אב לביהמ”ש: “אשתי חטפה את ילדיי”

בתביעה שהגיש דרש להחזיר את ילדיו לארה”ב ע”פ אמנת האג, לאחר שהאם סירבה להשיבם. ביהמ”ש לענייני משפחה קיבל את בקשתו אך המחוזי הפך את ההחלטה
רונן לוי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב”ד שאול שוחט, ביטלו את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וקיבלו ערעור של אם, על החלטה להשיב את ילדיה לארה”ב, בהתאם לחוק אמנת האג והורו לחייב את האב בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

האם והאב הכירו בעת שירותם הצבאי ונישאו בישראל בשנת 2014, כחודש לאחר חתונתם, עברו הצדדים להתגורר בארה”ב באופן קבוע ושם נולדו להם שלושה ילדים, שכולם בני פחות משש. לפני מספר חודשים, הגיעו הצדדים והילדים לביקור בישראל והם היו אמורים לחזור לארה”ב ואולם כמה ימים בטרם מועד זה, הצדדים החליטו להאריך את שהייתם בישראל במספר ימים נוספים.

באותם ימים, לקחה האם את הילדים ועברה להתגורר עמם בבית אחיה ולא הסכימה לשוב עמם חזרה לארה”ב כמתוכנן. באותו יום, האם גם הגישה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד האב וטענה שהוא פוגע בשלוות חייה ומאיים עליה. ביהמ”ש נתן צו למניעת הטרדה מאיימת כמבוקש וקבע דיון במעמד הצדדים במסגרת הדיון, האם ביקשה למחוק את בקשתה וביהמ”ש נעתר לכך וציין בהחלטתו כי: “מצופה מהצדדים וב”כ כי ישוחחו ביניהם ויגיעו להסכמות בנוגע להסדרי השהות בין המשיב לילדים במהלך הימים הקרובים”.

האם הסכימה שהאב ייפגש עם הקטינים רק בפיקוח ולמפגשים קצרים. השניים חתמו על הסכם שכותרתו “הסכם זמני בין בני זוג” שבו נקבעו הסדרים בנושא משמורת הקטינים, הסדרי ראייה, יציאה מן הארץ ומזונות. שני הצדדים היו מיוצגים בעת שההסכם נחתם והוחלפו טיוטות בין הצדדים בטרם שההסכם נחתם.

בין היתר נקבעו הוראות שמוסכם על הצדדים כי הילדים יישארו בישראל אשר תהיה מרכז חייהם ובמשמורתה ובחזקתה של האם, וכי היא זו שתהא אחראית על הטיפול השוטף. לאחר שההסכם נחתם, הצדדים הגישו בקשה לאישור ההסכם לבית הדין הרבני ואולם האב התנגד שההסכם יאושר ומשכך הוא לא אושר. במקביל הגיש האב את תביעתו להשבת הקטינים לארה”ב בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) וטען שהאם הרחיקה את ילדיו שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל בארה”ב, בכך שלא החזירה אותם כמוסכם וכמתוכנן, בתום הביקור בארץ. בית המשפט קיבל את תביעת האב, דחה את טענת האם בדבר קיומה של הגנת הסכמה או השלמה מצד האב והורה על השבת הקטינים לארה”ב.

האם לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור שהתקבל בבית המשפט. הרכב השופטים ציין כי התמונה העולה מהתנהלות האב שהוא ניסה לעשות שימוש שלא בתום לב בהליך על פי האמנה, על מנת לשפר את כוח המיקוח שלו במו”מ מול האם, לאחר שהוא הבין שהיא אינה מוכנה יותר לשלום בית ופניה לגירושין.

“זהו מקרה מובהק שבו בתחילה האם ביצעה אי החזרה מובהקת ואולם לאחר מכן, האב השלים עם אי ההחזרה באופן מובהק וברור”, כתבו השופטים. האב, כך לפי ההחלטה, “וויתר על הגשמתן הדחופה של זכויות המשמורת או הביקור שהיו נתונות לו מכוח דינה של מדינת מקום המגורים הרגיל עובר למעשה ההרחקה”.

“לא ניתן לאפשר לאב לעשות שימוש באמנה כקלף מיקוח”, נכתב עוד בהחלטת ביהמ”ש, “לאחר שהוכח שהוא הסכים להמשך שהותם של הקטינים בישראל… אכן, על פי החוק, גם אם מתקיימת הגנה של הסכמה או השלמה, יש לבית המשפט שיקול דעת האם להשיב את הקטינים לארה”ב. במקרה דנן, שעה שעסקינן בקטני קטנים ושעה ששני ההורים הם ישראלים ומשפחתם המורחבת של שני ההורים מתגוררות בישראל והקטינים דוברי עברית, טובתם לא מצדיקה את החזרתם לארה”ב וראוי שנושא המשמורת יתברר בערכאה המוסמכת בישראל”.

עורך דין לענייני משפחה ארתור שני, מגשר דיני משפחה
“חשוב לא לחתום על מסמכים משפטיים סתם כך”, עו”ד ארתור שני

עו”ד ארתור שני, המתמחה בדיני משפחה, התייחס להחלטה ואמר: “בית המשפט המחוזי נדרש לדון בעניין מורכב, כאשר היה צורך לפרש האם האב הסכים אם לאו שהקטינים יישארו בישראל, ולא יושבו לארצות הברית. האב והאם ערכו הסכם זמני, בכוחו נרשם שהקטינים יהיו בישראל. האב סבר שהזמני הוא זמני, ואולם התברר לו שהזמני הוא קבוע. פסק הדין מבהיר כמה חשוב לא לחתום על מסמכים משפטיים סתם כך, וביחוד בתחום המשפחה, שם מעורבים רגשות ורגישויות רבות”.

“אני מעריך שההליך לא יסתיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והעניין יעלה לבית המשפט העליון בירושלים, גם אם בסופו של דבר – לא תינתן לאב רשות לערער על פסק הדין בגלגול שלישי. עוד אנו למדים, כמה חשוב לדעת מתי לערער. בית המשפט המחוזי קבע ההפך הגמור מבית המשפט לענייני משפחה, ומכאן חשוב ללמוד, שגם החלטות של שופטים הן החלטות של אנשים בשר ודם, עם הטיות רבות”.

לאתר א. זיסמן שני משפט וגישור – חברת עורכי דין

______________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שאול שוחט

______________________________________________________

עו”ד ארתור שני

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות