מדוע יקוימו שתי צוואות של נפטר?

למרות התנגדות אלמנתו של המנוח נקבע כי שתי הצוואות שהותיר בחייו יממושו על פי רצונו זאת לאחר שהתברר כי כל אחת נוגעת לרכוש אחר
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
"ניגוד עניינים זועק לשמיים". אילוסטרציה shutterstock
צוואה, אילוסטרציה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, נאוה גדיש, קבעה כי שתי צוואות של נפטר יקוימו האחת למקרקעין והשניה שנחתמה 8 שנים לפני תקוים לכלל העזבון פרט למקרקעין. פרט לכך דחתה השופטת בקשה של אלמנתו של מנוח בתביעה רכושית, שבנה יחזיר לה כספים תמורת מגרש, שהאב העביר לו לפני שנפטר והיה רשום בצוואה על שם רעייתו. פרט לכך השופטת הורתה לאלמנה לשלם עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.

ש' ז"ל הלך לבית עולמו והשאיר אחריו אלמנה, התובעת, לה היה נשוי כ-55 שנים. עם פטירת המנוח התברר כי הוא הותיר שתי צוואות: האחת משנת 2004 והשניה משנת 2012. המחלוקת בין בני המשפחה בכלל ובין האלמנה והבן בפרט, בשאלה איזו צוואה יש לקיים, הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ואליה הצטרפו מחלוקות באשר להיקף העיזבון. ההליכים גרמו לפתיחת כל המארג המשפחתי, לרבות מערכת היחסים בין המנוח לרעייתו ובין בני הזוג לבין ילדיהם.

רצון המנוח

המנוח התייחס בצוואה הראשונה למגרש ולבית ששימש למגוריו ולמגורי רעייתו ובצוואתו השניה למקרקעין, אשר נמכר על ידי המנוח עוד בחייו ואת התמורה הוא העביר לבנו אשר בנה יחידת דיור ששימשה אותו ואת בני משפחתו מאז 2001 והמקרקעין הנוספים התקבלו בירושה מהורי המנוח ונרשמו על שם המנוח ואחיו. בנו של המנוח בנה במקרקעין אלה מספר יחידות דיור והשכיר אותן.

אלמנתו של כותב הצוואה טענה כי הצוואה הראשונה הינה צוואה הדדית, שכן זו נחתמה במקביל לצוואתה ושתי הצוואות נוסחו באופן דומה. לטענתה, אף שהצוואות נחתמו לפני תיקון מס' 12 לחוק הירושה, יש לקבוע כי המנוח לא היה רשאי לשנות צוואתו מנגד הבן טען שאין לראות בצוואה זו צוואה הדדית, שכן היא נערכה לפני התיקון לחוק, כך שלא הייתה כל מניעה לבטלה, כפי שעשה המנוח, באופן מפורש, בצוואה עליה חתם ב-2012. הבן אף הוסיף שלאור נוסח הצוואות שנחתמו לא הייתה כל מניעה להורות על ביטולן.

צוואות הדדיות?

השופטת גדיש לא קיבלה את טענות האלמנה, זאת מאחר שבעת שנחתמו הצוואות בשנת 2004 עדיין לא נכנס לתוקף תיקון מס' 12 לחוק הירושה, הדן בנושא צוואות הדדיות, השופטת גם מצאה לדחות טענתה של האלמנה כי המנוח לא היה רשאי לערוך צוואה מאוחרת בשנת 2012.

השופטת דחתה גם את טענות האלמנה כי יש לחייב את הבן להעביר לידיה מחצית מהתמורה שקבל מהמנוח, בגין מכירת המגרש וכן לא קיבלה את בקשתה שישלם לה סך של 1,400 שקלים לשבוע, מתוך דמי השכירות שגבה מהנכס כפי שעשה עת היה המנוח בחיים.

"האלמנה לא עמדה בנטל המוטל עליה על מנת להוכיח כי הייתה התחייבות של הבן לעשות כך, אם מיוזמתו ואם לאור הוראה שקבל מאביו המנוח. אין די בעובדה שהוא נהג להעביר להוריו סכום כספי כלשהו, כל זמן שהוא התגורר ביחידה שצמודה לביתם, כדי לקבוע שהוא היה חייב להמשיך ולעשות כן, לא כל שכן, לאחר שיצא מהיחידה וזו מושכרת כעת לאחרים", כתבה השופטת גדיש.

____________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת נאוה גדיש

____________________________________________________________________

עו"ד רן רוט

 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות