החזרת קרקע לרמ”י? לא בטוח שתקבלו זיכוי על המס

ועדת הערר שליד ביהמ”ש המחוזי בלוד קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי השבת קרקע לרמ”י בשל שינוי יעוד אינה סיבה לזיכוי בשיעור של 50% על המס
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה envato

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט שמואל בורנשטין, קיבלה את עמדת המדינה בעררים מאוחדים וקבעה כי בעת השבה של קרקע לרשות מקרקעי ישראל, בשל שינוי ייעוד אין מדובר בהפקעה מכוח חוק אלא בהשבת קרקע, גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק הותמ”ל. לאור האמור, העוררים אינם זכאים לזיכוי בשיעור של 50% על המס המשתלם מהפיצוי.

העוררים הם קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות, חברות ואף אנשים פרטיים, אשר חתמו הסכמים עם רשות מקרקעי ישראל לשם שכירה או חכירה של קרקע ברחבי הארץ והשיבו את הקרקע למנהל בשל שינוי ייעוד. המחלוקת נסובה על השאלה האם מדובר בהפקעה או בהשבה של קרקעות. שכן, מבחינת דיני המס, ככל שמדובר ב”הפקעה” של קרקע, זכאים העוררים לזיכוי בשיעור של 50% מהמס המשתלם בגין הפיצויים המשולמים להם, ואילו ככל שמדובר בהשבה חוזית של הקרקע, עליהם לשלם מס מלא בגין הפיצויים המשולמים להם.

מס מופחת?

לטענת העוררים, היה לחייבם במס המופחת החל בהפקעת מקרקעין, וזאת על שום שמדובר ב”נטילה שלטונית, כפויה וחד צדדית” מכוח הוראות החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור.

מאידך, רשות המיסים טענה כי אין מדובר בהפקעה. מדובר בפעולה רצונית-הסכמית, המבוססת על סעיף שינוי ייעוד המופיע בהסכמי החכירה (או השכירות) המקוריים, לפיו קמה חובה להשיב את הקרקע, שהוחכרה למטרה חקלאית, במקרה של שינוי ייעודה וכן בהתאם להסכמי ההשבה. מכאן, כי אין מדובר בהפקעה, והעוררים אינם זכאים ליהנות משיעור המס המופחת.

ועדת הערר, קיבלה את עמדת המדינה במלואה ופסקה כי אין מדובר בהפקעה מכוח חוק מפקיע אלא בהשבת קרקע. כך, נוכח הסכמי ההשבה עליהם חתמו העוררים. עוד נקבע, כי השבת הקרקע נעשתה בהתאם להסכמות שהתגבשו בין הצדדים ובאו לידי ביטוי בהסכמי החכירה והשכירות, ובהמשך, בהתאם להסכמי ההשבה. “לפיכך”, נקבע, “אין מדובר בהפקעה, אלא בהשבה במישור החוזי”.

ללא פיצוי

“גם אם העוררים לא רצו להשיב את הקרקע בעת שנדרשו לכך”, נכתב בהחלטה, “הרי שמרכיב הרצון התקיים בכניסה להסכם החכירה, ולא ניתן לומר, שהשבה, תוך קבלת פיצוי, מהווה מהלך בכפיה, שכן זו הגשמת תכלית ההסכם. משחתמו העוררים על הסכמי השבה להשבת הקרקע אין הם יכולים לטעון להפקעה, כך כפי שנקבע: ‘הפקעה’ ו’הסכם’, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת”.

בנוסף, בכל מקרה חוק הותמ”ל אינו בבחינת “חוק מפקיע”, כאשר “מטרתו היא להחיש ולייעל את הליכי ההשבה של הקרקע בעקבות שינוי ייעודם, תוך מתן אמצעי אכיפה טובים יותר לשם מימוש הזכות להשבת הקרקע”.

עררים רבים, בגין גובה שיעור המס שיש להטיל על פיצוים שהתקבלו במסגרת הסכמים עם רשות מקרקעי ישראל, להשבת קרקעות, הוגשו במספר מקומות רחבי הארץ. לאור האמור, התקבלה החלטה לאחד את הדיון במספר תיקים בפני ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בבית המשפט המחוזי בלוד, כאשר בשאר התיקים נחתמו הסכמים דיונים אשר המתינו לתוצאת פסק דין זה, אשר לו השלכה על מיסוי עסקאות רבות של השבות קרקע בכל רחבי הארץ.

____________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטין

____________________________________________________________

עו”ד עמיחי זלצר

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות