הבעל התגלה כהומוסקסואל – האם עליו לפצות את אשתו?

שופטי העליון קבעו כי מבחינה משפטית אין חובה לגלות לבני זוג נטייה מינית, אמונה או מחויבות דתית ועל כן דחו את תביעת האישה שדרשה פיצוי של 5 מיליון שקלים
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה evanto

הרכב שופטי בית משפט העליון, יעל וילנר, בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג, החליטו פה אחד כי מטעמים של מדיניות משפטית אין להכיר בקיומה של חובת גילוי משפטית בין בני זוג לגבי נטייה מינית או אמונה ומחויבות דתית, ומשכך דין התביעה שהגישו המשיבות נגד המבקש להיות מסולקת על הסף. "הכרה בחובתו המשפטית של אדם לשתף את בן זוגו האחר בכל אלה, דקדוק משפטי וחקירה ליטיגטורית בהם, עלולים לפגוע קשות בפרטיות של האדם ביחס להיבטים האישיים והאינטימיים ביותר הקשורים למרחבו הפרטי ולעולמו שלו", נכתב בפסק הדין.

המבקש והמשיבה היו נשואים במשך עשר שנים, ובמהלך נישואיהם נולדו להם שלוש בנות. לפני חמש שנים, התגרשו בני הזוג. המשיבה ואמה הגישו תביעה נגד המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ובה עתרו לפיצוי כספי בסך של חמישה מיליון שקלים בגין נזקים נפשיים וכלכליים שנגרמו להן, ובפרט לאשת, לטענתן, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על-ידי האיש טרם הנישואין ובמהלכם.

"חיים כפולים"

המשיבות טענו בתביעתן כי האיש הוא הומוסקסואל אשר חי "חיים כפולים", כאשר מצד אחד – הציג עצמו בפניהן כאדם דתי והטרוסקסואל, ומצד שני – ניהל אורח חיים חילוני והומוסקסואלי. בית המשפט לענייני משפחה סילק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה. המשיבות ערערו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל את ערעורן והורה על השבת התיק לבית המשפט לענייני משפחה על-מנת שיברר את התביעה לגופה.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש רשות ערעור, והשופטת וילנר, קבעה כי יש ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

"ככלל" כתבה השופטת וילנר בפסק הדין, "נקבע כי המשפט והכלים המשפטיים אינם המסגרת המתאימה לריפוי כאבי לב כתוצאה ממערכות יחסים בין בני זוג והם לא נועדו למשטר את נטיות הלב. טענות כלפי בן זוג שהסתיר את רגשותיו הכנים כלפי בן זוגו האחר; את מניעיו האמיתיים למיסוד הקשר בניהם; את עוצמת משיכתו המינית לבן זוגו ולאחרים או לאחרות; את מושאי תשוקתו; את הרהוריו וצפונות לבו – כל אלה אינן טענות שראוי להן להתברר ולהתלבן בבית המשפט. כך, התרופות המוסדרות במסגרת חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, אינן כוללות תרופות ללב שבור או לכאביו של מי שציפיותיו ממערכת היחסים הקרובה והמשמעותית לו ביותר לא התממשו".

לא לפגוע בפרטיות

על פי השופטת וילנר ועל רקע האמור, נקבע כי "אך מטעמי מדיניות משפטית, אין מקום להכרה בחובתו המשפטית של אדם לגלות לבן זוגו האחר, טרם הנישואין, את נטיותיו או העדפותיו המיניות. ודוק, אין בכך כדי לשלול הכרה בחובתו המוסרית-ערכית של האדם לגילוי כאמור".

עוד צוין כי, הנטייה המינית של האדם, היותו הומוסקסואל, הטרוסקסואל או ביסקסואל – אם הוא נמשך מינית לגברים או לנשים, אם הוא מעורב רגשית עם גברים או עם נשים, אם הוא מעוניין לחלוק את חייו הזוגיים עם גברים או נשים, כל אלה ועוד, הן שאלות הנוגעות, בעיקרו של דבר, לתחושותיו ולרגשותיו האישיים והפרטיים ביותר של האדם, לעצמיותו ולזהותו הפנימית. "הכרה בחובתו המשפטית של אדם לשתף את בן זוגו האחר בכל אלה, דקדוק משפטי וחקירה ליטיגטורית בהם, עלולים לפגוע קשות בפרטיות של האדם ביחס להיבטים האישיים והאינטימיים ביותר הקשורים למרחבו הפרטי ולעולמו שלו".

בתוך מגירות הנפש

בהקשר זה הודגש כי על מנת לברר לעומקן את הנסיבות של כל מקרה ומקרה, בית המשפט "יידרש להיכנס אל תוך מגירות הנפש של בעל הדין ולחדור אל נימי הנימים האינטימיים והרגישים ביותר של צפונותיו, לעיתים כאלה שאינם נהירים לו עצמו. מדיניות משפטית ראויה תבקש, אפוא, להימנע מפגיעה כה קשה בפרטיות ובאוטונומיה של האדם".

השופטת וילנר ציינה עוד כי דיון בתביעות מהסוג האמור עלול להביא להצפת בתי המשפט בגין אי-גילוי של עניינים רגשיים-ואינטימיים בין בני זוג, וכי תוצאה זו אינה רצויה אף משיקולים מעשיים ותועלתניים של מניעת השקעת משאבי מערכת המשפט לבירור רגשותיו והרהורי לבו של אדם ביחס לעצמו ולבן או לבת זוגו וכן אין להכיר אף בחובת גילוי משפטית בהקשר של אמונותיו ומחויבותו הדתית של בן הזוג, שכן, אף עניין זה נכלל בגדר ההיבטים האישיים, הרגשיים והפנימיים של בן הזוג.

לאור כל האמור, הוחלט לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהותיר על כנה את תוצאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שלפיה תביעת המשיבות מסולקת על הסף.

________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת יעל וילנר

________________________________________________________________

עו”ד הילה וינטרוב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות