ואז השופטת אמרה לסנגור: “זה תיק פח”

מהדוח השנתי על תלונות השופטים עולה כי 1 מכל 9 תלונות נמצאה מוצדקת: מי השופט שביקש למחוא כפיים לעו”ד ולמה כינה אחר את איחוד האמירויות “מקלט לכל המושחתים”
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
300 שופטים בשלוש שנים. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2020, הוגש על ידי הנציב, השופט (בדימוס) אורי שהם, לשר המשפטים גדעון סער, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. מהדוח עולה ששנת 2020 התאפיינה בכך שבמהלכה התפרצה מגפת הקורונה, הציבה בפני הנציבות אתגרים לא פשוטים, שחייבו התמודדות בלתי שגרתית במצב של חוסר וודאות ושינוי דפוסי העבודה תוך כדי תנועה. למרות זאת, בשנה החולפת נמשכה מגמת הצמצום במשך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, שעמד על 54 ימים לעומת 59 ימים בשנת 2019 ו-83 ימים בשנת 2018.

בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות. מתוך 909 החלטות שניתנו בשנת 2020, בוררו לגופן 548 תלונות, שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 60 תלונות מוצדקות שהן 11% מכלל התלונות הנ”ל, ו-48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 20% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, היינו נמצא בסיס איתן לכחמישית מהתלונות.

גידול יחסי במספר התלונות שהוגשו

מהתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולה כי 20% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, לעומת 38% בדו”ח הקודם. 33% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, לעומת 21% בלבד בדוח הקודם. הנציב ציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו”ח הקודם, דבר שיש לתת עליו את הדעת.

השופט אורי שהם. צילום: אתר בתי המשפט
נציב תלונות הציבור השופט(בדימוס) אורי שהם. צילום: אתר בתי המשפט

30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט, לעומת 26% בדוח הקודם, 17% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, לעומת 15% בדו”ח הקודם.

בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018. נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.

אתגרים בצל הקורונה

כאמור, שנת הקורונה הציבה בפני הנציבות אתגרים והתמודדויות לא פשוטים. בין היתר, נדרש הנציב לשאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין מגבלות הקורונה. הנציב קבע באחת מהחלטותיו כי פומביות הדיון, חופש העיתונות ויכולתו של עיתונאי למלא את מלאכתו, הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה. לפיכך, גם בימי מגפת הקורונה יש לאפשר לעיתונאים להיכנס באופן חופשי וללא הפרעות, לכל דיון שאינו מתנהל בדלתיים סגורות, על מנת לבצע את מלאכתם.

לאור תנאי התו הסגול, ניתן כמובן, לקבוע מספר מירבי של נוכחים באולם, בית המשפט רשאי להגביל את מספר העיתונאים באולם, לאפשר כניסה חלקית של עיתונאים או למצוא כל פתרון אחר. אולם הפתרון שבחר שופט מסוים למנוע כניסתם של כל העיתונאים המבקשים לסקר את ההליך, אינו יכול להיחשב כפתרון ראוי.

ואז השופטת אמרה לסנגור: "זה תיק פח"
לשעבר המשנה לנשיאה, השופט בדימוס חנן מלצר

השופט (בדימוס) מלצר קרא למחוא כפיים

הנציב גם ציין בדוח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, מקרה שהובא בפני הנציב אודות נאשם, שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט. מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה.

השופט ציין בדוח גם את המקרים של התבטאויות מיותרות של שופטים, בין השאר, תלונה שהוגשה נגד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט בדימוס חנן מלצר, שקרא לנוכחים בהרצאה למחוא כפיים לעו”ד שחר בן מאיר שמופיע מולו לעיתים תכופות. הנציב שהם ציין בהחלטתו: “על שופט לנקוט משנה זהירות בהתבטאויותיו גם במסגרת הרצאה הניתנת על ידו”.

השופטת לעורכת דין: “את עוסקת בתיקי פח”

במקרה נוסף, שופטת שלעגה לעורכת דין ואמרה כי עוסקת ב”תיקי פח”, היה גם מקרה ששופטת שצעקה על סנגור לאחר שהסביר כי עליו לנסוע לבית החולים שבו מאושפז החשוד. השופטת כעסה על עורך הדין ואמרה: “סע לשם, אולי ניפטר ממך סוף סוף”.

במקרה נוסף שופט שעסק בתיק של גניבה חקלאית, סיכם את הדיון במילים “מה זה כל המשפט הזה? האדם גנב קצת פרי”. הנציב שהם המליץ גם להעמיד לדין משמעתי קאדי שהתבטא נגד ההסכם עם איחוד האמירויות, שאותה כינה “מקלט לכל המושחתים”.

ביקורת על הרב הראשי לישראל

הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, המכהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול, זכה לביקורת חריפה מצד הנציב שהם שהמליץ לוועדה לבחירת דיינים להחליט אם ראוי שהרב הראשי יצחק יוסף ימשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול שבאחד המקרים הוא קרא שהם לשר הדתות להעמיד אותו לדין משמעתי בעקבות אמירות גזעניות כלפי ציבור העולים ממדינות חבר העמים וכן תלונה על מתקפה של הרב יוסף על בית המשפט העליון, לצד מילים קשות נגד התנועה הרפורמית.

בדו”ח גם צוין תלונה כנגד שופט הורה למתלונן לצאת מהאולם כדי שיוכל לנהל שיחה ביחידות עם הצד השני, ולאחר שיצא, עיין השופט בטלפון הנייד של המתלונן, ללא רשותו, וייחס לו הקלטה בטלפון. הנציב שהם קבע: “מרגע שבאת כוח הצד שכנגד הבחינה בטלפון הנייד המונח על שולחנו של המתלונן, היה על השופט לזמן באופן מיידי את המאבטחים, ושלא להורות לבאת כוח הצד שכנגד להעביר לידיו את הטלפון ולנסות לעיין בו, בהיעדרו של המתלונן מהאולם”.

_____________________________________________________________

עו”ד ליאור דץ

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות