בשם האם

בג״ץ נדרש להכריע באחת הסוגיות הכי נפיצות בהליכי הפרידה בין בני זוג. האם אמהות יוכלו לשנות את שם המשפחה של ילדיהם לאחר הגירושין והם ישאו את שם המשפחה של האם לפני הנישואין
יעל חן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
חוק השמות

המדינה ביקשה ארכה לצורך גיבוש עמדתה. על פי העתירה לבג"ץ יש לתקן את חוק השמות כך שכל אישה שחיה בנפרד מאבי ילדיה הקטינים, תהיה רשאית להוסיף את שם משפחת נעוריה לכל ילדיה, אף ללא הסכמת האב ומבלי להיזקק לפנייה לבית המשפט.

העתירה הוגשה נגד משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה ונטען בה כי חוק השמות שנחקק ב-1956 יוצר חוסר שוויון מהותי בין אב לאם שהחליטו לסיים את המערכת הזוגית ביניהם, כך שבאופן אוטומטי ילד הנושא את שם משפחתו של האב, יוותר עם שם משפחה זה ללא יכולתה של האם להוסיף את שם משפחתה, אלא בהסכמת האב, ובאין הסכמה עליה להגיש עתירה לבית המשפט לעניני משפחה.

העותרת עו"ד עינבל דקל טוענת כי שם משפחה של שני ההורים יוצר שייכות של הקטין למשפחתו והינו חלק בלתי נפרד מזהותו. אולם, בעת סיום מערכת זוגית, נשים רבות חוזרות לשם נעוריהן המקורי וכתוצאה מכך חיות אותן נשים במציאות עגומה לפיה הקטינים אותם הן מגדלות, בעצמן או במשמורת משותפת, נושאים שם משפחה שונה משם משפחתן.

 width=
עו"ד עינבל דקל

מצב דברים זה, נטען בעתירה, מעמיד נשים רבות בדילמה: האם עליהן להמשיך ולשאת בשם המשפחה הקודם, כאשר לעיתים ממשיכות חלקן לשאת בשם משפחה אשר הקשר הרגשי אליו תם זה מכבר, והוא מסמל עבורן תקופה קשה ומורכבת במיוחד בעת שהצדדים מנהלים הליכים משפטיים.
מנקודת מבטו של הקטין, נטען בעתירה, כי העניין עלול להסב לו בלבול ותחושת חוסר שייכות, במידה ואמו החליטה לשוב לשם נעוריה והיא נושאת שם משפחה שונה משלו.

אמהות שחוזרות לשם נעוריהן ומוותרות על שם משפחת הגרוש או הפרוד, טוענת העותרת דקל סגמן, מוצאות עצמן "מצדיקות" את אימהותן בפני רשויות או גורמים טיפוליים ואף בטיסות לחו"ל בעוד יש מדינות המצריכות אישור נוטריוני המצהיר כי יש קשר בין האם לילד וכי האם יכולה לטוס עם הילד – בעיה שלא היתה מתעוררת לו היו נושאים הילדים את שמות המשפחה של שני

על פי המצב המשפטי כיום חוק השמות קובע כי על מנת לשנות את שם משפחתו של קטין, נדרשת הסכמת שני ההורים שינוי. לטענת העותרת כשההורים מצויים בקונפליקט פרידה, מחזיק אחד ההורים, בדרך כלל האב, את שינוי שם המשפחה כקלף מיקוח.

בשל חוסר השוויון והעיוות שיוצר החוק, נטען, נשים גרושות או פרודות שמעוניינות להוסיף את שם משפחתן לילדיהם, פונות לבתי המשפט לענייני משפחה בהגשת תביעה, ובכך נוצר חוסר שיוויון נוסף מאחר שעל האם לשאת בשכר טרחה של עורך דין ולכלות את זמנה בבתי משפט. העותרת טוענת כי טובת הקטין צריך לעמוד תמיד לנגד עיניו של בית המשפט ולכן יש לתקן עיוות רב שנים ולתקן עוולה שיש בה חוסר צדק כלפי נשים ואף כלפי הקטינים עצמם.

המדינה היתה אמורה להגיב לעתירה עד שלשום, אך היא ביקשה ארכה בת שבועיים לצורך גיבוש עמדתה בנושא.

עכשיו ידרשו שופטי בגץ להכריע באחת הסוגיות הנפיצות בהליכי הגירושין בישראל

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות