הנשיכה שהגיעה עד לביהמ"ש המחוזי

אישה שהורשעה ברשלנות על כך שכלבה ברח מחצר הבית ונשך אחרת, ערערה למחוזי שזיכה אותה. הסיבה? לא בטוח שהכלב שלה הוא זה שנשך
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
כלבים שלא נשכו, צילום: דוד כהן, פלאש 90

הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות אב"ד השופט יחיאל ליפשיץ, קיבלו ערעור של תושבת זכרון יעקב, שהורשעה בגין מעשי פזיזות ורשלנות – אי נקיטת צעדי זהירות בחיה וזיכו אותה פה אחד לאחר שקבעו כי זיהוי כלבה של המערערת ככלב הנושך אינו נקי מספקות והמאשימה לא חקרה כלל האם המערערת התרשלה.

על פי כתב האישום כנגד המערערת, היא החזיקה בביתה כלב מעורב ובאחד הימים בשעות הבוקר יצא הכלב מבית המערערת, כאשר הוא משוחרר וללא רצועה ותקף את המתלוננת בכך שנשך אותה בשוק רגל שמאל. כתוצאה מכך היא נפלה, נגרמו לה סימני נשיכה ושפשוף והיא נזקקה לטיפול רפואי.

"הדבר מדבר בעדו"

בית משפט השלום, הרשיע את המערערת וקבע כי הוכח שאכן כלבה של הנאשמת הוא הכלב שיצא מן החצר ונשך את המתלוננת וע"פ הכלל של "הדבר מדבר בעדו" גם הוכח שאכן הנאשמת התרשלה והיא לא הפריכה את החזקה הקיימת שאכן התרשלה מה גם שהכלב היה מחוץ לחצר ללא רצועה וללא מחסום לפיו. מעבר לדרוש צוין כי שלא הוכח כי הנאשמת עשתה את המוטל עליה כבעלת כלב למנוע את יציאתו מהחצר ועל פי העדויות, היו בעבר מקרים שהכלב יצא מהחצר.

בערעור טענה המערערת כי לגבי הקביעה כי כלבה הוא זה שנשך את המתלוננת. נטען, בקצרה, כי מדובר בקביעה שגויה המבוססת בעיקר על ראיות נסיבתיות שאינן מובילות למסקנה חד משמעית ועוד הוסיפה כי חרף הרטוריקה של בית המשפט בנוגע לרשלנות המערערת, נקבע כי היא זו שלא הוכיחה את אי רשלנותה ובכך מדובר בטעות בדבר החלת הכלל של ה"דבר מדבר בעד עצמו", או של אחריות קפידה, גם אם בניסוחים שונים מהכרעת הדין הראשונה. עוד נטען, כי לא ברור מה הבסיס לקביעת בית המשפט קמא כי חלה על המערערת חובה לקשור את הכלב בשרשרת בתוך החצר. אין מדובר בכלב מ"גזע מסוכן" ואף לא "כלב מסוכן" ואין מדובר בכלב שנשך אי פעם אדם בעבר.

השופטים: "ספק לגבי זיהוי הכלב"

כאמור, הרכב השופטים קיבל פה אחד את הערעור וקבע כי זיהוי כלבה של המערערת ככלב הנושך אינה נקיה מספקות, שכן חסרו קביעות מהימנות ואמינות בהקשר לשאלת זיהוי הכלב על ידי המתלוננת ובשים לב לסתירות בגרסאותיה בעניין זה לטענתה כי היא התקשתה לזהות כלבים ולכן לא ברור באם הזיהוי במסדר התמונות לא הושפע מכך שהבחינה בכלב של המערערת סמוך לאחר האירוע מגיע חזרה לכוון בית המערערת.

השופט ליפשיץ עוד הוסיף כי גם לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהמערערת התרשלה זאת מאחר ואפילו לא נחקרה סוגיית ההתרשלות: "סוגיית הרשלנות כלל לא נחקרה! הרשלנות, אם כן, אינה רובצת לפתחה של המערערת, מקום בו המאשימה בחרה באופן מודע שלא לחקור את מה שמצוי בלב לבו של ההליך, וחרף זאת הניעה את גלגלי ההליך הפלילי כנגד המערערת. הפרת חובותיה הברורות של המאשימה אף הובילה לניסוחו של כתב האישום כאשר למאשימה עצמה לא היה כל מושג במה התרשלה המערערת ולכן נוסח כתב האישום באופן כה חסר ועמום".

עוד נכתב בפסק הדין: "עוד קבע בית המשפט קמא כי היה על המערערת לנקוט בצעדי זהירות של בדיקה יומיומית שאין לכלב אפשרות לצאת את החצר או לקשרו בשרשרת. לטעמי, מדובר באמת מידה מחמירה מידי, קל וחומר כשאין מדובר בכלב שאי פעם הוכח כי תקף אדם".

______________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט יחיאל ליפשיץ

_______________________________________________________________

עו”ד איתמר פלג

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות