כן נדרש הנציב ליתן מספר המלצות פרטניות, במקרים בהם התנהלותם של מייצגי מדינה בערכאות עלתה כדי פגם חמור ומהותי, אשר דרש נקיטת צעדים בעניינם.

חלק נכבד מהמלצות הנציב יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים, ובכלל זה הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם כחוקרים וטועני מעצרים – לאחר שהתברר כי שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה המשיך לשמש בתפקידו כשוטר, על אף ההליכים שנוהלו נגדו, קבע הנציב כי היה ראוי ונכון להרחיק את השוטר מתפקידו הרגיש בבית המשפט, ובד בבד להרחיקו מתפקיד חוקר במשטרת ישראל, ולו עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו.

ניצול הכוח

עוד ציין הנציב בהחלטתו, כי לחשיבות בחינת המשך פעילותם של שוטרים שסרחו, נדרש לא אחת במסגרת החלטותיו הקודמות, במסגרתן המליץ לשקול הוצאת הנחייה מערכתית לפיה שוטר אשר סרח, לכאורה, במעשים כנגד אזרח, תישקל הרחקתו מתפקיד הכרוך במגע עם אזרחים ו/או צעדים פיקודיים דומים. ברם, נראה כי הנתיב שנסלל בעבר ממשיך לעמוד בעינו חרף המלצה זו על כלל תכליתה ועיגון מעמדו הערכי של שוטר במשטרת ישראל המובנה בבסיסה.

בעקבות החלטה זו הודיעה מחלקת המשמעת במשטרה כי השוטר לא ישמש עוד כטוען מעצרים ועם הגשת כתב אישום על ידי מח”ש הוצא השוטר לחופשה כפויה ובמקביל זומן לשימוע לשקילת המשך שירותו במשטרה.

בעקבות החלטת הנציב כי אי עדכונו של חשוד בדבר סגירת תיק נגדו, על ידי הגוף שקיבל את ההחלטה, סמוך למועד קבלתה, מנוגדת להנחיות פרקליט מדינה אשר תוקנו בעקבות המלצות הנציב בעבר, הודיע ראש חטיבת התביעות במשטרה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה הונחו לעמוד בחובתם לשליחת מכתבי היידוע לחשודים בדבר סגירת התיק בעניינם, לא יאוחר משבועיים ימים מיום קבלת החלטת הסגירה.

בא להתלונן ונעצר

כמו כן ננקטו צעדים פיקודיים כנגד קצין משטרה, לאחר שבירור תלונה העלה כי תובע משטרתי עשה בכוחו כקצין משטרה על מנת “להשקיט” או “ליישר” את עורך הדין שהופיע מולו בבית המשפט, בדיבור שאינו משתמע לשני פנים, תוך שנטל אזיקים בידיו על מנת להמחיש ולחדד הדברים. הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות פסולה ואסורה בתכלית, והמליץ על נקיטת צעדים בעניינו, ובעקבות כך הודיע המשנה ליועמ”ש המשטרה כי נוכח ממצאי ההחלטה הועברה המלצה להעמיד את התובע לדין משמעתי, ובהמשך נמסר כי ננקטו צעדים בעניינו.

תלונה אחרת אשר ברר הנציב העלתה, כי אזרח שהתייצב והתלונן בתחנת משטרה על תקיפתו על ידי שוטר, מצא עצמו מובא לחדר חקירות ומואשם בתקיפתו של אותו שוטר, חלף הפנייתו למח”ש, כנדרש וכפי שצריך על פי חוק. הנציב בהחלטתו שב וציין הדעה הרווחת, כי כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על ידי אותו שוטר, וציין כי העובדה שהשוטרים בתחנת המשטרה, חלף הפניית המתלונן למח”ש, פתחו נגדו בחקירה – משמשת כלי ניגוח בידי המלעיזים וחורשי הרעה נגד המשטרה, המגנה, כביכול, על חוטאים מקרבה, דהיינו, שוטרים התוקפים אזרחים ללא סיבה.

הנציב רוזן גם טיפל בהסדרת זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיק חקירה, כאשר בירור תלונה העלה, כי נושא זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה נגדם ובעררים על ההחלטות בבקשות אלה, נעדר כיום הסדרה ראויה. הנציב ציין, כי לעילת סגירת תיק נגד חשוד עלולות להיות השלכות דרמטיות ולהשפיע על שמו הטוב, פרנסתו, והמשך חייו כאזרח, והמליץ על הצעדים הראויים להינקט על מנת להביא לעיגון לוחות זמנים לטיפול בבקשות ובעררים מטעם חשודים בנושא האמור. פרקליטות המדינה הודיעה על קבלת ההמלצה ועל נקיטת צעדים ליישומה.

________________________________________________________

עו”ד בן מעוז

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות