האם אושפזה בכפייה – האב קיבל משמורת זמנית על הילדים

ביהמ”ש נעתר לבקשת האב ודחה את עמדת האם שהתנגדה כי בנה ילמד בבית ספר דתי: “טובת הילד לקבל חינוך במקום שתואם את ההשקפה הדתית שבביתו העיקרי”
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, הורה באופן זמני עד החלטה אחרת, לקבל תובענה של אב לשינוי משמורת על קטין, ממשמורת משותפת למשמורת בלעדית אליו. באשר לטענת האם כי היא לא מוכנה שהילד ילמד בבית ספר דתי ציין השופט שני כי: “טובתו בשלב הזה להירשם לבית ספר שהוא תואם את ההשקפה הדתית שבביתו העיקרי של הקטין”.

לפני מספר חודשים, הגיש האב תובענה, המבקשת לייחד לו את המשמורת הבלעדית בקטין, כבן תשע כמעט. בשל מצבה הנפשי של האם, היה הקטין במשמורת דה פאקטו של סבתו, משם התקדמו הצדדים למשמורת משותפת ואילו כיום טוען האב כי אפסו הסיכויים לקיים משמורת משותפת ומבקש הוא לקבל את הקטין למשמורתו. נימוקי התובענה הינם אשר לעובדת שהייתה של האם באשפוז כפוי עד לחודש אפריל השנה ולבית המשפט הוגש גם סרטון על חוסר שיתוף הפעולה של האם עם הגורמים הרפואיים וכניסתה למצב פסיכוטי עניין שלא הוכחש בכתב ההגנה.

סכנה לקטין?

האם גם נעצרה למשך יומיים ועל פי השופט שני לעת הזו, לא ניתן לראות בצדדים כמי שמסוגלים לקיים משמורת משותפת והעובדה שמעצרה של האם הוארך, משמורת משותפת המחייבת שיתוף פעולה איננה בין המצבים האפשריים לעת הזו.

“המגבלה על קשרי האם והקטין נמתחת במקום בו משקפת האם סיכון לקטין, בין רגשי ובין פיזי, ולא ממקום אחר. לעת הזו ולו כהשתקפות של המצב דה פאקטו בשטח, ניתן צו משמורת זמנית לאב עד למתן החלטה אחרת”, כתב השופט שני.

לגבי טענת האם שהאב מסגל לילדם אורח חיים דתי שזכותו של אדם לשנות את אורחות חייו ויכול הורה לחזור בשאלה או לחזור בתשובה ומדובר בזכות יסוד של אדם לכתוב את סיפור חייו כהבנתו.

לכבד את רצון האב

“צריך להבין”, כתב השופט שני, “שאדם אשר חזר בתשובה כפי האב, אי אפשר לומר לו שלא לקיים בבנו מצוות ‘והגדת’. בה במידה לא יכולתי לומר לאב שלא לשמור שבת, לאכול טרפה חלילה או לאסור על רעייתו להדליק נרות שבת. כשם שהורה דתי אינו יוכל לומר לגרושתו שחזרה בשאלה שלא לצפות בטלוויזיה בשבת או לקיים את אורחות חייה שלה בשבת עם הקטין, כך גם ההפך”.

עוד הוסיף: “מצויים אנו בחודש יולי, הקטין צריך למקום לימודים ורישום במקום לימודים וטובתו בשלב הזה להירשם לבית ספר שהוא תואם את ההשקפה הדתית שבביתו העיקרי של הקטין. בלתי סביר לחלוטין בעיניי לעת הזו לחייב את לימודי הקטין דווקא בבית ספר חילוני. אעיר הערה נוספת – בהינתן העובדה שהורה אחד חילוני והשני דתי, כל עוד נרשם הקטין לבית ספר שאינו פוגע בסיכויי לעתיד – לאמור, לומדים בבית הספר גם לימודי ליב”ה, אין שום פגם בהיות ילד מקבל חינוך בנוסף לחינוך שהוא יהודי”.

“לא לשלול דת רק באשר היא דת”

“בכלל”, כתב עוד, “השקפת עולם ולפיה כל חינוך חילוני הוא רע בעיני דתיים וחינוך דתי הוא רע בעיני חילוניים היא השקפת עולם פחות טובה. מבקשים אנו שלילד יהיו את מירב ההזדמנות לילך בעולם, אך אין אני מוכן לשלול דת רק באשר היא דת”.

בינתיים השופט שני, על מנת להחליט האם לאשר את תביעתו של האב, ביקש משירותי הרווחה העירוניים למסור תוך 90 ימים תסקיר לעניין המשמורת ולעניין זמני שהות רצויים.

_________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט ארז שני

__________________________________________________

עו"ד גלי דנילוב

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות