איזה מגזר סופג הכי הרבה גזענות?

דוח הגזענות שהוגש היום (יום ד') לשר המשפטים חושף כי בשנה החולפת מרבית התלונות על אירועי גזענות והפליה היו כנגד יוצאי אתיופיה והמגזר הערבי
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
המחאה בעקבות מותו של סלומון טקה (למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה). צילום: פלאש 90

היום (יום ד') הוגש לשר המשפטים, דוח היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ומספר התלונות שהתקבלו במהלך 2020 הינו פי 3 לעומת השנה הקודמת. 54% מהאירועים המדווחים – בגין גזענות והפליה נגד יוצאי אתיופיה וערבים. התלונות הינן מגוונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, הפליה במתן שירות ציבורי, הפליה בחינוך ובתעסוקה וכן בהתבטאויות בתקשורת.

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה למ"מ שר המשפטים, בני גנץ, את דוח הפעילות השנתי שלה, הרביעי במספר מאז הקמתה בשנת 2017. דוח היחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים; ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי.

במהלך 2020 התקבלו 1,450 תלונות בגין 506 אירועים, יותר מפי 3 ממספר התלונות – 497, שהוגשו ליחידה במהלך השנה הקודמת. ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, וזאת לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת, שהתקיימה בחודשיים הראשונים של 2020.

מפילוח התלונות עולה כי רבע מהתלונות היו בנושא הפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנושא הפליה בתעסוקה, 11% בנושא פרסום גזעני/סטראוטיפי, 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% מהתלונות בנושא חינוך ו-3% מהתלונות בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני. 27% מהאירועים המדווחים היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי אתיופיה, 27% בגין אירועי גזענות נגד אנשים ונשים מהחברה הערבית, 19% בגין אירועי הפליה נגד חרדים, 7% מהאירועים נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-20% נגד אחרים.

לפי שיוך קבוצתי 56% מהמתלוננים ליחידה במהלך השנה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, עיקרן אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות בתקשורת נגד החברה החרדית, 15% בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% בקשר ליוצאי אתיופיה, 9% בקשר לחברה הערבית, 1% נגד מבקשי מקלט ו-6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה.

מהתלונות עולה כי עובד רשות המיסים, הועמד לדין משמעתי בגין שורה של התבטאויות גזעניות חמורות שנאמרו לעובד כפיף שלו, על רקע הפגנות יוצאי העדה האתיופית בשנת 2019 – "אתם האתיופים צריך להרוג את כולכם, אם זה הייתי אני, הייתי נותן לכולכם כדור בראש וההוא שמת לא היה צריך לקבל כדור בחזה, אלא כדור בראש כי הוא עבריין וחבל שלא מתו לכם עוד מאה". "אם לא טוב לכם פה, אתם יכולים לעוף חזרה לאתיופיה".

עוד הטיח בעובד כי אילו לא היה עובד מדינה היה מתנהג כמו העבריינים כי "זה מושרש בכם וכך חונכתם מהבית". בנוסף, העובד אמר למתלונן כי לו היה נוהג בכלי הרכב שנקלע אל מקום ההפגנה היה לוחץ על דוושת הגז ומעיף את כולם באוויר. נגד העובד הוגשה תובענה משמעתית והתיק תלוי ועומד בבית הדין למשמעת, ובמקביל נציב שירות המדינה הורה על השעייתו משירות המדינה.

גם ההפגנות בעקבות מותו של סלמון טקה מירי של שוטר, פגעו באנשי העדה האתיופית כאשר צעירה ממוצא אתיופי, התלוננה כי בעת שהשתתפה במחאה בעקבות מותו של טקה ז"ל נעצרה על ידי המשטרה. כשנה לאחר מכן, בעת שביקשה להתקבל לעבוד כמאבטחת, נודע לה כי קיים נגדה תיק משטרתי פלילי ובקשתה לקבל רישיון נשק סורבה.

בטרם פנתה ליחידה הגישה המתלוננת לפרקליטות בקשה להימנע מאישום, אולם בקשתה נדחתה. לאחר בחינת פרטי התלונה המתלוננת הופנתה לסנגוריה הציבורית, אשר ייצגה את המתלוננת בהליך שימוע בפרקליטות, שלאחריו החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגדה. ובמקרה נוסף, צעיר ממוצא אתיופי התלונן כי בעת שהשתתף בהפגנה בעקבות מותו של סלמון טקה ז"ל נעצר יחד עם אחרים, לטענתו אך ורק בשל השתתפותו במחאה.

כשנה לאחר המחאה קיבל המתלונן מהפרקליטות 'מכתב יידוע לחשוד' על התיק הפלילי הקיים נגדו, ופנה ליחידה. נציגי היחידה ליוו את המתלונן, יידעו אותו על זכויותיו וסייעו לו בהגשת בקשה לפרקליטות להימנע מאישום. הבקשה נענתה בחיוב והתיק נסגר מחוסר ראיות. בהמשך לאחר בקשה נוספת לשינוי עילת הגניזה ל'חוסר אשמה', המתלונן הגיש את הבקשה וזו נענתה בחיוב.

במקרה אחר, עובד הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ננזף בשל התבטאותו כלפי מרצה בקורס ללימוד ערבית שהתקיים ברשות: כאשר נכנס לאחד השיעורים פנה העובד לחבריו באומרו – "מי פה ערבי?", "רק כוח הם מבינים".
בכניסה לפארק ציבורי בכרמיאל, משפחה ממוצא ערבי ביקשה להיכנס לפארק, אולם לאחר שהמאבטח במקום ביקש מהם להציג תעודות מזהות, לטענתם לאחר שזיהה כי הם ממוצא ערבי, סרב להכניסם. מקרה זה הועבר להמשך טיפול לסיוע המשפטי לבחינת תביעה אזרחית.

אחת התלונות הייתה על הפליה כלפי אישה ובנה מהחברה החרדית בעת שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי – המתלוננת, רופאה במקצועה, טענה כי בעת הגעתה עם בנה למזכירות המרפאה בבית חולים ציבורי עזבה המזכירה בבהלה את המזכירות ותוך כדי עזיבתה התקשרה לרופא ודיווחה לו: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?" המתלוננת פנתה אליה כדי להבין את פשר התנהגותה וזו השיבה לה: "מצטערת גברתי, אילו הנחיות של משרד הבריאות".

ביחידה התקבלו גם תלונות בנושא הפליה בתעסוקה, כאשר אישה ממוצא אתיופי פנתה ליחידה וסיפרה כי ניגשה למכרז ולא נבחרה, אף שחוות הדעת המקצועיות עליה טובות והציון שקיבלה על ידי ועדת הבוחנים גבוה באופן משמעותי מהציון של המתמודדת שנבחרה. לאחר בחינת התלונה פנתה יחידת התיאום לנציבות שירות המדינה להקפיא את איוש המשרה עד תום בחינת ההשגה של המתלוננת, וכן נעשתה פניה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בבקשה שילוו את המתלוננת בנושא. בסיכומו של דבר, נציבות שירות המדינה ביטלה את החלטת ועדת הבוחנים בשל פגמים מהותיים בהחלטתה. פורסם מכרז חדש עם הרכב ועדת בוחנים חדש ללא חברי ועדת הבוחנים הקודמת, המתלוננת התמודדה שוב ונבחרה לתפקיד.

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות