כיצד עשוי דירקטוריון לחסוך לחברה הליכים משפטיים?

מאבק משפטי בבית משפט נקשר במקרים רבים בקונוטציות של "מלחמה משפטית", "קרבות התשה", פרסומים וליווי תקשורתי שאינו דווקא מחמיא, בוודאי לא לנתבעים ועוד. בית משפט אינו צריך להוות ברירת מחדל לסכסוכים משפטיים עסקיים. הוא משמש וכך צריך כברירת מחדל בסכסוכים כלכליים מסוימים, לדוגמה במקרה של פירוק חברה אך לא בסכסוך עסקי. אלא שאפשר גם אחרת.
עו"ד רונן סטי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
עו"ד רונן סטי
עו"ד רונן סטי

הדירקטוריון משמש כקברניט הספינה העסקית בכפר הגלובאלי. אכן במאה ה – 21 תפקידו של הדירקטור הפך למהותי בחברה. למעמד זה נוספה עבודה של ממש והוא הפך למחייב, מחייב מאד.

פרופ' יוסף גרוס, הנחשב למוביל דרך ידוע בתחום, מתמצת בספרו, הדירקטוריון ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי (מהדורה שלישית, זמנית 2017) את תפקידו של הדירקטוריון המכוון ל -2 משימות מרכזיות: האחת, התווית מדיניות החברה וקביעת אסטרטגיה תוך ראייה ארוכת טווח, קשרי גומלין ויחסי אמון עם המנכ"ל וההנהלה וכן מינוי ופיקוח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ועל פעולותיו.

אכן הדירקטוריון נדרש לבדוק את פעילות החברה ברמת ה"מאקרו", להתריע בפני סיכונים אפשריים ולהישיר מבט בראיה כוללת ואף גלובאלית. בתוך אלה מונה סעיף 92 (א) לחוק החברות שורה של תפקידים ובהם קביעת תכנית פעולה לחברה, עריכת הדו"חות הכספיים, קביעת המבנה הארגוני, בדיקת מצבה הכספי, מינוי ופיטורי מנכ"ל ועוד.

מעבר לכך מציין פרופ' גרוס כי מומלץ שהדירקטוריון יטפל גם בקשת נושאים נוספים ובהם:

"ג. לאשר מדיניות בדבר תביעות ומשפטים ולאשר כל תביעה משפטית מהותית (ראה שם עמוד 110)."

ועתה, יש לשאול את הדירקטורים:

כמה כסף מוציאה חברה עבור ניהול תביעות ומשפטים?

כמה זמן ניהולי יקר "הולך לעולמו" לצורך ניהול מאבקים אלה?

כמה סכסוכים ניתן היה לפתור טרם פסק דין סופי? טרם השלב בו נדרש מנכ"ל החברה לעדות מוצלחת או מביכה?

 width=

מה משמעות חיסכון של 30% בסכסוכים, בזמן מנהלים המוקדש להם ואף בהוצאות?

נראה שמשימה זו שווה בחינה מדוקדקת של הדירקטוריון, קל וחומר בחברות הפועלות בזירה הבינ"ל. בזירה הבינלאומית עלולות ההוצאות להאמיר למיליוני דולרים אך בידי הדירקטוריון למנוע ולצמצם זאת בקביעת מדיניות נבונה בתחום זה.

על פי פרסום משרד המשפטים בארצות הברית יישום פתרונות חלופיים לבתי המשפט בקשת של תיקים מלמד על חיסכון בשנת 2016 של כ-70 מיליון דולר (לעומת 14 מיליון דולר בשנת 2015 ו-9 מיליון דולר בשנת 2014), 2,733 חודשי ליטיגציה (התדיינות בבתי משפט) ו – 26,388 ימים של שכר טרחה[1]. יישום גישה אחראית מצד הדירקטוריון עשוי להביא בזירה הבינלאומית לחיסכון של מיליוני $ במקרים מסוימים, לשמור את מוניטין הפירמה ולצמצם את חשיפתה לסיכונים ומערכות משפטיות מיותרות. יעד זה הוא בר השגה אך כרוך בהתווית דרך וניהול נכון של תחום זה. 

 

בית המשפט אינו כתובת יחידה

מאבק משפטי בבית משפט נקשר במקרים רבים בקונוטציות של "מלחמה משפטית", "קרבות התשה", פרסומים וליווי תקשורתי שאינו דווקא מחמיא, בוודאי לא לנתבעים ועוד. בית משפט אינו צריך להוות ברירת מחדל לסכסוכים משפטיים עסקיים. הוא משמש וכך צריך כברירת מחדל בסכסוכים כלכליים מסוימים, לדוגמה במקרה של פירוק חברה אך לא בסכסוך עסקי. אלא שאפשר גם אחרת.

אחת הסיבות המרכזיות להגעתם של סכסוכים כבמעין "טייס אוטומטי" לבית משפט, דבר הדומה ל"תאונה חזיתית" משפטית, הוא העובדה שאין כמעט מערכות "למניעת" תאונות משפטיות: במקרים בהם הסכמי התקשרות אינם כוללים סעיף פתרון סכסוכים, הדרך לבית המשפט פתוחה; במקום בו יוצא מכתב התראה לפיו "אם לא ישולם סך של 700,000$ ניאלץ להגיש תביעה" – אין מנגנון המונע את ההתדיינות וכתבי הטענות שבדרך; לעומת זאת, אילו היה קובע הדירקטוריון סעיף גנרי כי סכסוכים ייפתרו בהליך בוררות מתקדם במקום בית משפט, כי קודם להליך בוררות או בית משפט ינסו הצדדים במשך תקופה בת 30 יום לפתור את הסכסוך ביניהם ו/או באמצעות מגשר חיצוני התוצאות היו אחרות. די בכך ש – 30% מן הסכסוכים היו נפתרים בהסכמה ובהתאמה, העלות היתה נמוכה יותר.

מכאן שחיבור מתווה אסטרטגי על החלטת דירקטוריון ואחר עריכת הבדיקות המתאימות מהותי להצלחת החברה, שלא לדבר על צמצום חשיפתה המשפטית. כידוע, משברים משפטיים מאיימים לעיתים לחסל את הפעילות, או לחשוף את שדרת המנהלים לביקורת שכן כ"שמביטים לאחור רואים 6:6."

סכסוכים בינלאומיים

חברות ציבוריות ואף פרטיות רבות פועלות בזירה הבינלאומית: הסכמים באשר להקמת תחנות כח, מתקני התפלת מים בישראל, הסכמי הקמת מגדלי משרדים ומגורים בחו"ל, הסכמים לרכישת או מכירת נדל"ן בחו"ל, הסכמים בתחום האנרגיה – כולם כוללים מעורבות של גורמים בינלאומיים נוסף לחברת ישראליות.

אם וככל שהסכמים אלה אינם כוללים תניית בוררות בינלאומית, התוצאה עלולה להיות הרת גורל לצד הישראלי שהוא בדרך כלל הצד החלש. משמעותה, התדיינות בבית משפט זר הכרוכה בדין זר והון תועפות. גם אם ההתדיינות תהיה בארץ, יכולת האכיפה של פסק הדין נמוכה ביותר.

אלא שגם תניית בוררות יש לנסח והיא מחייבת מספר קביעות:

מהו מוסד הבוררות הבינלאומי על פי כלליו תיערך ההתדיינות;

הדין שיחול;

מספר הבוררים;

שפת הבוררות;

יכולות האכיפה הצפויות.

בבוררות בינלאומית לעומת בית משפט יכולת האכיפה גבוהה בהרבה בזכות אמנת ניו יורק להכרה ואכיפה של פסקי בוררות בינלאומיים אשר נחתמה ואושררה על ידי 150 מדינות. היא מאפשרת אכיפה קלה בהרבה (ואין זה אומר על דרך זרי דפנה) לעומת פסק דין של בית משפט מחוץ למדינה בה ניתן הפסק.

במקום קשה אחר רווח תוכנית ייעול משפטית

לדעתי, לאור הסקירה לעיל, על הדירקטוריון לקבל מספר החלטות אסטרטגיות למימוש תפקידו החשוב בתחום זה:

  1. קביעת מדיניות ומתווה משפטי ליישוב סכסוכים במקום בימ"ש כברירת מחדל;
  2. מינוי צוות לקביעת נהלים לטיפול בסכסוכים על יסוד לקחי עבר;
  3. מינוי/הכשרת עו"ד יועץ/ מלווה המתמחה בפתרון סכסוכים בהליכי מו"מ, גישור ובוררות מסחירת ובינ"ל;
  4. בחינה תקופתית של גורמי זמן, עלות/תועלת למול תקופות עבר והפקת לקחים.

 

פעולות אלה עשויות לייצר שליטה וגישה בריאה של החברה לסכסוכים עסקיים, לרבות על צמצומם, חיסכון בזמן מנהלים, עלויות משפטיות וחשיפה מיותרת. בהיבט זה תפקידו של עורך הדין של החברה, או עורך דין חיצוני מומחה לתחום זה עשוי להוות משום שינוי מרענן בעולם המאבקים המשפטיים.

הדבר מחייב היערכות מתאימה עם גורמים מומחים בתחום ובכלל זאת בחינה מקצועית לצורך קביעת מתווה אסטרטגי מתאים. מתווה זה, ייבחן מדי תקופה רבעונית או חצי שנתית. ביצועו ויישומו ייעשה ברמת הנהלת החברה השוטפת. הכדור בידכם.

 

 

עו"ד סטי מכהן כבורר ופעילותו המקצועית מוקדשת בעיקר לעולם הבוררות המסחרית והבינ"ל על כלל היבטיו: ניהול הליכי בוררות, ייצוג משפטי בהליכי בוררות, הגנה על פסקי בוררות, תיקון, ביטול וערעור על פסק בוררות ופיתוח התחום בישראל ובעולם. משרדו עוסק גם בניהול הליכי ליטיגציה בבתי משפט כמו גם הליכי גישור. עו"ד סטי הנו חבר בוועדת הבוררות ויישוב סכסוכים הבינלאומית של ה- ICC, כיהן כיו"ר הוועדה המחוזית בלשכת עורכי הדין ליישוב סכסוכים 2015-2019 ונשוא בתפקידים נוספים. מאמר זה אינו הווה ייעוץ משפטי והאחריות הנה על הקורא בלבד. אתר אינטרנט: setty-law.com ד. אלקטרוני: ronen@setty-law.com .

 

 

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות