אושרה ייצוגית נגד בנק הפועלים: "גבו שלא כדין עמלת פקיד"

התביעה הייצוגית תמשיך להתברר בביהמ"ש המחוזי מרכז לאחר שנקבע בשלב הבקשה כי קיימת עילת תביעה טובה ותשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענות
דנה לווינסקי |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
משרדי בנק הפועלים בתל אביב: צילום: פלאש 90

שופט בית משפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטין, קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק הפועלים. בהתאם להחלטת השופט בורנשטין, הבנק גבה שלא כדין עמלת פקיד, במקום עמלה מופחתת על פעולה בערוץ ישיר, בגין פעולות של פדיון אג"ח והעברת מט"ח לחשבון.

על פי הבקשה לאישור, המבקש, מנהל חשבון עובר ושב בבנק הפועלים שהיה עליו לגבות בגין הפעולות שהתבצעו בחשבון את העמלות המופחתות החלות על פעולה בערוץ ישיר, להבדיל מהעמלות הגבוהות יותר החלות על פעולה באמצעות פקיד, זאת, כעולה מנספח ה' לתעריפון הבנק, שכותרתו "הטבות לפעילות בערוצים ישירים ללקוח יחיד/עסק קטן".

מנגד, לטענת הבנק, בצדק לא חויב המבקש בעמלות המופחתות, שכן אין מדובר כלל בפעולות בערוץ ישיר, שהן אך ורק פעולות אקטיביות שמבצע הלקוח, שיש בידו גם הבחירה לבצע אותה הפעולה באמצעות פקיד בנק, להבדיל מפעולות פסיביות, כדוגמת פדיון נייר ערך וקבלת מט"ח לחשבון, ש"בחירה" כאמור כלל אינה קיימת לגביהן.

השופט בורנשטין שקיבל כאמור את הבקשה והורה לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית, ציין בהחלטתו כי הבקשה לאישור תביעה כייצוגית "היא אך 'הפרוזדור' שבאמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות".

לפיכך, כך לפי החלטת השופט, לצורך בירור סיכויי התביעה להתקבל, נדרש המבקש להוכיח, כבר בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, כי קיימת לו עילת תביעה טובה וכי קיימת תשתית ראייתית ומשפטית מספקת המקימה סיכוי סביר להכרעה בתביעה לטובתו.

"על פניו", כתבה השופט בהחלטתו, "נראה כי כלל 2 (ג) לכללי הבנקאות מיועד לחול על פעולות המתבצעות על ידי הלקוח כאשר בידו הבחירה לבצען בערוץ ישיר או באמצעות פקיד. עם זאת, עניינה של הבקשה דנן אינו בפרשנות הכלל הנ"ל, אלא בפרשנות התעריפון של הבנק, ובכלל זאת נספח ההטבות. כאמור, נספח ההטבות מתייחס באופן מפורש לפעולה של 'פדיון' ניירות ערך, ולא רק לפעולות של קניה ומכירה של ניירות ערך. כמו כן, הוא מתייחס לפעולה של העברת מט"ח, וזאת הן העברת מט"ח מחשבון הבנק של הלקוח, דהיינו לפעולה אקטיבית, והן העברת מט"ח מחוץ לארץ, וכן לחשבון הבנק של אותו לקוח, ולהעברת מט"ח מבנק אחר לחשבון לקוח אחר, דהיינו, לכאורה, לפעולה פסיבית של קבלת מט"ח".

השופט ברונשטין הוסיף: "אמת כי הנספח מתייחס לפעולת העברה', שהיא, לכאורה, הפעולה האקטיבית המתבצעת על ידי מעביר המט"ח, ולא לפעולת קבלת המט"ח, אך איני סבור כי הדיבור "העברה" אינו סובל במקרה דנן גם את צידה השני של הפעולה, דהיינו פעולת הקבלה, אף אם היא "פסיבית" מבחינתו של המקבל. זאת, הן לאור התיאור המופיע בנספח כאמור לעיל, והן כי גם הגדרת "פעולה בערוץ ישיר" בכללי הבנקאות, דהיינו 'פעולה בלא ממשק ישיר עם הפקיד', מתיישבת לכאורה עם פרשנותו של המבקש".

_________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שמואל בורנשטין

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות