פנייה לבג"צ: השופט מסרב לתקן פרוטוקול שגוי

בעתירה שהוגשה נטען כי נשיא ביה"ד הארצי לעבודה אילן איטח מסרב לתקן פרוטוקול דיון אף שנמצאו בו שגיאות. העותר: "יש לשקף נאמנה את אשר נאמר בדיון"
נעמה כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
300 שופטים בשלוש שנים. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

עתירה לבג"צ הוגשה השבוע כנגד החלטה של סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה אילן איטח שלא לתקן פרוטוקול של דיון, למרות העובדה כי הדיון הוקלט ותומלל. לדברי העותר, מדובר "באי צדק שנגרם לו ובנושא אשר מהווה עניין עקרוני הנוגע לכל דיון משפטי, שכן על הפרוטוקול לשקף נאמנה את אשר נאמר בדיון".

השבוע הוגשה עתירה לבג"צ כנגד החלטות סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופט אילן איטח, בקשר לפרוטוקול דיון שהתקיים בבית הדין הארצי בחודש אפריל 2021. על פי העתירה, למרות שהפרוטוקול שגוי, מסרב ההרכב בראשות השופט איטח, לערוך תיקונים רבים שהוצעו בבקשה אשר הוגשה בהתאם לחוק.

לדברי העותר, התיקונים נדרשים משום שאין הפרוטוקול משקף נאמנה את מהלך הדיון, ומשום שהושמטו ממנו ציטוטים וחלקים משמעותיים מטיעוניו של העותר. את הדברים ניתן לראות מתוך השוואה בין הפרוטוקול ובין תמלול הקלטת הדיון אשר נערכה בהרשאת בית הדין. בניגוד לדין ולצדק, כך נטען, מסרב השופט אילן איטח גם להכניס את תמלול ההקלטה לתוך התיק, למרות שהתמלול הוגש והועבר לבית הדין. במסגרת העתירה נתבקש צו ביניים המורה לבית הדין לעבודה שלא ליתן פסק דין בערעור התלוי ועומד בפניו עד להכרעה בעתירה.

פרוטוקול משובש וחלקי

בחוק נקבע מפורשות כי פרוטוקול צריך לשקף "את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט". אך לפי הנטען בעתירה, "לא ניתן להסתמך על הפרוטוקול כדי להבין את מה שנאמר והתרחש בדיון, בהיותו משובש וחלקי".

העתירה מביאה כדוגמה את דברי השופטת לאה גליקסמן, שישבה בהרכב, אשר יוחסו בשגגה לבאת כוח הנתבעת (אוניברסיטת בן גוריון בנגב). מכאן שזו חובתו של בית הדין לערוך תיקונים אלו, שכן הותרתו כפי שהוא פוגעת בהלכה ביחס לעריכת פרוטוקול.

ההלכה הפסוקה שיצאה מאת בית המשפט העליון ביחס לחשיבות ודרך עריכת פרוטוקול דיון היא כי השופט יימנע מלהשמיט דברים שנאמרו לפרוטוקול, וכי הדבר דרוש לא רק עבור כתיבת פסק הדין אלא גם עבור ערכאות נוספות. העותר מצביע על השגיאה המשפטית בהתעלמות מהלכה זו, וכן על שגיאות נוספות של הרכב השופטים בראשות השופט אילן איטח.

השגיאות לא תוקנו

כך למשל, מפורט בעתירה, ההחלטה לדון בפרוטוקול המוקלד נשוא בקשת התיקון רק מתוך קריאת הפרוטוקול עצמו – והרי לא הגיוני לתקן שגיאות במסמך על בסיס המסמך השגוי בעצמו, מה גם שהתמלול קיים וממילא ההקלטה קיימת ונמצאת בבית הדין. שגיאה נוספת לדעת העותר היא קביעת השופט אילן איטח לראות בדיון עצמו דבר משני בחשיבותו לעומת כתבי הטענות. הרי גישה זו, כך נטען, מבטלת הלכה למעשה את משמעות ההופעה בבית המשפט.

בצד השגיאות המשפטיות, העתירה מצביעה גם על מאפיינים תמוהים אחרים של הפרוטוקול השגוי, אותם מסרב בית הדין הארצי לתקן. לדוגמה, המילה באנגלית forthcoming ("צפוי להתפרסם") הנוגעת לרישום אקדמי וקשורה לאחת הטענות המרכזיות בתיק, מופיעה לעתים בצורה משובשת בפרוטוקול (למשל, "פורד קמין") – וההרכב בראשות השופט אילן איטח מסרב בכל תוקף לתקן את השיבוש הברור.

פגיעה בזכות הטיעון

במהלך הדיון עצמו תיקן לפעמים העותר את ההכתבה של השופט איטח לפרוטוקול, כפי שניתן לשמוע מן ההקלטה, אך הטעויות נותרו בעינן. העותר אף הזכיר כי במסגרת ההליך המשפטי ביצעה עו"ד אלמוג סלע מן המחלקה המשפטית באוניברסיטה שינויים בפרוטוקול השימוע שעשתה האוניברסיטה לעותר, והכניסה תוספות שלא היו ולא נבראו – לצערו, נראה כי בכל ההליך נערכים שלא כדין מסמכים רשמיים האמורים לשקף את הנאמר בישיבות בבתי המשפט ומחוצה להם.

העתירה הוגשה איפוא על פגיעה זו בזכות הטיעון ובזכות הדיונית של העותר במסגרת דיון הערעור והיא ספיח של הפרשה הידועה כבר כ"פסק הדין המועתק", עליו הוגשה תלונה נגד שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע יוחנן כהן. בעתירה הובאו בקצרה פרטים נוספים מן ההיסטוריה של התיק בגלגולו הקודם, אף הוא בפני השופט אילן איטח, כאשר סירב לבקשת רשות ערעור של העותר על החלטה זמנית. בשעתו כתב שופט בית הדין האזורי לעבודה לשעבר בבאר שבע משה טוינה החלטה, החתים עליה נציג ציבור (חבר במותב), אך תיקן את ההחלטה אחרי שהחתים אותו, תוך שעל שתי הגרסאות לא החתים את נציג הציבור האחר.

השופט לא פסל את עצמו

לשיטת העותר, אף שהפגמים החמורים הללו, חלקם בניגוד מפורש לחוק, היו אמורים לפסול את ההחלטה הזמנית מיד, בכל זאת הכשיר אותם השופט אילן איטח בנימוקים שונים כשהוא מתייחס למסמכים שמעולם לא הוצגו לצדדים במשפט. לדעת העותר, ישנה זיקה בין ההחלטה ההיא ובין ההחלטות הנוכחיות של השופט איטח.

עוד מצוין כי השופט אילן איטח סירב לפסול עצמו מלשבת בהרכב הדן בתיק, למרות שלפי העותר נחזה שדעתו כבר ננעלה נגדו. כעת, על פי העתירה, "החלטתו של השופט לסרב לבקשה הפשוטה והלגיטימית לתקן את הפרוטוקול בהתאם לתמלול הקלטת הדיון נראית מאששת את חששותיו הכבדים של העותר". לדידו, "ההתנהלות בעניינו נחזית כליקוי מאורות של ממש בבית הדין לעבודה".

העתירה מביאה מדברי נציב תלונות הציבור על שופטים לשעבר, השופט אליעזר ריבלין – אשר במקרה אחר כבר ביקר את השופט אילן איטח ביחס לקיום ישיבות (גישור) ללא רישום פרוטוקול – ואשר ציטט את הנהלת בתי המשפט, כי תמלול דיון "(גם אם מומן ע"י צד לתיק) מוגש לבית המשפט ומתוייק בתיק". כך שהחלטת בית הדין בראשות סגן נשיאת בית הדין השופט אילן איטח שלא לדון כלל בבקשת העותר להכניס לתיק (לתייק) את התמלול, שהוא למעשה אך גירסה כתובה של ההקלטה, נחזית כהחלטה שאינה במקומה, ושגויה מן היסוד שיש לבטלה מכל וכל.

__________________________________________________________________

עו”ד לואי זרייק

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות