טען שהאם הערימה עליו והרתה בניגוד לרצונו – יחויב במזונות?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי האב אכן ישלם מזונות לשתי בנותיו, למרות טענותיו: "גם אם בהתנהגות ההורים יש משום עוולות משפטיות אין בהן להשפיע על חובתם"
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אפרת ונקרט, קבעה כי אב ישלם לשתי בנותיו 1,800 שקלים מזונות, זאת למרות שטען שהבנות נולדו תוך שהאם הערימה על האב והרתה בניגוד לרצונו ואין לו כיום כל קשר עימן. כמו כן השופטת קבעה כי הוא ישלם הוצאות לאשה בסך 5,000 שקלים. "גם אם בהתנהגות ההורים יש משום עוולות משפטיות, הרי שאין באלו כדי להשפיע על חובת האב לזון את ילדיו", נכתב בהחלטת ביהמ"ש.

הילדות נולדו כתוצאה מקשר שהתקיים בין התובעת לנתבע. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לטיב הקשר ונסיבות הולדתן של הקטינות, בעוד התובעת טוענת כי אף שהקשר ידע עליות ומורדות, היה מדובר בקשר של זוגיות לכל דבר ועניין. הגם שהצדדים לא התגוררו תחת קורת גג אחת והבאת הקטינות לעולם נעשתה מתוך רצון והסכמה מדעת של הנתבע.

לא רציתי ילדים

מנגד, טען הנתבע כי הצדדים ניהלו קשר אינטימי במסגרתו נפגשו מעת לעת אולם לא היה מדובר בזוגיות של ממש וכל אחד חי את חייו בנפרד והבאת הקטינות לעולם נעשתה על דעתה של התובעת לבדה. הנתבע הינו יהודי ואילו התובעת לא הייתה יהודייה בעת לידת הילדות אך במהלך התנהלות ההליך התגיירה ואף ניתנה החלטה המתירה את המשך גיורן של הקטינות.

התובעת טוענת כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית במסגרתה הביע הנתבע את רצונו לילדים משותפים עם התובעת אולם לאחר לידת הקטינות התנער מאחריותו וסרב לכל קשר עם התובעת ועם הקטינות וכן סרב לקחת כל אחריות כלפי הקטינות לרבות כלכלתן. בכל מקרה, הקטינות כיום יהודיות ולפיכך חב הנתבע במזונות הקטינות בהתאם לדין העברי.

מנגד הנתבע, בן 57, אינו אדם בריא, אשר סובל מפוסט טראומה בשל אירועים שונים מעברו וכן סובל מאגרופוביה וחרדות. בעיות אלו של הנתבע משפיעות לרעה על תפקודו של הנתבע בחיי היום יום ואף פוגעות ביכולתו לעבוד באופן רציף וסדיר ולממש את מלוא פוטנציאל הכנסתו. עוד טוען הנתבע כי נפל קורבן לידי התובעת אשר הפכה אותו לאב בעל כורחו תוך ניצול מצבו הנפשי לרעה וכעת מנהלת נגדו מלחמת חורמה. התובעת מתנגדת לכל קשר שלו עם הקטינות ורואה בו מקור כספי בלבד.


בחן את זכאותך להפחתת מזונות

שלב 1 מתוך 10

  • בבואו של בית המשפט לקבוע מהם דמי המזונות הראויים, נבחנים צרכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת השתכרותם של ההורים. אולם, על אף הניסיון לצפות את העתיד, בית המשפט אינו יכול לצפות כל שינוי בנסיבות ועל כן, במקרים רבים, עולה הצורך של הפחתת מזונות על מנת לבחון את סיכוייך להפחית מזונות השב על השאלון הבא:


השופטת: "על האב לשלם מזונות"

באשר להכנסותיו שלו טוען הנתבע כי הוא עובד בבית החולים כטכנאי מחשבים ומשתכר סך של 7,500 שקלים נטו לחודש ולו דירה אחת אותה נאלץ למכור לאור מצוקתו הכלכלית אשר הועבר ישירות לידי התובעת לתשלום מזונות עבר. הנתבע מתגורר עם בת זוגו בדירה ודמי השכירות עומדים על סך של 5,000 שקלים לחודש. הוצאות המדור עומדות על סך של 300 שקלים לחודש ולנתבע הוצאות רפואיות ואישיות בשיעור של כ – 3,000 שקלים לחודש.

מנגד, התובעת מרוויחה סך של 23 אלף שקלים נטו לחודש מעבודתה בבית החולים. בנוסף לתובעת הכנסה נוספת מעבודתה בקופת חולים ומעבודתה במרפאתה הפרטית וסך כל הכנסותיה החודשיות עומדות על סך של 70 אלף שקלים לחודש. כמו כן לתובעת שלוש דירות בבעלותה שאחת מהן מושכרת לצד ג'. לנוכח פערי ההכנסות בין הנתבע לתובעת הרי שאין מקום לחייבו במזונות ולכל היותר יש לחייבו באופן יחסי ובסך הכל כ- 500 שקלים לחודש לכל קטינה לכל היותר.

השופטת ונקרט קבעה, כי למרות כל טענות הנתבע עליו לשלם מזונות לילדות, מאחר ואין קשר בין המחלוקות על שאלת חיובו של הנתבע במזונות שהיא חובתו כלפי בנותיו ללא קשר לנסיבות הולדתן וכן "גם אם בהתנהגות ההורים יש משום עוולות משפטיות, הרי שאין באלו כדי להשפיע על חובת האב לזון את ילדיו".

למי יש יותר?

השופטת גם הוסיפה כי יחס ההכנסות מכלל המקורות בין התובעת לנתבע הינו בקירוב כ- 75% – 25% לטובת התובעת, זאת כאשר אין מחלוקת כי לתובעת רכוש העולה לאין שיעור על זה של הנתבע.

"אף לו הייתה מתקבלת על ידי טענת האב כי באין חיוב במזונות על פי הדין האישי (מה שלא מצאתי כי כך הדבר בענייננו)", נכתב בהחלטה, "יש להחיל את הוראות חוק המזונות, לא היה בכך כדי לשנות את תוצאות החוב בפועל. אף כי ערה אני לכך שככל שהייתי מקבלת טענת האב כי יש להחיל את הוראות חוק המזונות מרגע לידת הקטינות (ואף לאחר גיורן שכן אין בגיורן כדי לשנות ממעמדן – כך על פי טענת האב), הרי שלכאורה בהתאם להוראות חוק המזונות, לא היה עלי ליתן כל משקל לשאלה בידי מי מההורים מוחזקות הקטינות, מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפני יש לתת משקל, בין השאר, לשאלת זמני השהות של הקטינות ונטל גידולן גם לו הייתי מקבלת את טענת האב כי הדין החל הוא חוק המזונות".

_____________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אפרת ונקרט

_____________________________________________________

עו"ד דפנה פלר

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות